ספורנו על שמות לד:ז

1נוצר חסד לאלפים. שומר זכות אבות לבנים, להיטיב לבנים בשביל אבותם:

2נושא עון. מזיד:

3ופשע. מרד במלכות:

4וחטאה. הכעסה נוספת על המרד, כענין כי רעתכי אז תעלוזי אבל אין נשיאות האחד כנשיאות האחר בלי ספק, ולכן ימנו למדות נפרדות:

5ונקה. אף על פי שהוא מנקה לשבים מאהבה, והיא תשובה המגעת עד כסא הכבוד כמו שאמרו ז"ל (יומא פ' יוה"כ) שעונות נחשבים להם כזכיות שנאמר עליהם חיו יחיה מכל מקום לא ינקה אפילו לשבים כאשר תהיה תשובתם מיראת עונש בלבד; כאמרם ז"ל שזדונות נחשבים להם כשגגות שנאמר כי כשלת בעונך:

6פוקד עון אבות על בנים. ממתין לאבד רשעי ארץ עד שתמלא סאתם, וזה המלוי הוא שיגיע עונו למדרגה מן הרע שלא תהיה עמה תקות תשובה, וזה יהיה על הרוב כשיתמיד רשעם בכמה דורות זה אחר זה:

7על שלשים. כשיוסיף הדור האחרון להרע מאבותיו, כענין ויקשו את ערפם, הרעו מאבותם:

8ועל רבעים. כשלא יוסיפו אבל יתמידו: