ספורנו על שיר השירים ה:יא

1ראשו כתם פז. ומאותו' מדת רחמיו הוא כי ראש דבריו בתורת קדשו הוא במעשה בראשית להגיד כח מעשיו במופתים שכליים וחושיים למען ידעוהו ויזכו לחיי עולם. כי אמנם יאמר על הדבר שהוא שלו בהיות הדבר מסודר מאתו בלבד לא שיהי' חלק ממנו וחלק מגופי ח"ו וכן יקרה ברוב מקומות בספרי הקדש כענין ברוך כבוד ה' ממקומו וזולתו ובזה יסורו ספיקות מפסידות:

2קווצותיו. יסודי תורתו שהם כמו השער בגוף שאינו חלק ממנו. וכמו כן ספורי תורתו שאינם מן החלק העיוני גם לא מהמעשי:

3תלתלים. מספרי' עניני חכמי הדורו' שגבה לבם בדרכי ה' והצדיקי' ילכו בם כמו עניני החבות וזולתם שהיו לרצון:

4שחורות כעורב. וכמו כן מספרים עניני רשעי ארץ שהיו כמו העורב שהוא טמא ומראהו מנגד לאור הלובן הענין דור המבול ודור הפלגה ובני סדום וזולתם ומשפטי פיהו נגדם ובכן שומר נפשו ירחק מהם: