שערי עבודה, שער ראשון יג

1והנה הגם שמבואר לעיל שכל עיקר הכוונה הוא בבחינת פנים בפנים כי בחינת פנים היא גדולה מבחינת אחוריים אבל באמת בבחינה אחת אחוריים גדולים מהפנים כמבואר בעץ חיים בשער פנים ואחור וכמאמר הכתוב אחרי הוי"ה אלקיכ"ם תלכו כי העיקר הוא לתקן בחינת אחוריים ואז יהיו בחינת האחוריים גדולים מהפנים וכמאמר הכתוב בכלב ויהושע כי מלאו אחרי הוי"ה וזה נחשב להם למעלה גדולה יותר מכל ישראל שהיו במדבר שנאמר עליהם פנים בפנים דבר הוי"ה עמכם ואף על פי כן לא זכו ליכנס לארץ ישראל מצד שלא מלאו את האחוריים אבל כלב ויהושע מצד שמלאו אחרי הוי"ה זכו למעלה גדולה ליכנס לארץ ישראל והענין הוא כי בבחינת פנים בפנים עדיין לא נגלה אור עצמותו יתברך בבחינתו יתברך כאשר הוא לבדו כי אם הגילוי הוא בבחינת יחוד מדותיו ובזה נגלה עליהם אור עצמותו ולכן נקרא פנים כמו למשל באדם שכל פנימיותו נגלה על ידי הארת פניו אם לאהבה או להיפוך אם לדין או לרחמים או לשמחה ולעוצב הכל נגלה על ידי הפנים אבל באחוריים לא נגלה ממהותו כלום כי אם הכלים בלבד:

2והנה בהארה היוצאה על ידי הפנים הלא לא נגלה מהות עצמו של האדם כמו שהוא בכח נפשו אשר שם המה בעצם כח רוחני ובבחינת חיות גמור כי אם בבחינת הפנים נגלה חסדו וגבורתו וכן חכמתו כמו שכתוב חכמת אדם תאיר פניו בבחינת כלי הפנים אבל לא בעצם אך אף על פי כן מתקשר בחבירו פנים בפנים וכמשל המלך שמראה לעבדיו פנים צהובים בזה הוא התחברותם וכן בהיפוך הכל נמשך על ידי הפנים כן הוא כביכול התגלותו יתברך בבחינת יחודו יתברך הוא נקרא בחינת פנים דהיינו שעל ידי הכלים יתגלה יחוד עצמותו יתברך בהתגלות פניו העליונים בבחינת יאר הוי"ה פניו אליך וכמבואר בשער האנפין כי כאשר מאיר פני אריך אנפין בפני זעיר אנפין דהיינו שהתגלותו יתברך הוא על ידי בחינת פלא דהיינו שנגלה כח השוואתו יתברך אשר הוא שוה עילא ותתא אז היחוד הוא פנים בפנים דהיינו שנתגלה פנימיותו יתברך הכולל כל הדרגין אשר כל יכול להתמשך מריש כל דרגין עד תחתית כל דרגין בהתגלות אחת על ידי זה נתגלו פנימיות גילוי העולמות אשר בבחינת פנימיות הכל הוא עצמותו יתברך ואין ההסתרה כי אם בבחינת כליהם בבחינת חצוניות המסתירים לגבי דידן להיותם נגלים בבחינת יש אבל לפניו יתברך אין צמצום והעלם מסתיר לפניו וכאשר מתגלה אור פניו יתברך בבחינת אריכא דאנפין אז נתגלה בבחינת פנימיות של כל העולמות ואז נעשו לאחדים בבחינת פנימיותם ומתבטלים ומתאחדים באור פניו יתברך:

3והנה כל זה הוא בבחינת כלים הוא החילוק בין פנימיותם וחצוניותם אבל באמת כאשר הוא מצד עצמותו יתברך הלא בחינת הכלים בעצמם הכל הוא עצמותו יתברך ולגבי עצמותו יתברך אין לתאר פנימיות וחצוניות מאחר שהוא לבדו ואין זולתו כלל אין לתאר אליו יתברך פנימיות וחצוניות ועל זה אמרו הוא מקומו של עולם כי עולם המה בחינת הכלים המסתירים הכל הוא עצמותו יתברך והוא מקומם ממש וכמו שכתוב ומתחת זרועות עולם ותולה ארץ על בלימה דהיינו שכח כל הכלים בעצמותם הוא מכוחו של הקדוש ברוך הוא בעצמותו דייקא ואדרבא בבחינת כלים שם הוא עיקר התגלות עצמותו יתברך אשר אינו בערך גילוי והמשכה כלל וכידוע ששורשם של הכלים הוא גבוה מהאורות שבתוכם לכן המקיף הוא דייקא על חצוניות הכלים ואור פנימי הוא בתוך הכלים וידוע שהמקיף אין ערך להפנים כי המקיף מצד גדולת אורו אינו יכול להתגלות בבחינת פנימיות של הכלים מצד עומק ההשגה אשר לא ניתן לשום השגה כמו שכתוב השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכמו למשל מחכם גדול אשר עמקות שכלו רחוק הוא מגדר המקבל להשיגו וכשרוצה לגלות עצם חכמתו מוכרח להסתיר שכלו בכמה מיני אופנים וצמצומים ומשלים בכדי שעל ידי צמצומים האלו יאיר מעין חכמתו להמקבל:

4והנה ההארה אשר מאירה דרך הצמצומים האלו המה רק בחינת הארה מעין חכמתו אבל לא עצם חכמתו אבל בבחינת כלי הצמצום ובבחינת המשל מוכרחים להיות הכלים האלו על פי עצם חכמתו ממש כי אם לא יהיו נלקחים מעצם חכמתו לא יהיה ההתגלות של הארת חכמתו אפילו במעין וכמבואר לעיל שכל מה שהוא חכם ביותר יכול לצמצם ולהסתיר יותר ולהמשיל משלים הרבה כי מצד עומק חכמתו שיודע עיקרית כל הדברים כל הנמצא בעולם המה אצלו בהשוואה וכמבואר בכמה מקומות וכאשר נאמר על שלמה המלך עליו השלום ויחכם מכל האדם וידבר שלשת אלפים משל וידבר על העצים ועל האבנים דהיינו שהיה ידוע לו שורשם של העצים והאבנים אשר מזה יכול להמשילם לעיקרית החכמה אבל אדם אחר שאינו יודע עיקרית החכמה הרי מצד הרחק והבדל של העצים והאבנים בבחינת פנימיותם ובבחינת כליהם לא ניתנו להעריכם ולהדמותם נמצא שכל מה שנסתר יותר נלקח ממקום גבוה יותר לכן המקיף דהיינו מה שאינו יכול להתגלות על פי המשכה והשגה הוא מתגלה בבחינת הכלים אבל הוא בבחינת מקיף וכמבואר בעץ חיים שבחינת עתיק אשר בבחינת פנימיות אורו הוא בבחינת פנימי מכל הפרצופים וכל הפרצופים המה בבחינת הלבשה זה בתוך זה עד שנמצא כי עתיק הוא בתוך כולם ופנימי מכולם אבל בבחינת המקיף הוא חיצון מכולם כי מקיפו מקיף על כל המקיפים דהיינו כי בחינת מלכות הוא גילוי יחודו יתברך בבחינת נבראים השגתם הוא על פי יחוד הכלים שהוא זעיר אנפין ובחינת זעיר אנפין הוא בפנימיותו ויחוד בחינת הדרגין מלביש את יחוד הכלים כאשר המה בעצמותו וכן בחינת יחוד שבבחינת כלי הזעיר אנפין מלביש את אריך אנפין דהיינו שכח יחודם הוא מצד גילוי כחו הפלא בתוכם המקשרם ומייחדם בכח השוואתו יתברך ובחינת אריך שהוא בחינת מקור היחוד שבבחינת נאצלים מלביש את עתיק שהוא בחינת התגלות בכח אין סוף שאינו בערך כלים כי אם השוואתו יתברך שמתגלה בתוך הפלא וכמבואר בשערים הקודמים ויתבאר אם ירצה השם בחלק השני יותר בביאור: