שערי עבודה, שער ראשון יב

1והנה בבחינות יחודא עילאה ויחודא תתאה אשר המה חד לקבל חד התקשרותם בבחינת אחור באחור הוא בכותל אחד דהיינו מחמת הבנתם במקורא ושרשא דכולא אשר אין זולתו לכן מתחברים ומתבטלים מחמת גילוי אור יחודו עליהם תמיד אבל במהותם בעצמם עדיין נחשבו למהות בפני עצמם ובטילותם הוא מחמת התגלות אור יחודו עליהם מחמת התדבקותם ליחודו יתברך ואז נקראים טפלים ליחודו יתברך אבל בכדי שיהיו כלים לקבל יחודו פנים בפנים נצרך להשתנות כליהם של הנבראים אפילו בבחינת מהותם בעצמם ושיהיו כלי מוכן לקבל יחודו יתברך בעצמותו ושלא יהיו כליהם בבחינת יש מסתירים ליחודו יתברך כאשר המה ממש באצילות בכליו אשר אין הכלים מסתירים לגביה יתברך כלל ולא שני בהם כלל ולא נתרבה חס ושלום על ידיהם כי אם הכל אחד ממש כן יהיו כלי הנבראים ממש כלים ליחוד עצמותו באופן שלא יסתירו כליהם כלל מצד כוחו הפלא אשר יתגלה עליהם המחבר שני הפכים לאחד ממש כמו באצילות אשר לזה נצרך הנסירה כי ביטולם מצד התגלות אור יחודו עליהם הרי אינם בטלים במהותם העצמי כי אם מצד התגלות יחודו עליהם אבל במהותם בלתי ההתגלות הרי נערכים למהות נפרד ונבדל וכמשל הבן שבטל אל אביו ומבטל מדות ושכל הקטנות שלו להתדמות לאביו מצד התקרבות שכלו ומדותיו של אביו אליו בהתגלות ובטל שכלו ומדותיו אליו אבל עדיין מהותו לא נתהפך מקטנות שכלו דהיינו שכשלא יתגלה אביו בשכלו ומדותיו ישאר בקטנותו וכאשר אביו רוצה לנסותו בביטול מהותו מצד עצמותו אזי מסתיר אביו שכלו ומדותיו ממנו כדי שיהיה ביטולו לאביו מצד שכלו ומדותיו בעצמו וכאשר מבטל שכלו ומדותיו בבחינת מהותו בעצמו אז על ידי זה נעשה כלי לקבלת מהות אביו העיקרי וכמבואר במשל הנזכר לעיל מהמשפיע ומקבל כן כביכול בבחינת ביטול הנבראים על ידי גילוי יחודו יתברך עליהם עדיין לא נגלה ביטול מהותם של הנבראים במהותם ואז כביכול מסתיר פניו מהם בבחינת דורמיטא בכדי שיהיה אופן ביטולם של הנבראים מצד אמיתיות הדבר אשר אין זולתו כלל ושיהיו מתגלים במהותם לבדם ואף על פי כן לא יהיו נפרדים חס ושלום כי אם בטלים מצד אמיתיותו יתברך וכאשר יתבאר אם ירצה השם בביאור אמת ויציב שאחר קריאת שמע.

2ואז מצד ביטולם זה נעשו כלי על ידי התעוררותם זו לקבל אור יחודו יתברך פנים בפנים כי בהתעוררותם זו אשר בטלים באמיתיותו מעוררים כוחו השוה בבחינת פלא אשר שם המה משתווים ממש מצד עצמותו לעשותם כלי מוכן לגמרי שלא יסתירו כליהם כלל כי אם שיהיו כלים לעצמות יחודו יתברך באופן בחינת אצילות וכאשר יתבאר אם ירצה השם בביאור יחוד התפילה באריכות ואז בחזירתם פנים בפנים מוכרח להיות בחינת מלכות שהיא גילוי יחוד הנבראים בבחינת נקודה תחת יסוד דהיינו להתבטל ממהותם בדרך כלל בבחינת נקודה כמבואר לעיל כדי שעל ידי זה תהיה מוכן להתפשטות כליה באופן אחר ולהתגדל כמוהו פנים בפנים ממש באין הבדל כלל מצד גילוי כח עצמותו על ידי כתרו שהוא הפלא ובבחינת יחוד הזה יש בו כל בחינות הגדלות המבוארים לעיל בנצח הוד יסוד ובחסד גבורה תפארת ושוין בקומתן ואז נקרא יחוד פנים בפנים דהיינו שעיקרה של מלכות שהוא גילוי הבריאה יצירה עשיה פניה למעלה דהיינו להתקשר לעצמותו יתברך ועיקרו ופניו של בחינת זעיר אנפין שהוא כוחו יתברך המתמשך במדותיו מכח עצמותו הוא למטה כדי להשפיע בתחתונים שהוא עיקר כוונתו יתברך בבריאה ועל ידי זה נתוסף גילוי אור עצמותו יתברך בכלים שהמה מדותיו כמשל הנזכר לעיל יותר ממה וכו' ותלמיד מחכים את רבו כו' דהיינו מחמת חפצו יתברך להתגלות אשר זהו עיקר הכוונה לגלות יחוד עצמותו באין הבדל אז כביכול נתוספו אורות בכלים וזהו סוד תוספת המוחין הנמשכים על ידי התפילה וסוד ישמעאל בני ברכני כי בזה נתרבו ונתגדלו המוחין אך קודם לזה צריכין להתתקן בבחינת פרצוף אחוריים כנזכר לעיל כי אם יהיה תחילה פנים בפנים אזי מצד שלא נתקנו אחוריים להאיר בהם יחודו יתברך הרי מצד התחלקותם בבחינת הבדל יתאחזו בהם החיצונים דהיינו שיתראה מהם ההיפוך לגמרי מצד הבדלתם:

3כי מצד חצוניותם שהוא בחינת אחוריים המה אינם בגדר הפנימיות כלל ולכן כאשר יהיה הפנים של מדת מלכותו יתברך למעלה כאשר הוא בעצמותו במקורה ושורשה אשר מצד מקורה אין שייכות כלל להיות חילוקי דרגין ומצד התגלותה בבחינת כלים המה עיקר לחילוק הדרגין וכמבואר במשל מהמשפיע ומקבל או במשל הבן עם אביו כי כאשר לא יחבר מהותו למהות אביו בבחינת התדמות לפי כלי המקבל כי אם מצד פנימיותו אזי מחמת הבדל מהותו בבחינת קטנות הרחוק מערך מהות המשפיע או מערך אביו כנזכר לעיל אזי יהיו הכלים בהבדל גמור ועוד זאת שאפילו בפנימיות לא יהיה כלי לקבלה כלל מצד כליו שהם רחוקים מגדר המשפיע כן הוא כביכול במדת מלכות כנזכר לעיל וזהו מה שמבואר בעץ חיים כי אם היו יוצאים פנים בפנים היה פחד מהקליפות שלא יתאחזו באחוריים ודי למבין אבל בהתדבקותם בבחינת אחור באחור הרי מתחברים הכלים במעין ודוגמא לכליו בבחינת יחוד עצום להאיר בהם יחודו יתברך בבחינת יחודא תתאה ואז על ידי נסירה נעשו כלי בביטול מהותם בעצמם גם כן על ידי הארת היחוד הנזכר לעיל שנתגלה מכוחו הפלא אשר שרשם בשם הכל אחד ואז יכולת בכלי הנפרדים להבטל אפילו במהותם עצמם ואז אין פחד מהקליפות אדרבא כי נגדלו אחוריהם להתגלות יחודו עליהם בפנימיות ולהכלל ביחודו האמיתי ודי למבין: