שערי עבודה, שער ראשון י

1והנה כל הבחינות המבוארים לעיל דהיינו דיבוקה בעטרת יסוד זעיר אנפין ונקודה תחת היסוד ומקומה שבנצח הוד יסוד וקבלתה מהחזה כל אלה הבחינות נהוגים הן בבחינת פנים והן בבחינת אחוריים וכמבואר בעץ חיים כי בעת העיבור היתה בסוד פסיעה לבר והלבישה את עטרת יסודו ואחר הלידה נעשית לנקודה תחת יסוד גם כן בבחינת אחור ואחר כך נתגדלה עד מקום הנצח הוד יסוד ונתגדלה יותר עד החזה אשר שם התחלתה ונתגדלה יותר עד המוחין להיותם שוין בקומתן והכל אחור באחור ואחר הגדלות הנזכרים לעיל ננסרה מאתו לחזור פנים בפנים ואז יהיו כל הבחינות האלו המבוארים לעיל בבחינת פנים בפנים דהיינו תחילה נעשית נקודה תחת יסוד ואחר זה נתעלית עד נצח הוד יסוד ואחר זה נתעלית עד החזה ואחר זה נתעלית עד מוחין שלו להיותם שוין בקומתן והכל פנים בפנים ולהבין כל אלו הבחינות הנה פסיעה לבר הוא למשל מאדם שעיקרו עומד במקומו אך אושיט הפסיעה לבר כן בעת שהיה כוחם של המדות ויחודם שנקראו זעיר אנפין בבחינת עיבור במעי אמא אשר אז לא נתגלו מאתו כי אם הנצח הוד יסוד דהיינו אופן הרגשת המדות וחילוקיהם ויחודן כאשר הוא בבינה שהוא בבחינת הבנתו יתברך מצד מהותו כמו למשל אדם שמתבונן לעשות איזה דבר ונעשה הסכם בבינתו לעשות באופן זה וההסכם שבבינתו נקרא נצח הוד יסוד דהיינו בחינת נצחון והסכם שיהיה דווקא באופן זה נקרא נצח הוד וההתקשרות שמתקשר בבינתו נקרא יסוד כן הוא כביכול קודם שנגלה המשכתו יתברך בבחינת התמשכות העולמות היה כח זה מוסתר בבינתו כביכול דהיינו להתגלות בבחינת חסד וגבורה וכו' כדי לגלות יחודו יתברך ובבחינת בינתו הוא ההסכם נקרא בחינת נצח הוד יסוד דהיינו כביכול להבין כל ההתמשכות אשר יתגלו אשר מצד הבנה עיקר הוא ליחד כל הכוחות ביחודא חד וההבנה הוא מצד עצם כל כוחות המתחלקים אשר בכוחו יתברך אשר המה מיוחדים ועדיין לא יצאו לידי פעולה בפועל המדות לגלות חסדו וגבורתו ותפארתו:

2ואז מצד בחינת עיקרם של המדות כאשר המה מיוחדים עדיין לא נגלה כוונתו יתברך במדותיו אשר עיקרם עומד לגלות אלקו"תו יתברך בכל הנמצאים בשמים ממעל ועל הארץ וכו' כמבואר לעיל כי אם שנגלו מהותם של המדות בעצמם המוסתרים בבינתו יתברך אבל גילוי כוונת המדות שהוא לגלותם בבחינת בריאה יצירה עשיה עדיין לא נגלה הגילוי במהותו כי אם ברמיזה שנרמז בהם הגילוי לעולמות אבל בחינת הגילוי בטל לגמרי לגבי עיקרית המדות ויחודם במאצילם אשר העולמות המה כלא חשיבין קמיה ואינו בערך עולמות כלל רק מצד שעיקר המדות המה לצורך גילוי הרי יש בהם כח הגילוי גם כן אבל הוא בהסתר כמו רמיזה בעלמא ואז נקרא אושיט פסיעה לבר כמו למשל מלך בשר ודם אשר ממשלתו במדינות גדולות ומתגלה בהם ובתוך המדינות יש גם כן כפר קטן ששם יהיה גם כן התגלותו כי ממילא בהתגלותו בגדולתו נכלל גם כן ההתגלות להכפר כי בעת התגלותו בהמדינות יהיה התגלותו גם כן להכפר הקטן אבל מצד מהות גדולתו בכלל הרי הכפר קטן אינו בערך למהות גדולתו בכלל אך אף על פי כן נרמז בהתפשטות גדולתו גם כן התפשטותו להכפר אבל אחר צאתו להמדינות לגלות בו גדולתו ומלכותו עליהם ולהראות ביטולם אליו אז בהתגלות זה אשר נחית לפרט הרי הכפר היא גם כן בכלל הפרטים שמתגלה אליהם אבל מצד קטנות מהות הכפר הלא קטון הוא בעיניו באין ערוך לגילוי גדולתו במדינות הגדולות אבל מאחר שנתגלה בהכפר ומוצא בה דבר השייך למלכותו ולרצונו מתמשך יותר בגילוי ונחשבת לו יותר וכל שמוצא בה התגלות השלמת חפצו בה יותר מתגלה בה יותר ונערכת אליו בחשיבות יותר עד שמוצא בהכפר שבה יהיה נגלה שלימות מלכותו יותר מהשלמת התגלותו במדינות אז מחמת השלמת מלכותו בה הרי גילויו נחשבת לו יותר מהתגלותו במדינות וכנזכר לעיל:

3ומתקשר בה בעצם רצונו כן הוא כביכול למשכיל למעלה כי בעודם בבחינת עיבור שהמה בכח הבינה דהיינו הבנת של כל הנמצאים בכלל הרי העיקר הוא התגלות יחודם של כל הדרגין וקישורם במאצילם ברוך הוא ואשר על ידם יתגלה יחודו יתברך ואז התגלותו בעולמות התחתונים בבחינות בריאה יצירה עשיה הלא כאין נחשבו לגבי עצם הגילוי בבחינת אצילות ששם התגלותו יתברך בבחינת אין סוף אך עם כל זה מצד שבמדותיו יתברך עיקר התגלות של כחו יתברך על ידי חסדו וגבורתו הוא דייקא על ידי גילוי בעולמות נרמז בהמדות גם כן גילוי אבל בדרך כלל יחשב גילוי דבריאה יצירה עשיה כלא נגד גילוי מדותיו יתברך בבחינת אין סוף לכן אז הוא פסיעה לבר אבל בצאת המדות לפועל אז נתגלו חסדו וגבורתו ותפארתו אז נתגלה במדת תפארתו גילוי מלכותו בבריאה יצירה עשיה אבל אף על פי כן מחמת קטנות הגילוי בבחינת עולמות אשר כאין נחשבו לגביה היא כמו נקודה תחת יסוד ואחר התגלותו הלא נגלה עיקר כוונת בריאת העולמות בכדי לגלות שלימותו ובלא התגלות לעולמות בריאה יצירה עשיה לא נתגלה שלימותו אז הגילוי בהנצח הוד יסוד אך עדיין גילוי העולמות שהם בחינת גבול אינן ערך להתגלותו בבחינת אין סוף לכן מקומה אז בנצח הוד יסוד כמו למשל אדם שנצרך להתגלות בדבר זר ורחוק ממהותו אשר מחמת זה אין לו חפץ בהתגלות לבו בבחינת אהבה להמשכה זו אך מחמת שרואה בדעתו שנצרך לו הדבר מתחזק בנצחונו והסכם חזק להתקשר בהדבר כן הוא כביכול כי עדיין גילוי העולמות בבחינת זר וריחוק הגבול מבלתי בעל גבול אבל מצד שהמה נצרכים לגלות השלמתו יתברך בהם מתגלה אליהם בבחינת נצחון וכו' וכנזכר לעיל וכאשר נתגלה יותר השתוותם של העולמות והתקשרותם בו אז נגלה אליהם בבחינת התגלות מדותיו בבחינת התפארות וככה הוא העליות לפי ערך התגלות חפצו והשלמתו והשתוותם אליו עד שנעשו שוין בקומתן דהיינו שיתמשך מבחינת חכמתו לחכמת גילוי העולמות: