ספורנו על שיר השירים א:ה

1שחורה אני ונאוה. הקדים המחבר דבור עדת ירושלים למחוזות הנקראות בנות ירושלים כאמרו ובלתי אתהן לך לבנות להודיע שלא יהיה להו פתחון פה במה שתבקש הוא מאת ה' ית' השגחה פרטית עליה ותאמרנה שיש משוא פנים בדבר באמרה ראוי הוא שיחפוץ בי האל ית' כי גם שאני שחורה במעשים כמותן מכל מקום אני נאוה בידיעת האל ית' ויראתו ואהבתו:

2כאהלי קדר. שהשחרות בהם הוא מקרי לא עצמי כי לא נעשו מבגד שחור אלא מבגד לבן שקרה לו השחרות אבל בעצם אני נאוה.

3כיריעות שלמה. שהן נאות מצד עצמן בדברים אשר מהם נעשו ומצד מלאכתן וסדרן: