ספר יסודי התורה לז
ספר יסודי התורה · Sefer Yesodei HaTorah 37
Open in the reader →1והנה רבוי המצות והחקים אשר בתורת משה מועיל לשמירת הריליגיאן, כי ע"י כן היו ישראל מובדלים מן האומות עובדי אלילים. והוא מועיל ג"כ לתקון המדות, וזה משני צדדים. האחד הוא כי המצות האלהיות שאדם שומר הרי הן מזכירות אותו בכל שעה את האל אשר צוה המצות ההן, וזכרון האל וזכרון השגחתו וזכרון השכר והענש, כל זה מתג ורסן העוצר ומונע התאוות מהתגבר על האדם וקובע בלבו יראת האלהים לבל יחטא. והצד השני הוא כי אין תחבולה לאדם להתגבר על יצרו ולמשול ברוחו אלא בהרגילו את עצמו לפרוש מן ההנאות ולסבול הצער והדוחק, וכטעם טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו, והפילוסוף Epictetus אמר. אם ישים אדם על לבו שתי מלות אלה, בטוח הוא שלא יחטא ויהיו כל ימיו בשלום. ואלו הן – סבול ופרש (Sustine et abstine), כלומר סבול הצער, ופרוש מן התענוג. והנה רבוי המצות והחקים מרגיל האדם למשול ברוחו ולסבול ולפרוש.