ספר התשב"ץ, חלק שלישי קכז
ספר התשב"ץ · Sefer HaTashbetz, Part III 127
Open in the reader →1שאלה קכז:
2עוד שאלת ראובן היה נפטר לבית עולמו ומינה אפטרופוס על בניו ונכסיו והאפוטרופוס היה בעיר אחרת ואמר לשמעון טול מפתחות בית גנזי והניחם בידך עד שיבא האפטרופוס ותמסרם בידו אמר לו שמעון המפתחות הם ביד אשתך ואשתך קשה לא תמסרם בידי ענה השכיב מרע ואמר כתבו כל מה שבארגז והניחו מפתחות בידה ועכשיו בא האפטרופוס ומסר לו שמעון המפתחות ותבע לאשה מפתח של הארגז וכל מה שהניח הבעל בתוך הארגז והיא טוענת שכיון שאמר בעלה הניחו המפתחות של הארגז בידה וכתבו כל מה שבתוכו שהניחה אפטרופא על כל מה שנמצא בארגז או הניחו לה במתנה והאפטרופוס טוען לא כי אלא שהאמינך לבד עד שאבוא אני כמו שהפקיד אצל שמעון מפתחות כל האוצרות עד בואי אני ילמדנו רבינו נר"ו עם מי הדין:
3תשובה: הדין עם האפטרופוס שבכל דברי ש"מ אזלי' בתר אומדנא דקי"ל כר"ש בן מנסיא כדאיתא בפ' יש נוחלין (בבא בתרא קל"ב ע"א) ובר"פ אע"פ (כתובות נ"ו ע"א) ואומדן דעתא הוא שכיון שמתחלה אמר לשמעון שיטול המפתחות כולם ויניחם בידו עד שיבא האפטרופוס דעתו היה שהאפטרופוס הוא ממונה על הכל ולא צוה שיניח המפתחות ביד אשתו כדי שתהא אפטרופא על מה שבארגז אלא מפני שהיא קשה לא רצה להטריח שמעון שיתקשה עמה עד אשר יבוא האפטרופוס וצוה שיכתבו הכל ואלו רצה שתהיה היא אפטרופא לא היה מצוה לכתוב מה שיש בארגז אבל לפי שהיה דעתו שיבוא הכל ביד האפטרופוס צוה שיכתבו הכל וזה דבר פשוט הוא. אבל יש לאשה זכות במה שבידה מדין תפיסה שהאלמנה שתפסה מטלטלין בין בחיי בעלה בין לאחר מותו אין מוציאין מידה כדאמר בפ' אלמנה ניזונת (כתובות צ"ו ע"א) ואמרי' התם (שם) מעשה בכלתו של ר' שבתאי שתפסה דסקיא מלאה מעות ולא היה כח ביד חכמי' להוציא מתחת ידה. אלא שבירושלמי (כתובות פי"א ה"ב) איכא מאן דאמר דאמרי' לה חוי מה בידך וכן כתב רבינו שמשון ז"ל וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ' י"ח מהלכות אישות וכן כתב הרא"ש ז"ל אלא שכל זה הוא לענין אלמנה הנזונת לפי דין התלמוד כל זמן שתרצה אבל לפי התקנה שאינה ניזונת אלא שלשה חדשי' אם יפרענה כתובתה אין לה לתפוס אלא בשיעור כתובתה ומזונות שלשה חדשים אלא שאם יש לה בניה קטני' והם עמה ומגדלתם תופס' כדי מזונות בניה ושכירותה כאלו היתה שפחה מגדלתם כנז' בפ' נערה שנתפתתה וביבמות פ' חרש והכל כפי מה שיראה לאפטרופוס אם היא אשה חשובה וזילא בה מילתא להיות כשפחה ואינה רוצה ליטול כלום צריכה לקבל עליה שתזון אותם משלה כדאיתא בפ' החובל או ישכרו להם שפחה ואם יראה לאפטרופוס שהיא מפסד' הנכסים יסלקו מתחת ידה ויצליחו הנכסים ויתן לה מה שראוי לתת לה מזונו' וכתובה ומזונו' בניה ושכר גידולם אם רוצה לגדלם: