ספורנו על שיר השירים א:ז

1הגידה לי. התחיל המחבר בדברי עדת ירושלם אליו ותשובתו על דרך דברי אוהבת עזובה עם אהובה.

2ואמר הגידה לי שאהבה נפשי. אתה ה' אבינו שאהבה נפשי אע"פ שהמעשים מקולקלים הגד לי:

3איכה תרעה. את התלמידים דעה והשכל:

4איכה תרביץ. את ההמון תחת חכמי הדור שיתנהגו על פיהם: בצהרי'. בזמן שיהיו ב' בני צהר חולקים בהלכה וכל א' מהם מאיר דבריו בטעם הגון כמו שיקרה בצהרים שחצי מאור בעזרה וחציו במערב וזה קרה בסבת שכרמי שלי לא נטרתי ולא שמשו כל צרכם:

5שלמה אהיה כעוטיה על עדרי חבריך. של עדרי אותם החברים החולקים ותלמידיהם שהם שלך ואומרי' אלו לאלו שהם דברי אלהים חיים ובכן אהיה כעוטי על שפם שלא אדע את מי אשאל ויודיעני דבר אל נכון: