שערי עבודה, שער חמישי ט

1והנה בבחינות הפגמים האלו יש בהם אופנים רבים יש שפוגם בפנימיות אלו הבחינות ויש שפוגם בחיצוניות ויש שפוגם בלבושי הנפש דהיינו לפי ערך התקשרותו בהרע אם התקשרותו בעשיית הרע בלב בוערת ובחשיקה וחפץ הלב ובעומק המחשבה בעת התדבקותו להרע זה פגם בבחינת פנימיות המדות ויש בזה גם כן בחינת שלשה פגמים הנזכרים לעיל באופנים המבוארים לעיל ויש שהתקשרותו הוא לא בעומק הלב רק מצד שאינו משים לבו להבין הטוב ממילא הולך אחרי מדות הבהמיות שבלב אבל לא מצד התשוקה וחפץ הלב בעשיית הרע וזה הוא בבחינת חיצוניות ויש גם כן שאפילו בעצם המדות אינו מדובק אל הרע מצד שאינו יכול לפנות מחשבתו מלחשוב בצרכי גופו ועניני העולם וכן בדבור ובמעשה אינו יכול להתאפק מלדבר דברים בטלים ולעשות מעשים בצרכי גופו אבל בשכלו ולבו אינו רוצה לדבק בהרע ורוצה לדבק בהטוב רק מצד הלבושים שהם מחשבה דבור ומעשה אשר המה מקושרים בעניני עולם הזה אינו יכול להתבונן בשכלו ולהוציא מאוויי לבו מצד הטוב מן הכח אל הפועל וזהו מצד שלבושי נפשו לא נתבררו ולא יצאו מתוך הסטרא אחרא מצד שהמקיף שמצד סטרא אחרא לא נתברר עדיין ולכן מצד המקיף הזה לבושי הנפש אינם מטוהרים כידוע שהמקיף שורה על הלבושים.

2והנה כל הנשמות דרך כלל המה מבירורים כמבואר בעץ חיים ובמשנת חסידים יש מהם שנפל בשבירה בבחינת מלכי קדם ויש מהם על ידי חטא אדם הראשון כמבואר בגלגולים הגם שעל ידי זיווג זעיר ונוקבא הם הולדת הנשמות היינו כשנעשה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו שבחינת מלכותו יתברך אשר היא חיות כל העולמות בבחינת הסתר ובבחינת יש כשנתעלית ומתייחדת עם קודשא בריך הוא שהוא כחו יתברך שלא בבחינת גילוי אשר מצד אמיתותו יתברך הוא אחד בלי שינוי רק מצד הגילוי נראה ליש מצד מדת מלכותו המצמצמת ומסתרת כחו יתברך לגבי הנבראים להיות נגלים ליש ונפרד וכשמעלים הגילוי גם כן אליו ומיחדים קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי עבודת ישראל או בעת התגלות יחודו יתברך כמו בשבתות ויום טוב דרך כלל ובפרט הוא ביחוד הנעשה בתפילה אז מוציאה בכח זה את כח הקדושה שנפל בסטרא אחרא ומעלית מיין נוקבין אליו יתברך ועל ידי זה נמשך מיין דוכרין ממקור החיים להעלות את בחינת הקדושה בהתחברות והתייחדות האלק"ית על ידי זיווג דכר ונוקבא גשמיים מישראל נולדו ונבראו בכח זה הנשמות דהיינו כח האלק"י הנמשך בבחינת בריאה ליחדו יתברך דייקא מצד הנבראים אבל כל זה הוא בכח דהיינו שנמשך כח האלק"י בבחינת בריאה והוא כלול מכל הבחינות דהיינו חכמה בינה דעת ומדות להתכלל בכחו יתברך.

3אבל עם כל זה כח זה מצד שהיה מושקע בהיפוך עדיין לא נתקנה כל בחינותיה בשלימות בבחינת כל הפרטים מצד שהיתה מתדבקת בהרע ויש לה התחברות עדיין לכח הרע ומלובשת בו ועוד זאת שידוע שירידה צורך עליה לכן היה בחינת השבירה וירדו ניצוצות הקדושה להיפוך והוא בכדי לברר גם כן את חיות הסטרא אחרא להפכו אל הקדושה דהיינו לאכפייא לסטרא אחרא ולאהפכא חשוכא לנהורא וכמבואר בכתבי האר"י זכרונו לברכה על פסוק עת אשר שלט האדם באדם לרע לו וכן מבואר בזוהר בסבא דמשפטים כי לפעמים שליטת האדם בליעל באדם דקדושה לעשוק נשמות לרע לו דהיינו בכדי להוציא בולעו מפיו ולהוציא הקדושה ולהפך את הרע דייקא כידוע אשר על כן צריכות הנשמה לירד בגוף הוא בשביל שני בחינות הנזכרים לעיל דהיינו שעיקר השתלמות הנשמה הוא דווקא על ידי הגוף אשר בהתגברותה על הגוף ומכניעתו אל עבודתו יתברך ומבטלת את כלי הגוף אליו יתברך ונתגלו מדות הנפש האלוק"ית על ידי כלי הגוף שהם המוח והלב לאהבה את הוי"ה ולדבקה בו ועל ידי עסקו בתורה ומצות בכל לבושיו דהיינו מחשבה דיבור ומעשה הרי נתקנו כל בחינותיה דייקא מצד ההיפוך ובזה נצטרפו ונתבררו בחינותיה בעצמה:

4ועוד זאת שעל ידי ההתדבקות בבחינת נוגה שהוא סטרא אחרא מבררת גם כן נוגה שהיא נפש הבהמיית ונהפכו מדותיה וכל כחה אל הקדושה וכל לבושי נוגה על ידי עסק התורה והמצות מתבררין הלבושין ולכן עיקר תקונה של הנשמה הוא דייקא מצד ירידתה בהגוף והתלבשותה בנפש הבהמיית ולכן אין לך נשמה שבאה לעולם הזה בגוף שאינה באה מלובשת בנוגה כמאמר הזוהר פרשת ויקהל על פסוק לפתח חטאת רובץ לפתחו לההוא דאתעתדא לאולדא לאפקא נשמתין לעלמא איהו קאים לגבי ההוא פתח דהיינו שבעת הולדת הנשמה התגלותה הוא בלבוש נוגה שהוא נקרא חטאת מצד כמה טעמים אחד הוא שעדיין לא נתבררו כל בחינותיה בבחינת מדותיה בבחינת בריאה רק בעת עלייתה בבחינת כחו יתברך בבחינת אצילות על ידי העלאת מיין נוקבין והמשכת מיין דוכרין שם היא מושרשת ומתדבקת ביחודו יתברך ושם נגלית כח הנפש האלק"ית האחוזה בשם הוי"ה ברוך הוא אבל בהתגלותו בבריאה יצירה עשיה כל אחד לפי בחינתו התגלותו הוא על ידי לבוש הסטרא אחרא כמבואר בכתבים ובפרט בגלגולים ובמשנת חסידים מצד שעיקר כוונתו יתברך שתשתלם הנשמה דייקא מצד העולמות ובבחינת בירורים דייקא כנזכר לעיל:

5והנה בבחינה הזאת יש כמה בחינות בחינה אחת הוא מצד בחינת כח הנשמה בעצמה ויש שמצד אביו ואמו שאין מתכוונין בקדושה רק מצד התאוה כבהמה לכן ממשיכים לבוש זר ועוד כמה בחינות אשר אי אפשר לבאר אבל דרך כלל הוא שעיקר תיקונו בבירור גמור הוא דייקא על ידי הגוף כנזכר לעיל אשר כמעט כל הנשמות המה באים בשביל הבירור ובאים מלובשים כנזכר לעיל לבד יחידי סגולה קדושי עליון נשמות המתוקנים מכבר או נשמות חדשות אשר באו לצורך תיקון הדור ולהמשכות גלוי אלק"ותו יתברך בעולמות אלו לא באים מלובשים בנוגה וכל כליהם אפילו בבחינת הגוף הכל מצד הקדושה וכמאמר הזוהר הנזכר לעיל וכל אינון נשמתין דאצטריכו לנחתא בגופין קדישין לא קאים איהו לההוא פתח ולית ליה רשו בהאי נשמתא וכו' ויש בזה כמה פרטים עד אין קץ אשר אי אפשר לפורטן שהם מדברים הכבושים כבשי דרחמנא:

6והנה בבחינות הנשמות יש פרטי אופנים בבחינת התבררותם יש שנתברר הפנימיות שבהם וחיצוניותם לא נתברר ויש בהיפוך שהחיצוניות נתברר והפנימיות לא נתברר ויש שנתבררו שני הבחינות והמקיף שלה לא נתברר עם לבושיו ובכל אופן ואופן יש פרטים לאין קץ ולכן יש שמצד הפנימיות הוא טוב ובחיצוניות המדות הוא רע ויש בהיפוך שמצד החיצוניות הוא טוב ובפנימיות הוא רע כמבואר ברעיא מהימנא ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל מי שאין תוכו כברו וכו' וזהו מבואר ברעיא מהימנא אית דזכווי לעילא וחובוי לתתא ואית דזכווי לתתא וחובוי לעילא ויש שיכול להיות טוב בבחינת שניהם רק הלבושים לא נתבררו ובזה יש פרטים רבים עד אין קץ לכן יש בני אדם שבמדותם והנהגותם בחיצוניות הוא טוב ובפנימיות המדות המה לא טובים ויש בהיפוך שפנימית המדות המה טובים ובחיצוניות המה לא טובים והכל תלוי בבירור נשמותיהם קודם בואם לעולם ואשר לזה באו לעולם לתקן בחינותיהם ולבררם על ידי עבודתם ועל ידי תורה ומצות:

7ולכן רוב הנשמות רובא דרובא המה נבררים מבחינת השבירה כי כבר ביארתי זה בכמה מקומות אשר כוונת הבריאה היה מאתו יתברך בכדי שיתכלל עילא ותתא ומכל סטרין דהיינו שיהיה התגלות שלימותו יתברך דייקא מצד היש ומצד ההיפוך אשר לזה היה הצמצום וההסתרה בכדי להסיר ההסתרה ולגלות אלק"ותו יתברך דייקא מצד בחינת היש וגם אפילו מצד המנגד לא שיהיה באמת איזה מנגד חס ושלום נגדו כי אין זולתו יתברך רק מצד ההסתרה נגלה בחינת ההיפוך והנה על כן היתה בחינת השבירה שהוא הסתלקות האור בכדי שיתגלה בחינת היש ובחינת ההיפוך:

8והנה ידוע מאמר רבותינו זכרונם לברכה שישראל עלו במחשבה ובשבילם נברא העולם דהיינו ההעלם וההסתרה מכחו יתברך כדי שהם יהפכו את ההסתרה ויגלו אלק"ותו יתברך דייקא מצד היש ומצד ההיפוך אשר בהם ניתן כח זה על ידי עבודתם ויחודם ועסקם בתורה ומצות שהם מגלים אלק"ותו יתברך דייקא מצד ההסתרה אשר על כן כוחם זה הוא דייקא מצד ההסתרה ולכן מוכרח לירד כוחם דייקא בבחינת ההסתרה בכדי לגלות כח אלוק"ותו יתברך מצד ההסתרה וכמו למשל מי שצריך להעלות אבן יקרה מתוך הבור מוכרח הוא לירד לבור ולהעלות משם האבן הטוב ובשעת ירידתו להבור הרי כל מהותו הוא בהבור אך מצד אשר בכוחו לעלות מן הבור מטפס ועולה מן הבור ככה נשמותיהן של ישראל שורשם הוא מכוחו יתברך כי המה מושרשים בכוחו יתברך אשר עלו במחשבה לפניו יתברך בכוונה כדי שעל ידיהם יתגלה אלק"ותו יתברך מצד ההיפוך דייקא:

9והנה כוחו יתברך שמצד ההיפוך דהיינו שנגלה כוחו יתברך בבחינת יש ומנגד נקרא בחינת נפילה ושבירה מצד הסתלקות האור דהיינו שלא נגלה בההיפוך אור אין סוף ברוך הוא בכדי שיהיה נגלה נפרד גמור שהם כח הסתרות של כל העולמות בכלל להיות נגלים ליש ודבר והתגלות ההיפוך אשר מצד אמיתיותו יתברך אפילו בכל אלו ההסתרות הוא כוחו לבדו יתברך רק מצד ההסתרה והסתלקות האור שהוא הגילוי נגלה בבחינת יש והנה עיקר כוונתו יתברך בהסתרה זו בכדי לגלות אמיתיותו יתברך דהיינו כחו אפילו מצד ההסתרה וגילוי כוחו יתברך שמצד העולמות הוא על ידי בחינת נשמות ישראל אשר על כן מוכרחים בחינת נשמות ישראל אשר בכוחו יתברך לירד למקום ההסתרה בכדי להעלות כוחם של העולמות אשר על כן מוכרח כח הזה שהם נשמות ישדאל גם כן לירד לתוך ההסתרה הזו דהיינו שניתן בבחינת הסתרה זו כח בכדי להעלות ההסתרה ההיא ולגלות כחו יתברך דייקא מצד ההסתרה והן הן הנשמות שנפלו בבחינת הקליפות בכדי להעלות כח ההסתרה דהיינו כחו יתברך המוסתר בבחינת העולמות ושורשם של הנשמות האלו מושרשים בכוחו יתברך והן הן הנשמות שנפלו בבחינת שבירה דהיינו כחו יתברך להעלות הסתרה הזו ונקראו נשמות ישראל אשר שורשם עלה במחשבה אשר על כן בעת שהכח הזה בבחינת הסתרה הרי יש לו התחברות עם כח ההסתרה בכדי שעל ידי ההתחברות הזה יהיה יכול להעלותו כי אם לא יהיה לו התחברות הלא מצד ריחוקם במרחק רב לא יוכל להעלות כח ההוא לכן מוכרח להיות התדבקות לכח ההוא עם בחינת כח ההסתרה ואז על ידי התחברותה בעלותה למקורה תוכל לחבר עמה גם כן כח ההוא דייקא מצד ההיפוך מצד שבאמת כח אחד להם והכל הוא כחו לבדו יתברך ואין זולתו רק מצד הבריאה הוא כח המנגד והמסתיר אבל נשמות ישראל ששורשם הוא עדיין דבוק במקורו וגם יש בהם כח ההסתרה בבחינת שבירה מצד זה מעוררים כוחו יתברך אפילו מצד ההסתרה ונגלה אלוק"ותו יתברך נמצא שבחינת נשמות ישראל מצד ירידתם הוא גם כן בבחינת כח ההסתרה:

10והנה כל זמן שהוא בבחינת הסתרה הרי הוא מוסתר שם אך בכדי לעורר כח ההוא נצרך להעלותו מקודם מכח ההסתרה להעלותו אל שרשו ומשם ירד בכח ההסתרה לגלות כוחו יתברך דייקא מצד ההסתרה ועליית כוחם של הנשמות האלו הם על ידי עבודתם ויחודם של ישראל ומסירת נפשם להוי"ה בקריאת שמע והמשכת אלוק"ותו בתפילה ועל ידי תורה ומצות באתערותא דלתתא מבררים כח הקדושה להוציאה מסטרא אחרא ועל ידי התעוררותו במדת מלכותו יתברך הנקראת כנסת ישראל להעלות ולברר כח הנשמות האלו מסטרא אחרא ומתכללים בקדושה ונשתהו שם בבחינת עיבור באמא תתאה שהיא מדת מלכותו יתברך שהיא גילוי יחודו יתברך להתבררות פרטי כח הנשמה אשר היתה מושקעת בתוך ההיפוך ואז בזיווג של מטה מעוררים יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו שמתייחד הגילוי אליו יתברך שהוא בחינת קודשא בריך הוא שהוא זעיר אנפין ששם נכללים בעצמותו ברוך הוא בלי שינוי והתחלקות ואז הנוקבא שהיא מדת מלכותו יתברך מעלית מכח הנשמות האלו מיין נוקבין דהיינו לעורר כח הנשמות הנמשכים מכחו יתברך ונחתו בבחינת ההסתרה ובזה מתעלה כוחו יתברך שנחית להסתרה אליו יתברך לעורר יחודו יתברך בבחינת העלאת מיין נוקבין ועל ידי העלאת מיין נוקבין נמשך השפעה מכח עצמותו ברוך הוא דרך בחינת המדות שהם בחינת זעיר אנפין שהוא יחודו יתברך על ידי פעולותיו והוא נקרא בחינת מיין דוכרין ומזה נולדה הנשמה דהיינו שנמשך כח האלק"י בבחינת בריאה שיהיה בכחם לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו כח הגילוי הנמשך בבריאה יצירה עשיה שהיא מדת מלכותו יתברך עם כוחו יתברך מצד אמיתיותו שלא בבחינת הסתרה מצד כי הנשמה נמשכה משני בחינות אלו והנה בעת הולדת הנשמה מוכרחת להתמשך בדרך שיצאת משם ולהתלבש בה כי תכלית הכוונה היה דייקא שיתחבר כח היש אליו יתברך ועוד זאת לאהפכא חשוכא לנהורא אשר לכוונה זו ניתנה מתחילה תחת רשות ההיפוך בבחינת נפילה ושבירה רק שאז היה רק בבחינת כח נסתר לבד אבל לא בהתפשטות והתגלות אבל עתה אחר ההולדה יצאת מכח אל הפועל להיות נכללים בה כל הבחינות בבחינת פרצוף דהיינו בחכמה בינה דעת ומדות ולבושיהם שהם מחשבה דבור ומעשה ולכן עתה אחר צאתה מוכרחת לירד למקום שיצאת משם ומתלבשת בלבוש נוגה כמבואר בהזוהר הקדוש על פסוק לפתח חטאת רובץ: