ספר מצוות קטן, רמזים

1יום ראשון לידע שאותו שברא שמים וארץ הוא לבדו מושל למעלה ולמטה ובארבע רוחות כדכתיב אנכי ה' אלהיך (שמות כ׳:ב׳)

2ליחד שמו של הקב"ה כדכתיב שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו׳:ד׳)

3לאהוב השם בכל לב כדכתיב ואהבת את ה' אלהיך (דברים ו׳:ה׳)

4לירא את הקב"ה כדכתיב את ה' אלהיך תירא (דברים ו׳:י״ג)

5לצדק הדין על כל מאורע כדכתיב וידעת עם לבבך (דברים ח׳:ה׳)

6לירא מקדש כדכתיב את מקדשי תיראו (ויקרא ט)

7לירא אביו ואמו כדכתיב איש אמו ואביו תיראו

8לאהוב את חבירו כדכתיב ואהבת לרעך כמוך (שם)

9למול ערלת לבבו כדכתיב ומלתם את ערלת לבבכם (דברים י׳:ט״ז)

10להיות תמים כדכתיב תמים תהיה עם ה' (דברים י״ח:י״ג)

11להתפלל בכוונה בכל יום כדכתיב ולעבדו בכל לבבכם (דברים י״א:י״ג) (שלמו מצות עשה התלוין בלב ואחל לא תעשה התלוין בלב)

12שלא לתור אחר לבו כדכתיב ולא תתורו אחרי לבבכם (במדבר ט״ו:ל״ט)

13שלא לגור מדברי נביא השקר כדכתי' בזדון דברו הנביא (דברים י״ח:כ״ב)

14שלא להיות צדיק בעיניו כדכתיב אל תאמר בלבבך בהדף (דברים ט׳:ד׳)

15שלא לפרוש מן התורה כדכתיב רק השמר לך ושמור (דברים ד׳:ט׳)

16שלא לאהוב את המסית כדכתיב לא תאבה לו (דברים ג)

17שלא לשנא את חבירו כדכתיב לא תשנא את אחיך (ויקרא י״ט:י״ז)

18שלא לנסות את השם כדכתיב לא תנסו את ה' אלהיכם (דברים ו׳:ט״ז)

19שלא לחמוד כדכתיב לא תחמוד (שמות כז)

20שלא לאמץ לבבו מליתן צדקה כדכתיב לא תאמץ לבבך (דברים טו)

21שלא ירע לבבך בתתך לו כדכתיב נתן תתן לו ולא ירע (דברים ט״ו:י׳)

22שלא להתגאות כדכתיב פן תאכל ושבעת (דברים ח׳:י״ב)

23שלא לשכח מעשה עמלק כדכתיב לא תשכח (דברים כח)

24שלא יהרהר אדם ביום כדכתיב ונשמרת מכל דבר רע (דברים כ״ג:י׳) (נשלמו לאוין התלוי' בלב אחל מצו' התלויו' באזן ועין)

25לשמוע לנביא אמת כדכתיב נביא מקרבך מאחיך (דברים י״ח:ט״ו)

26שלא לשמוע למסית כדכתיב לא תאבה לו ולא תשמע (דברים כג)

27שלא לשמוע למתנב' בשם עכו' כדכתי' לא תשמ' אל דברו (דברים שם)

28להסתכל בציצית כדכתיב וראית' אותו (במדבר טו)

29שלא לסתכל בעכו"ם כדכתיב אל תפנו אל האלילים (ויקרא י״ט:ד׳)

30שלא לתור אחר העין דכתיב לא תתורו אחרי עיניכם (במדבר ט״ו:ל״ט)

31לעשות ציצית כדכתיב ועשו להם ציצית (במדבר ט״ו:ל״ח)

32שלא ללבוש כלאים כדכתיב לא תלבש שעטנז (דברים כ״ב:י״א)

33שלא ילבש גבר שמלת אשה כדכתיב לא ילבש גבר (דברים כ״ב:ה׳)

34שלא יראה חמץ כדכתיב לא יראה לך חמץ (שמות י״ג:ז׳)

35שלא יראה שאור כדכתיב לא יראה לך שאור (דברים טו)

36שלא ימצא שאור כדכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא (שמות י״ב:י״ט) (ותשלם מלאכת יום ראשון:)

37(אחל יום שני מצות הגוף כנגד לא יהיה לך שהוא דבור שני: והא לך מצות התלויות בגוף) לאבד שם עכו"ם דכתיב ואבדתם את שמם (דברים יא)

38לשבר מצבותם דכתיב ואת מצבותם תשברון (שם ז)

39לגדע אשרה דכתיב ואשריהם תגדעון (שם)

40לשרוף אשירה דכתיב ואשירהם תשרפון באש: (שם יב)

41להשמיד במותם. דכתיב ואת במותם תשמידון: (שם)

42לנתוץ מזבחותם דכתיב ואת מזבחותם תתוצון. (שם)

43לאבד כלים שנשתמשו בהם לעכו"ם. דכתיב אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם. ודרשינן על כלים שנשתמשו בהן לעכו"ם.

44לקדש השם דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל (ויקרא כ״ב:ל״ב)

45לדבק בשם דכתיב ובו תדבקון (דברים יג)

46לגמול חסדים דכתיב והודעת להם את הדרך. (שמות י״ח:כ׳)

47לבקר חולים דכתיב והלכת בדרכיו. (דברים כח)

48לקבור מתים דכתיב ואת המעשה אשר יעשון. (שמות י״ח:כ׳)

49לעשות לפנים משורת הדין דכתיב אשר יעשון. (שם)

50לכבד אב ואם דכתיב כבד את אביך ואת אמך. (שמות כ׳:י״ב)

51לקום מפני זקן דכתיב מפני שיבה תקום ודרשינן אפילו יניק וחכים או מופלג

52להדר פני זקן דכתיב והדרת פני זקן. (ויקרא י״ט:ל״ב)

53לשוב בתשובה שלימה דכתיב ושבת עד יי' אלהיך. (דברים ל׳:ב׳)

54לפרוק משא דכתיב עזוב תעזוב עמו (שמות כ״ג:ה׳)

55לטעון כדכתיב הקם תקים עמו (דברים כ״ב:ד׳)

56לקדש כהן כדכתיב וקדשתו. (ויקרא כא)

57להיות צנוע דכתיב והיה מחנך קדוש. (דברים כ״ג:ט״ו)

58לקיים מוצא שפתיו דכתיב מוצא שפתיך תשמור. (דברים כ״ג:כ״ד)

59(אלו עשיין התלוין במחלוקת רבי אליעזר ורבנן) להטמא לקרובי' כדכתיב לה יטמא. חובה. (ויקרא כא)

60לעבוד בעבד כנעני דכתיב לעולם בהם תעבודו. (ויקרא כ״ה:מ״ו) (שלמו העשיין התלויות בגו)

61(אחל הלאוין) שלא לקיי' עכו"ם כדכתיב לא יהיה לך אלהים אחרים. (שמות כ׳:ג׳)

62שלא לעבוד עכו' בעבודה שהיא בפני' דרך כבוד אפי' שלא כדרכ' דכתיב לא תעבוד יתירא וג' עבודו' כגון זיבוח וקיטו' וניסוך יש בהם סקילה כדאי' במס' סנהדרין. שלא לעבוד עכו"ם דרך כבוד כגון גיפוף ונישוק. פי' ואפי' שאין כעין פנים כדדרשינן מלא תעבדם יתירא

63שלא לעבוד עכו"ם כדרכה אפי' דרך בזיון כגון הפוער לפעור כדכתיב איכ' יעבדו הגוים האלה וגומ' (דברים יג)

64שלא להשתחות לפעור כדכתיב לא תשתחוה יתירא

65שלא להעביר מזרעו למולך כדכתי' ומזרעך לא תתן להעביר למולך. (ויקרא י״ח:כ״א)

66שלא להנות מציפוי עכו"ם כדכתיב לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך (דברים ז׳:כ״ה)

67שלא לקיים פסל כדכתיב לא יהיה לך פסל

68שלא להנות מתקרובת עכו"ם וכן מיין נסך כדכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם (דברים י״ג:י״ח)

69שלא להלין מת. כדדרשינן מנין למלין את מתו שהוא עובר בלא תעשה שנא' לא תלין נבלתו אבל לכבודו שרי ומכאן נמי אזהרה לב"ד דעיקרא בב"ד משתעי.

70שלא להשחית פאת זקן כדכתיב לא תשחית פאת זקנך (ויקרא י״ט:כ״ז)

71שלא להקיף פאת הראש כדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם (ויקרא י״ט:כ״ז)

72שלא לכתוב קעקע דכתיב וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם (ויקרא י״ט:כ״ח)

73שלא לקרח קרחה כדכתיב לא יקרחו קרחה בראשם וגומר (ויקרא כ״א:ה׳)

74שלא לשרט שריטה כדכתיב ובבשרם לא ישרטו שרטת (ויקרא כ״א:ה׳)

75שלא לגדוד שנא' לא תתגודדו וגומר (דברים יד)

76שלא להתעלם מאבידה דכתיב ומצאתה לא תוכל להתעלם (דברי' כג)

77שלא להתעלם מטעינ' ופריקה דכתי' לא תוכל להתעלם (דברים כג)

78שלא לעמד על דם ריע דכתיב לא תעמד על דם ריעך (ויקרא יט)

79שלא להציל מסית דכתיב לא תחמל ולא תכסה עליו (דברים יג)

80שלא להשהות נקביו דכתיב אל תשקצו את נפשותיכם (ויקרא י״א:מ״ג)

81שלא לעבור על שבועת ביטוי דכתיב לא יחל דברו (במדבר ל׳:ג׳)

82שלא לרצח. דכתיב לא תרצח. (שמות כ)

83שלא יראה בך ערות דבר (דברים כ״ג:ט״ו)

84שלא להכות חבירו דכתיב ארבעים יכנו לא יוסיף פן יוסיף. (דברים כ״ה:ג׳)

85שלא לחלל את שם הקב"ה כדכתיב ולא תחללו (ויקרא יב)

86שלא לענות אלמנה כדכתיב כל אלמנה ויתום לא תענון (שמות כ״ב:כ״א)

87שלא לענות יתום דכתיב ויתום לא תענון (שם)

88שלא ללחוץ הגר דכתיב וגר לא תונה ולא תלחצנו (שם)

89שלא יטמא כהן למת דכתיב לא יטמא בעל בעמיו (ויקרא כא)

90שלא יטמא נזיר למת דכתיב על נפשות מת לא יבא (במדבר ו׳:ו׳)

91שלא יעבור תער על ראש הנזיר שנאמ' תער לא יעבור על ראשו (שם) (שלמו עשיין לאוין התלוין בגו בכל עת)

92(אחל מצות הלוין בזמן קבוע) לתקוע בשופר בראש השנה. דכתיב יום תרועה יהיה לכם (ויקרא כג)

93לישב בסוכה דכתיב בסכות תשבו ז' ימים (שם)

94להשבית חמץ דכתיב ביום הראשון תשביתו (שמות י״ב:ט״ו)

95לשמח ברגלים דכתיב ושמחת בחגך. (דברים יו) (שלמו מ"ע בזמן)

96(ואלו מצות בגוף ובזמן מדרבנן) להתאבל על ירושלים ארבעה תעניות כתובים בדברי קבלה בזכרי' צום הרביעי צום החמישי, צום השביעי, צום העשירי וגומר

97להתאבל על קרובים ודין שמועה קרובה או רחוקה וכל דיני אבל

98לבדוק חמץ אור לארבעה עשר.

99שלא להתייחד עם נשים

100שלא להתייחד עם עובדי עכו"ם.

101שלא תיילד אש' בנה של עובדי עכו"ם (ותכל מלאכת יום שני:)

102(אחל יום שלישי מצות התלויות בפה כנגד לא תשא שהוא דבור שלישי שהוא בפה וחבר עמו מעשה כשפים שרובן על ידי דיבור והשבעות) לקדש בכור דכתיב כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליי' אלהיך (דברים יו)

103לעבר שנים דכתיב שמור את חדש האביב. (שם)

104לקרא קריאת שמע שחרית וערבית דכתיב בשכבך ובקומך (דברים ו׳:ז׳)

105ללמוד תורה לעצמו דכתי' ולמדתם אותם ושמרתם לעשות. (דברים ה׳:א׳)

106ללמד לבניו דכתיב ולמדת' אותם את בניכם (דברים י״א:י״ט)

107להפר נדרים דכתיב ואישה יפירנו (במדבר ל)

108לשבע בשמו. דכתיב ובשמו תשבע (דברים ו)

109לברך על המזון דכתיב ואכלת ושבע' וברכת את יי' אלהיך (דברים ח׳:י׳)

110להזכיר יציאת מצרים דכתיב למען תזכור את יום צאתך (דברים ט״ז:ג׳)

111להורות דכתיב ולהורות את בני ישראל (ויקרא י׳:י״א)

112להוכיח את עמיתו דכתיב הוכח. (ויקרא יט)

113לכהן לברך את ישראל דכתיב כה תברכו (במדבר ו) (שלמו העשיין התלוים בפה)

114(ואלו הן הלאוין) שלא להתנבאות בשם עכו"ם דכתיב ושם אלהים אחרי' לא תזכירו (שמות כ״ג:י״ג)

115שלא להתנבאות לשקר דכתיב אך הנביא אשר יזיד (דברים י״ח:כ׳)

116שלא להמית יחיד דכתיב כי יסיתך אחיך בן אמך (דברים י״ג:ז׳)

117שלא ללמד זכות על המסית דכתיב לא תחמול ולא תכסה עליו (שם)

118שלא לשחוק מללמד חוב' על המסי' דכתיב ולא תכס' עליו (שם)

119שלא להדיח רבי' דכתיב לא ישמע על פיך. (שמות כ״ג:י״ג) ובכלל לאו זה שלא ידור בשם עכו"ם ולא יקיים בשם עכו"ם

120שלא לשאול באוב דכתי' לא ימצ' בך מעבי' בנו ובתו באש וסמיך ליה וחוב' חבר ושואל אוב וידעוני (דברים י״ח:י׳)

121שלא לשאול בידעוני דכתי' ושואל אוב וידעוני.

122שלא להונות חבירו דכתיב לא תונו איש את עמיתו (ויקרא כ״ה:י״ז)

123שלא לקלל חבירו בשם דכתיב אלהים לא תקלל ונשיא בעמך וגו' (שמות כ״ב:כ״ז)

124שלא לילך רכיל דכתי' לא תלך רכיל (ויקרא י״ט:ט״ז) ובכלל לאו זה אזהר' לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה:

125שלא לברך השם כדכתיב אלהים לא תקלל (שמות כ״ב:כ״ז)

126שלא להלבין פני חבירו דכתיב לא תשא עליו חטא (ויקרא י״ט:י״ז)

127שלא לקלל עצמו בשם דכתיב רק השמר לך ושמור נפשך מאד (דברים ד׳:ט׳)

128שלא לשבע בשם לשקר דכתיב לא תשבעו בשמי לשקר (ויקרא י״ט:י״ב)

129שלא לשבע בשמו לשוא דכתיב לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא (שמות כ׳:ז׳)

130שלא לנקום דכתיב לא תקום.

131שלא לנטור דכתיב לא תטור (ויקרא יט)

132שלא לערער אחר הכהונה. דכתיב ולא יהיה כקרח (במדבר יו) ובכלל לאו זה שלא יהיה אדם בעל מחלוקת

133שלא יורה אדם שתוי יין כדכתיב יין ושכר אל תשת וסמיך ליה ולהורו' (ויקרא י)

134שלא לקבל עכו"ם באלוה באמירה דכתיב ויאמרו אלה אלהיך ישראל. (שמות ל״ב:ד׳)

135שלא לחון עובדי עכו"ם דכתיב לא תחנם. (דברים ז)

136שלא לעונן דכתיב לא תעוננו. (ויקרא יט)

137שלא לנחש דכתיב לא תנחשו. (ויקרא יט)

138שלא לכשף דכתיב לא ימצא בך מעונן מנחש ומכשף. (דברים י״ח:י׳)

139שלא להיות בעל אוב דכתיב אל תפנו אל האובות. (ויקרא י״ט:ל״א)

140שלא להיות בעל ידעוני דכתיב ואל הידעונים. (שם)

141שלא לחבר חבר כדכתיב וחובר חבר. (דברים י״ח:י״א)

142שלא לשאול אל המתים דכתיב ודורש אל המתים. (שם)

143שלא לקסו' כדכתי' לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים. (שם) (שלמו העשיין והלאוין בפה בכל עת)

144(ואלו מצות התלוין בפה ובזמן) להגיד לבנו ליל חמשה עשר בניסן יציאת מצרי' דכתיב והגדת לבניך ביום ההוא וגו' (שמות י״ג:ח׳)

145לספור שבעה שבועות דכתיב מהחל חרמש בקמה וגו' (דברים ט״ז:ט׳)

146להלל בימים הקבועי' דכתיב הוא תהלתך. (דברים י)

147לזכור מעשה עמלק דכתיב זכור את אשר עשה לך עמלק. (דברים כ״ה:י״ז)

148(ואלו מצות מתלוין בזמן דרבנן:) לקרא מגילה בזמנה.

149לקרא בתורה בזמנה בכל שבתות ומועדים.

150לברך על כל המצות ועל כל הניסים והמאורעות

151לברך על המזון. (הלכות שאר ברכות שאינם בסעודה ברכות הריח, ברכות הבקשות וההודאות, ותכל מלאכת יום שלישי)

152והא לך יום רביעי. כנגד זכור שהוא דבור רביעי. וכתיב לא תעשה כל מלאכה וחבר עמהן מצות נשואין לפי שאמרו בתו' נשאת ליום רביעי) לעשות מעקה לגגך. כדכתיב ועשית מעקה לגגך (דברים כ״ב:ח׳)

153לקשור תפילין כדכתיב וקשרתם לאות על ידך (דברים ו׳:ח׳)

154לכתוב מזוזה כדכתיב וכתבתם על מזוזות (שם)

155לכתוב ספר תורה דכתיב ועתה כתבו לכם. (דברים ל״א:י״ט)

156לכסות דם עוף בעפר דכתיב כי יצוד ציד חיה או עוף וגומר וכסהו בעפר. (ויקרא י״ז:י״ג)

157למול בנו דכתיב וימל אברהם את יצחק בנו. (בראשית כ״א:ד׳)

158למול יליד בית דכתיב המול יליד ביתך (בראשית ז)

159למול מקנת כסף דכתיב המול לכם כל זכר לדורותיכ' יליד בית ומקנ' כסף. (שם) (שלמו העשיין התלוין ביד)

160(ואלו הלאוין) שלא למחוק א' משמותיו של הקב"ה דכתיב ואבדתם את שמם וגו' וכתיב לא תעשון כן לה' אלהיכם (דברים י״ב:ד׳)

161שלא לעשות עכו"ם דכתיב לא תעשה לך פסל. (שמות כ׳:ד׳)

162שלא לעשות צלם דכתיב לא תעשו לכם. (ויקרא כ״ו:א׳)

163שלא לעשות מצבה דכתיב לא תקום לך מצבה. (שם)

164שלא להרכיב אילן דכתיב שדך לא תזרע כלאים: (ויקרא י״ט:י״ט)

165שלא להרביע בהמה דכתיב בהמתך לא תרביע (שם)

166שלא לסרס שום דבר דכתי' ובארצכ' לא תעשו (ויקרא כ״ב:כ״ד)

167שלא לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד כדכתיב אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד. (שם)

168שלא לזרוע כרם כלאים דכתיב לא תזרע כרמך כלאים. (דברים כ״ב:ט׳)

169שלא לחסום שור בדישו דכתיב לא תחסום שור בדישו. (דברים כ״ה:ד׳)

170שלא לעשות מלאכ' בשני מינים דכתי' לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. (דברים כ״ב:י׳)

171שלא להניח מכשולות דכתיב לא תשים דמים ביתך. (שם)

172שלא להושיט איסורא דכתיב לפני עור לא תתן מכשול. (ויקרא י״ט:י״ד)

173שלא לעשות במתכנת שמן המשחה דכתי' ובמתכונתו לא תעשו כמוהו. (שמות ל״א:י״א)

174שלא לעשות במתכנת הקטר' דכתיב במתכונת' לא תעשו לכם. (שם)

175שלא להשחית עץ מאכל דכתיב לא תשחית עצה. (דברים כ׳:כ׳)

176שלא לבשל בשר בחלב דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו. (דברים י״ד:כ״א)

177שלא להוסיף על המצות דכתיב לא תוסף עליו. (דברים יג)

178שלא לגרוע דכתיב לא תגרע ממנו.

179שלא להקים סמל דכתי' ופסל ומצבה לא תקימו לכם. (ויקרא כ״ו:א׳)

180שלא לתת אבן משכית דכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם. (שם) (שלמו מצות התלוין ביד דאורייתא)

181(וזו היא נטילת ידים דרבנן) נטילת ידים צונו הקב"ה לשמוע דברי חכמים. וסמכו דבריהם בפסוק לא תסור מן הדבר. (דברים יז)

182(ואלו מצות התלוין בנישואין:) לישא אנוסתו דכתיב ולו תהיה לאשה. (דברים כב)

183לקדש האשה דכתיב כי יקח איש אשה. (דברים כ״ב:י״ג)

184לגרש האשה דכתיב ומצא בה ערות דבר ושלחה. (שם)

185לחלוץ ליבמתו דכתיב וחלצה נעלו מעל רגלו. (דברים כה) (שלמו העשיין התלוים בנישואין)

186(ואלו הלאוין) שלא להשיא בתו לזקן דכתיב לא תחלל בתך להזנותה. (ויקרא י״ט:כ״ט)

187שלא לגרש אנוסתו דכתיב לא יוכל לשלחה כל ימיו. (דברים כב)

188שלא תנשא יבמה לשוק דכתיב ולא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. (דברים כ״ה:ה׳)

189שלא יחזיר המגרש אשתו משניש' לאחר דכתיב לא יוכל בעלה הראשון (דברים כב)

190שלא יקח כהן זונה דכתיב אשה זונה וחללה לא יקחו. (ויקרא כ״א:ז׳)

191שלא יקח כהן חללה דכתי' וחללה לא יקחו. שם וכן שלא יקח כהן גרוש' דכתיב ואשה גרושה מאישה לא יקחו. (שלמו מצות נישואין דאוריתא)

192(ואלו נישואין דרבנן) הלכות מיאון וקטנה שאין לה אב קרוביה משיאין אותה:

193(ואלו מצות התלוים בזמן ביד:) ליטול לולב דכתיב ולקחתם לכם. (ויקרא כג) (נשלמו העשה התלוי ביד ובזמן)

194(ואלו הלאוין) שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח דכתיב ביו' הראשון נקרא קודם כל מלאכת עבודה לא תעשו (ויקרא כ״ג:ל״ה) (שלמו הלאוין התלויות בזמן וביד דאוריתא)

195(ואלו דרבנן) שלא לעשות מלאכה בחול המועד.

196שלא לעשו' מלאכה בארב' עשר בניסן מחצי היום ולמעלה. (ותכל מלאכ' יום רביעי)

197(אחל במצות יו' חמישי שהוא באכילה כנגד כבד שהוא דיבור חמישי שעיק' מצות כיבוד להאכיל והשקות את אביו ואת אמו וחבר עמהם מצות דינין לפי שבתי דינין קבועין בחמישי ואלו הן באכילה.) לשחוט דכתיב וזבחת כאשר צויתיך (דברים י״ב:כ״א)

198להגעיל כלים דכתי' כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש. (במדבר ל״א:כ״ג)

199להטביל כלים דכתיב כל אשר לא יבא באש תעבירו במים. (שם) (שלמו העשיין מאכילה)

200(ואלו הלאוין) שלא לאכול אבר מן החי דכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו. (בראשית ט)

201שלא לאכול טריפה דכתיב טריפה לא תאכלו (שמות כ״ב:ל׳)

202שלא לאכול נבילה דכתיב לא תאכלו כל נבילה. (דברים י״ד:כ״א)

203שלא לאכול גיד הנש' כדכתיב על כן לא יאכלו וגו' (בראשית לב)

204שלא לאכול חלב דכתיב כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. (ויקרא ז׳:כ״ג)

205שלא לאכול דם דכתיב כל דם לא תאכלו. (שם)

206שלא לאכול בהמה טמאה דכתיב אך את זה לא תאכלו. (ויקרא י״א:ד׳)

207שלא לאכול עוף טמא דכתיב ואת אלה תשקצו מן העוף. (שם)

208שלא לאכול חגבים טמאים דכתיב את אלה תאכלו מכל וגו'. (שם)

209שלא לאכול שרץ העוף דכתיב כל שרץ העוף (ויקרא י״א:כ׳)

210שלא לאכול שרץ הארץ דכתיב וכל השרץ השורץ על הארץ. (שם)

211שלא לאכול דג טמא דכתי' וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים לא תאכלו. ועובר עליו בעש' דכתי' את זה תאכלו. (שם)

212שלא לאכול שרץ המים דכתיב אל תשקצו נפשותיכם בכל השרץ. (שם)

213שלא לאכול בשר בחלב דכתיב לא תבשל גדי בחלב אמו. (דברים י״ד:כ״א)

214דין ביטול דבר יבש ודין בריה שנתערבה.

215שלא לאכול ערלה דכתיב שלש שנים יהיה לכם ערלי' לא יאכל. (ויקרא י״ט:כ״ג)

216שלא לאכול כלאי הכרם דכתיב פן תקדש המלא' (דברים כ״ב:ט׳) ודרשינן פן תקדש תוקד אש וכיון דבת שריפה היא פשיטא דאסור באכילה.

217שלא לאכול לחם חדש קודם שהתירה העומר דכתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו'. (ויקרא כב)

218שלא לאכול על דם דכתיב לא תאכלו על דם. (ויקרא י״ט:ט״ז) (שלמו העשיין ולאוין התלוין במאכל בכל עת)

219(ואלו עשיין התלוים במאכל בזמן קבוע) לאכול מצה בליל ט"ו בניסן כדכתיב בערב תאכלו מצות. (שמות י״ב:י״ח)

220לאכול מרור בליל ט"ו בניסן בזמן שהפסח היה קיים מצותו דאוריתא דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו. (שם)

221שלא לאכול ביום הכפורים דכתיב וכל הנפש אשר לא תעונה. (ויקרא כ״ג:כ״ט) ודרשינן אזהרה מג"ש.

222שלא לאכול חמץ בפסח דכתיב כל מחמצת לא תאכלו. (שמות יב) (שלמו עשיין ולאוין התלוים באכילה בכל עת ובזמן דאוריתא)

223(ואלו דרבנן) שלא לאכול שלקות של עובדי עכו"ם וכן בישול עובדי עכו"ם. שלא לאכול חלב שחלבו עובדי עכו"ם ואין ישראל רואהו שלא לאכול גבינו' של עובדי עכו"ם. שלא לשתו' יין וחומץ של עובדי עכו"ם הכל בכלל זה. (שלמו המצות התלוין באכילה ושתיה דאורייתא ודרבנן)

224(ואלו מצות עשה התלוים בדין) לשפוט צדק כדכתיב בצדק תשפוט עמיתך. (ויקרא יט)

225לפסוק הדין על פי הרוב כדכתיב אחרי רבים להטות. (שמות כ״ג:ב׳)

226להתרחק מדבר שקר דכתיב מדבר שקר תרחק. (שם) (שלמו העשוין מן הדינין)

227(ואלו הלאוין) שלא להכיר פנים כדכתיב לא תכירו פנים במשפט. (ויקרא יט)

228שלא להדר פני גדול כדכתיב ולא תהדר פני גדול. (ויקרא יט)

229שלא להדר פני דל כדכתיב ודל לא תהדר בריבו. (שמות כ״ג:ג׳)

230שלא ליקח שוחד דכתיב ולא תקח שוחד (דברים יו)

231שלא להטות משפט כדכתיב לא תטה משפט (שם)

232שלא לגור מפני איש דכתי' לא תגורו מפני איש (דברים א׳:י״ז)

233שלא לשמוע דברי בעל דין עד שיבא בעל דין חבירו דכתיב לא תשא שמע שוא. (שמות כג). ובכלל זה שלא יקבל לשון הרע.

234שלא להעיד קרוב כדכתיב לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות. (דברים כ״ד:ט״ז)

235שלא להעיד עדות שקר כדכתיב לא תענה ברעך עד שקר. (שמות כג)

236שלא להעיד רשע כדכתיב אל תשת ידך עם רשע להיו' עד חמס. (שמות כו)

237שלא לחוס על המחויב דכתיב וקצותה את כפה וכתיב לא תחוס עינך. (דברים כד)

238שלא לכבוש עדותו דכתיב אם לא יגיד ונשא עונו. (ויקרא ה) (ותכל מלאכת יום חמישי:)

239(יום ששי מצות עשה התלויות בממון כנגד דבור לא תרצח שהוא דבור ששי ולפי שרוב רציחות באות ע"י ממון כדכתיב נארבה לדם נצפנה לנקי חנם וסמיך לי' נמלא בתינו שלל: (משלי א׳:י״א) לתת נבילה לגר כדכתיב לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. (דברים י״ד:כ״א)

240לשמט כספים דכתיב שמוט כל בעל משה ידו. (דברים ט״ו:ב׳)

241לתת בכור לכהן כדכתיב וכל פטר רחם וגומר. (במדבר י״ח:ט״ו)

242לפדות פטר חמור דכתיב ופטר חמור תפדה וגו'. (שם)

243לערוף פטר חמור דכתיב ואם לא תפדה וערפתו. (שם)

244לפדות בכור אדם דכתיב וכל בכור אדם בבניך תפדה. (שם)

245להפריש חלה דכתיב ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה. (במדבר ט״ו:כ׳)

246להשיב גזל דכתיב והשיב את הגזילה אשר גזל (ויקרא ה׳:כ״ג)

247לתת צדקה דכתיב נתן תתן לו. (דברים ט״ו:י׳) וצריך לתנה לו בסתר:

248להלות לעני שאין לו.

249לפדות כרם או נטע רבעי דכתיב קדש הלולים לה'. (ויקרא י״ט:כ״ד)

250לשלח הקן דכתיב שלח תשלח את האם. (דברים כ״ב:ז׳)

251להשיב אבידה כדכתיב והשבות לו. (שם)

252לתת שכר שכיר כדכתיב ביומו תתן שכרו. (דברים כ״ד:ט״ו) (שלמו העשיין התלוים בממון)

253(ואלו הלאוין) שלא לתת מום בבכור דכתיב כל מום לא יהיה בו. (דברים טו) ואסור לגרום

254שלא לעבוד בבכור דכתיב ולא תעבוד בבכור שורך. (שם)

255שלא לגוז בכור צאן דכתיב ולא תגוז. (שם)

256שלא לקפוץ יד כדכתיב לא תקפוץ ידך מאחיך האביון. (שם)

257שלא למנוע מלהלוות עבור מטה דכתיב השמר לך פן וגומר קרבה וגומר. (שם)

258שלא לתבוע חוב שעבר' עליו שמט'. דכתיב לא תגוש. (שם)

259שלא להלות ברבית ושלא ללות ברבית שלא להלות ברבית דכתיב את כספך לא תתן וגו' שלא ילוה ברבית דכתיב לא תשיך לאחיך וסופר ועד עוברי' משום דכתיב לא תשימון עליו נשך (ויקרא כא) שלא להיות כנושה דכתיב לא תהיה לו כנושה. (דברים טו)

260שלא להלין שכר שכיר דכתיב לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר. (ויקרא י״ט:י״ג) ומיום ראשון ואילך אין בו כי אם עשה.

261שלא לגנוב ממון דכתיב לא תגנובו. (שם)

262שלא לגנוב נפש בין גדול בין קטן בין זכר בין נקיבה דכתיב וגונב איש ומכרו. (שמות כ״א:ט״ז)

263שלא לעשות עול במדה המשקל ובמשורה. עול במדה שלא ימדוד בחבל בימות החמה ובימות גשמים עול במשקל שלא יטמין במלח עול במשורי' שלא ירתיח. דכתיב לא תעשו עול. (ויקרא יח)

264שלא למכור נפש וכן שלא למכור עברי באבן הלקח.

265שלא למשכן בעל חוב כדכתיב והאיש אשר אתה נושה בו וגו'. (דברים כ״ד:י״א)

266שלא לעכב משכון דכתיב השב תשיב לו. (שם)

267שלא לשכן אלמנה דכתיב לא תחבול בגד אלמנה. (שם)

268שלא לחבול ריחים דכתיב לא יחבול ריחים. (שם)

269שלא לחבול רכב דכתיב לא יחבול ריחים ורכב. (שם)

270שלא לגזול זהו גזל וזהו עושק ויש בו שני לאוין דכתיב לא תעשוק ולא תגזול. (ויקרא יט)

271שלא להונות חבירו בממון דכתיב אל תונו איש את אחיו. (ויקרא כ״ה:י״ד)

272שלא לתת הפועל לתוך כליו דכתיב ואל כליך לא תתן. (דברים כ״ג:כ״ה)

273שלא להניף חרמש דכתיב וחרמש לא תניף על קתת רעיך. (שם)

274שלא לקח האם על הבנים דכתי' לא תקח האם על הבנים. (דברים כ״ב:ו׳)

275שלא לעשות מדה גדולה וקטנה כדכתיב לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן איפה ואיפה גדולה וקטנה (דברים כ״ה:י״ד)

276שלא למנוע שאר זו מזונ' וכסות ועונה כדכתיב שארה כסותה ועונתה לא יגרע. (שמות כ״א:י׳)

277שלא להתעלם מאבידה כדכתיב לא תוכל להתעלם. (דברים כ״ב:ג׳) (שלמו מצות התלויות בממון דאוריתא)

278(ואלו מצות דרבנן התלויות בממון) להדליק נר של שבת בשמן טוב.

279להדליק נר של חנוכה הלכה כרב. וכרבי יוחנן.

280(ותכל מלאכת יום ששי אחל יום שביעי במצות שבתות וימים טובים וגם כל מצות התלויות במילה כנגד לא תנאף שהיה דבור שביעי והא לך מצות עשה של שבת) לעשות קידוש בשבת כדכתיב זכור את יום השבת לקדשו. (שמות כ׳:ח׳). זכרהו על היין וכן להתענג בשבת בכלל זה

281(לאוין מן התורה) שלא לעשות מלאכה בשבת דכתיב לא תעשה כל מלאכה שם שלא להוציא מרשות היחיד לרשות הרבים דכתיב אל יצא איש ממקומו (שמות יז) ובכלל זה תחומין ואליבא דרבי עקיבא שלא להבעיר אש בשבת דכתיב לא תבערו אש בכל משבותיכם. (שמות ל״ה:ג׳)

282עירובין שלמה תקן לערב עירובין.

283להבדיל במוצאי שבת וימים טובים. (שלמו מצות עשיין ולאוין דאורייתא ודרבנן)

284(ואלו מצות התלויות באבר המילה) לפרות דכתיב פרו ורבו. (בראשית ב)

285לשמח אשתו דכתי' ושמח את אשו אשר לקח. (דברים כב)

286ליבם יבמתו אם הוא אח מן האב דכתיב יבמ' יבא עליה ויבמ' (דברים כ״ה:ה׳)

287לפרוש מאשתו סמוך לוסת' כדי עונ' דכתיב והזרתם את בני ישראל. (ויקרא יו)

288לפרוש מנדה שראת' באמצע תשמיש באבר מת אם אמרה לו נטמאתי ימתין עד שימות אברו ויפרוש והוא עש הבא מכלל ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. (ויקרא י״ח:י״ט)

289למול עצמו דכתי' וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרת' וגו' (בראשית י״ז:י״ד) (שלמו העשיין התלוין באבר המילה)

290(ואלו האלוין) שלא לבא על הגוי' דכתיב בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. (דברים ז׳:ג׳)

291שלא לבעול שפחה וכן כל העריות דכתיב לא יהיה קדש. (דברים כב)

292שלא להשחית זרע דכתיב לא תנאף. (שמות כ׳:י״ג). ודרשינן לא תהנה לנאף כמו אות' המנאפי' ביד וברגל

293שלא לבא אל אשה נדה דכתיב ואל אשה בדנת טומאת' לא תקרב לגלו' ערותה. (ויקרא י״ח:י״ט)

294דיני מקוה

295שלא לבא אל ממזרת דכתיב לא יבא ממזר בקהל ה' (דברים כ״ג:ג׳) והוא הדין לממזרת

296שלא לבא אל אנוסת אביו אליבא דרבי יהודה דמפיק ליה מלא יגלה כנף אביו. (שם)

297שלא יבא פצוע דכא על בת ישראל דכתיב לא יבא פצוע דכא (שם)

298שלא יבא כרו' שפכה על בת ישראל דכתיב לא יבאו וגומר וכרות שפכה וגומר. (שם)

299שלא לבא על אחותו דכתיב ערות אחותך בת אביך או בת אמך לא תגלה. (ויקרא י״ח:ט׳)

300שלא לבא על אחות אביו דכתי' ערו' אחות אביך לא תגלה. (שם)

301שלא לבא על אחות אשתו דכתיב ואשה אל אחותה לא לקח לצרור כל אלו בכרת. (שם)

302שלא לבא על אשת אחיו דכתיב ערו' אשת אחיך לא תגלה שם בין מן האב בין מן האם אך לא אמר הכתוב ערירים יהיו אלא באשת אח מן האב.

303שלא לבא על אשת אחי אביו דכתיב ערות אשת אחי אביך לא תגלה. (ויקרא י״ח:י״ד)

304שלא לבא על אשת איש דכתיב ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך. שם. אם היא נשוא' בחנק ואם היא ארוס' בסקיל'.

305שלא לבא על בת אשתו דכתיב ערות אשה ובתה שם והיא בסקילה

306שלא לבא על בת בן אשתו דכתיב את בת בנה. (שם)

307שלא לבא על בת בת אשתו דכתיב את בת בתה לא תקח לגלות ערותה. שם והיא בשריפה

308שלא לבא על בתו דכתיב ערות בת בתך (ויקרא י״ח:י׳) וילפינן מבת אשתו מה בת אשתו עשה הכתוב בתה כבת בנה ובת בתה אף בתו אסור' כבת בנו ובת בתו.

309שלא לבא על בת בנו דכתיב ערות בת בנך. (ויקרא שם)

310שלא לבא על בת בתו דכתיב או בת בתך לא תגלה. (שם)

311שלא לבא על חמותו דכתי' ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה (ויקרא כו). ולאחר מיתה פלוגתא דרבי ישמעאל סבר בשריפה ורבי עקיבא סבר שאין בה אלא איסור מן התורה לבד

312שלא לבא על אם חמיו ואם חמותו ולא כתיב בהדיא אלא ילפינן מבת אשתו מה בת אשתו שלשה דורות אף באלו שלשה דורות.

313שלא לבא על אמו כדכתיב ערות אמך לא תגלה. (ויקרא י״ח:ז׳)

314שלא לבא על כלתו דכתיב ערות כלתך לא תגלה. (שם)

315שלא לבא על בהמה דכתיב ואיש כי יתן שכבתו בבהמה. (ויקרא כ׳:ט״ו)

316שלא להיות נרבע לבהמה כדכתיב ואשה לא תעמד לפני בהמה. וקרא יח. ובאיש נמי כתיב כל שוכב עם בהמה (שמות כ״ב:י״ח). אם אינו ענין לשוכב דהא כתיב ואיש כי יתן שכבתו (ויקרא כ׳:ט״ו) תנהו ענין לנשכב כל אלו בסקילה. (שלמו העשיין והלאוין התלוין באבר המילה דאורית')

317(ואלו דרבנן) שלא לבא על אם אמו

318שלא לבא על אם אביו.

319שלא לבא על אשת אבי אביו

320שלא לבא על כלת בנו כל אלו בלא הפסק. ואלו יש להם הפסק אם אבי אמו. אם אבי אביו אשת אבי אביו אשת אבי אמו. אשת אחי האם אשת אחיו. בין מן האב. בין מן האם. כלת בתו. כל אלו יש להם הפסק ואלו שנחלקו הגדולי' אם יש להם הפסק דכל תיקו לקולא או אם אין להם הפסק דכל תיקו באיסור. לחומרא. שלישי שבבנו שלישי שבבתו. שלישי שבבן אשתו שלישי שבבת אשתו. רביעי שבחמיו רביעי שבחמותו. רבינו תם ורבינו חננאל פסוק לקולא. וגדולים אחרים פסקו לחומרא. אשת חמיו גזרו דורות אחרונים. כלו הרמזים: שבח לעושה חזיזים.