שערי עבודה, שער ראשון א

1שער יחוד זעיר ונוקבין ותורת האדם וקראתיו בשם שער יחוד זעיר ונוקבין שהוא בחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה הנה כבר נתבאר בחלק הראשון שרשי היחוד בכלל ובפרט בעזר השם עתה ביררתי כללים ופרטים השייכים לעבודה ונוסף על זה פרטים רבים בכדי לבאר שורשי יחוד העבודה בעזר השם היות שנתבאר בשערים הקודמים שורש יחוד העולמות איך שהמה מיוחדים בכוחו יתברך בלי שום שינוי ופירוד חס ושלום ואשר כל הנמצאים המה נמצאים מאמיתיות המצאו בכל פרט ופרט וכח עצמותו יתברך לא סר מהם מכל חלוקי הכוחות הנמצאים ואף על פי כן לא אשתני בהון ולא אתרבי בהון וכאשר היה לבדו יתברך קודם שנברא העולם בלי שום חילוק כוחות כי אם כוחו לבדו פשוט בתכלית הפשיטות הגם שכל כוחות הנמצאים המה כמוסים בכוחו יתברך אף על פי כן אין לתאר ולהעריך אלו הכוחות למהות כוחות מחולקים אפילו בהעלם דהעלם כי אם שהכל הוא כוחו לבדו יתברך פשוט בתכלית הפשיטות ושוה בתכלית ההשוואה כן אחר בריאות העולם והוויות הכוחות בבחינת חלוקים ונבדלים בריבוי כוחות לאין מספר ובבחינת שינוי הכוחות בשינויים רבים עד אין קץ לא אשתני על ידי הכוחות האלו חס ושלום ולא אתרבי בהון ולא נחלקו חס ושלום לכוחות נבדלים כי אם הכל הוא כוחו לבדו יתברך בלי שום שינוי מצד כח השוואתו יתברך הנתגלה על ידי בחינת כתר שהוא הפלא דהיינו שיהיו נמצאים בכוחו יתברך לאין קץ פרטים ואף על פי כן יהיו מיוחדים בתכלית היחוד בלי שום שינוי כלל כמבואר לעיל באריכות אשר ממש לא אשתני כוחו העצמי יתברך כי אם הכל הוא כח אחד לבד ולא סר כח השוואתו יתברך מכוחות הדרגין והספירות שהם מקור לכוחות המתחלקים בבריאה יצירה עשיה אלא הכל כח אחד מיוחד לבד ודבר זה הוא על ידי כוחו הפלא המחבר שני הפכים בנושא אחד שמצד התמשכותו יתברך בכל פרט מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין הכל בכוונה מיוחדת:

2ואין דבר נעלם מנגד עיניו והכל בדקדוק בכל פרט אשר אין כח דומה לחבירו ואף על פי כן יהיה כח אחד לבדו יתברך בלי שום השתנות כלל וכלל ובחינת היחוד הזה נקרא בשם יחוד האצילות דהיינו כל הכוחות כאשר המה אצלו יתברך המה הכל כח אחד בלבד כמאמר הכתוב גלמי ראו עינך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם וכמבואר בשערים הקודמים דהיינו הגם שיש בחינות ספירות וימים המה המשכות יוצרו שבאו בבחינת הצטיירות כל מהות אף על פי כן הוא אחד בהם והנה יחוד הזה שהוא בבחינת אצילות נערך לשתי בחינות דהיינו כוחו יתברך כאשר המה נערכים לגבי עצמותו יתברך שהמה הכל כח אחד בלבד בלי שום שינוי כלל וזה נקרא קודשא בריך הוא וזעיר אנפין ושם הוי"ה ברוך הוא ויחודא עלאה אשר נאמר אני הוי"ה לא שניתי כלל מצד עצמותו יתברך כנזכר לעיל:

3והנה מאחר שכל תכלית כוונתו יתברך היה בכדי לגלות שלימותו דהיינו שיהיו נגלים כל הכוחות האלו בבחינת פרט דווקא בבחינת התחלקות כי מצד כוחו יתברך בעצמותו הרי לא ניתנו לחלק כלל מצד התאחדותו יתברך בעצם ונושא אחד בלי שום הבדל כלל כמבואר בשערים הקודמים וכל עיקר הכוונה היה לגלות שלימותו מצד הגילוי מוכרח להיות נגלה כל פרט ופרט דווקא בבחינתו בכדי שעל ידי זה יתגלה שלימותו יתברך ואחדותו בהם כאשר יתבאר למטה וכח זה הוא ההיפוך מאחדות כי לחלק יצאו דווקא אך אף על פי כן אפילו כח הגילוי כאשר הם אצלו יתברך בחינת אצילות הכל הוא כח אחד לבד מצד שלימותו יתברך והשוואתו אשר אינו בערך דרגין כלל ואשר לא נודע מהותו יתברך שני ההפכים המה הכל כח אחד והנה כח הגילוי אשר בכחו יתברך נקראת מדת מלכותו יתברך כי מלכות הוא גילוי כי אין מלך בלא עם כידוע ונקראת נוקבא כמו שהנוקבא היא מקבלת מהדכורא שהיא בחינת מקבלת כל הכוחות שבכוחו יתברך לגלותם ונקראת יחודא תתאה שהוא יחוד של תתאין כאשר יתבאר ונקראת שכינה ואדנ"י שכינה על שם התגלותו יתברך להיות שוכן בבחינות דרגין מחולקים והתגלותו יתברך בהם על ידי בחינת אדנות כאשר יתבאר: