ספר התרומה, סימנים רל

1דין מותר להדליק נר של חול או קיסם מנר של מצוה כגון של שבת היכא שמדליק מאותה של חול נר של מצוה אחרת כגון של חנוכה או אפכא דהלכה כשמואל דאמר מדליקין מנר לנר אבל אם אינו רוצה להדליק מאותה של חול שום נר של מצוה אסור להדליק נר של חול מנר של מצוה דהא אין שוקלין דינרי זהב כנגד מעשר שני. תני רבי אושעיא ימים שיש בהם קרבן מוסף כגון ראש חודש וחולו של מועד אומר י"ח ברכות מעין המאורע דהיינו יעלה ויבא אומר בעבודה בברכת רצה ואם לא אמר יחזור ויתפלל בר מערבית של ראש חודש דאם שכח ולא אמר אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין החודש בלילה וכן יאמר בברכת המזון יעלה ויבא אבל אין מחזירין אם לא אמר כיון דאי בעי לא אכיל ואין בהם קדושה על הכוס אבל ימים שאין בהם קרבן מוסף כגון תעניות אומר י"ח ברכות ואומר עננו בשומע תפלה ערבית ולמחר שחרית ומנחה אבל ערבית אחרון לא שאין אותו ערבית מיום התענית כי אם מיום של אחריו ובהלכות גדולות מפרש שאין אומר עננו ערבית ראשון ושחרית פן ירעב ויאכל אומר שיאחזנו חולי בולמוס ונמצא שקרן בתפלתו אבל שליח צבור אומר עננו שחרית בקול רם בין גואל לרופא דאי אפש' שלא יהא אחד מן הצבור בתענית ואם לא אמר אין מחזירין אותו ואין בהם הזכרה בברכת המזון ובחנוכה ובפורים יאמר על הנסים בהודאה וגם בברכת המזון משום פרסומי ניסא ואף על פי אי לא אמר אין מחזירין אותו כדתניא בתוספתא דברכות ומזכירין על הנסים במוסף של שבת וכן במוסף של ראש חודש שבת אע"פ שתפלה זו של מוסף אינה בחנוכה כלל מכל מקום אומרים על הנסים משום דיום הוא שנתחייב בארבע תפלות ומהאי טעמא יזכיר של שבת בתפלת נעילה ובמגן אבות בדברו שאומר בליל שבת ואומר אחריו רצה נא במנוחתנו וחותם מקדש השבת אם היה יום טוב לא יזכירנו לומר והזמנים לפי שברכה זו דמגן אבות ביום טוב ליכא וגם בשבת אין אומרין אותה אלא מפני הסכנה ובראש חדש או יום טוב שחל להיות בשבת ואומר רצה והחליצנו בברכת המזון ואומרים יום השבת לא יזכיר החג אלא יום ראש חודש לפי שיאמר יעלה ויבא ויזכירם שם בו ובשני פעמים להזכיר למה לי.