שערי עבודה, שער ראשון יד
שערי עבודה · Sha'arei Avodah, First Gate 14
Open in the reader →1אבל בבחינת המקיפים הוא בהיפוך כי אור הזעיר אנפין שהוא יחוד הכלים בבחינת יחודא עילאה אשר המה יחודו יתברך בעצמותו הלא בחינת יחוד הכלים בעצמותם אינם יכולים להתגלות בבחינת יחודא תתאה שהוא גילוי יחוד הנבראים כי אם יחוד זעיר אנפין הוא מקיפם מכל צד שלא יהיו נתגלים לבחינת נפרד ושיהא יכול להאיר בתוכם יחודו מצד הבדלת כליהם אבל באמת הבדלת כליהם המה רק מצד ההסתרה אבל בעצם הכל הוא בבחינת עצמותו כמו שכתוב אני הוי"ה הוא שמי בלי פרודא כלל מצד כח זה הוא עושה כליהם הכנה לקבל אור היחוד בבחינתם וכידוע שהמקיף הוא שמירה מן החיצונים כי מצד הסתרתם וחילוקי הדרגין הלא נגלים לבחינת יש בכל פרט נמצא שבזה יכולים להתאחז החיצונים אבל מצד המקיף דהיינו כח עצם יחודו יתברך אשר מצד עצם יחודו יתברך המה מתאחדים בעצם כח הנסתר של אלו הכלים דוחה את החיצונים ועוד זאת שעושה אותם כלי לקבל אור יחודו יתברך בבחינת פנימיותם ועל כח יחודו יתברך בבחינת כלים שהם הספירות אשר אצלו לאו מכל אילין מדות כלל ואין שייך בו יתברך מדות אך מצד כוחו הפלא נעשים מדות דהיינו שמאיר עליהם אור השוואתו יתברך בבחינת פלא שיהיו מתגלים בבחינת כח חילוק דרגין וכמבואר לעיל:
2ולכן כח זה הפלא הרי אינו נגלה בכלי המדות בבחינת התגלות כי אם היה מתגלה הלא לא היו נערכים בבחינת כלים כלל כי אם כחו הפלא הוא בבחינת מקיף עליהם דהיינו שאין לתאר כלים מצד עצמותו ואופני הכלים בבחינתם של כל אחד ואחד דהיינו חכמה וחסד מפני איזה טעם יהיה נמצא החכמה והחסד באופן זה דייקא והתקשרותם זה בזה הכל הוא בבחינת פלא אשר לא תושג זה בבחינת השגה בבחינת פנימיות יחודם המתגלה בתוכם דהיינו קישורם ויחודם הנגלה בבחינת פנימיות החכמה והחסד אשר נגלה בתוכם יחודו יתברך כי אם כח כליהם הוא בבחינת פלא וכח נסתר והוא מצד רצונו יתברך שאינו מושג בשום חכמה ושכל נמצא כח זה הוא מקיף עליהם ועל כח הפלא הזה שהוא רצונו יתברך מקיף בחינת עתיק שהוא רישא דלא אתידע דהיינו כי אמת שכל הבחינות הנזכרים לעיל המה מצד רצונו יתברך בבחינת פלא אבל הרצון הזה שהוא הפלא אינו בבחינת השגה כי איך לתאר אליו רצון המורה על איזה התפעלות בבחינת השתנות בכחו יתברך גם בחינת פלא לא יתואר כי אם על שני בחינות דהיינו למשל התקשרות הנפש עם הגוף הוא בבחינת פלא כמאמר ומפליא לעשות שמקשר הגשמיות ברוחניות אשר המה אינם בגדר אחד ורחוקים ונבדלים באין ערך זה לזה ואף על פי כן מתקשרים הוא פלא וכן המה כל הפלאים בקישור העולמות ובהתגלותם הוא בחינת פלא איך יתהוה הגבול מבלתי בעל גבול:
3וכמו שכתוב נפלאים מעשיך נמצא כל הפלא הוא מצד שני בחינות מהופכים ואף על פי כן יתקשרו אבל מאחר שהוא לבדו יתברך ואין לתאר אליו יתברך שום בחינה מצד כוחו יתברך אשר הוא לבדו יתברך אי אפשר לתאר אליו יתברך אפילו בחינת פלא וגם איזה רצון נמצא כח הפלא הזה אינו מושג ולא ידיעא מקור מוצאו כי אם מצד כח השוואתו יתברך אשר לא נודע ולא קיימא לאודעא נתגלה מאתו כח הפלא נמצא כוחו זה מקיף לכח הפלא וכח זה נקרא עתיק יומין דהיינו שנעתק מבחינת יומין שהוא ההתגלות שהוא אינו בערך ידיעה כלל אפילו לתארו בשם פלא וכמאמרהכתוב הממני יפלא כל דבר כי בחינת פלא סובל שני פירושים דהיינו כי פלא הוא לשון מכוסה כמו כי יפלא ממך דבר וכתרגומו ארי יתכסי וגם פלא הוא פלאות דהיינו שיהיו שני הפכים בנושא אחד הוא פלא ובאמת שני הפירושים הן אחד כי מצד הכיסוי שאינו מושג הוא פלא דהיינו מצד הסתר כוחו יתברך בבחינת בריאת העולמות הנגלים ליש הוא פלא איך יהיה נגלה מאין סוף יתברך אשר אין זולתו ואיך יהיה נגלה ממנו הזולת נמצא כל הפלא הזה הוא מצד ההסתרה של בחינת כלים הנגלים לגבי דידן אבל לגביה יתברך אשר לפניו נגלו כל תעלומות מצד כחו השוה והשלם אשר אינו בערך העולמות כלל ואינו בערך ידיעה כלל ולפניו נגלו כל תעלומות לכן אין פלא אצלו כלל:
4וזהו מה שאמר הממני יפלא כל דבר מצד כי אני הוי"ה אלק"י כל בשר שהוא כח של כל בשר אפילו בבחינת חיצוניותם דייקא הכל הוא עצמותו יתברך לכן הממני יפלא כל דבר דהיינו שלא נכסה מאתו שום דבר כי הכל הוא עצמותו יתברך לכן אינו אצלו פלא כלל נמצא שדווקא כל היותר חיצון שבכלים הוא בחינת עתיק שאינו בערך פלא ומקיפו מקיף על כל הבחינות הנזכרים לעיל דייקא ובחינת המקיף שלו הוא דייקא על חיצוניות יותר כי מקיף הזעיר אנפין שהוא יחודו יתברך אין לתארו כי אם מצד היחוד דהיינו כשהעולמות מתייחדים כח יחוד הזה הוא בחינת מקיף ונסתר דהיינו שעל ידי חכמה והבנה בבחינת השגה אי אפשר להשיג עצם יחודו ונשאר בבחינת מקיף וזה שאי אפשר להתגלות בבחינת כלים בבחינת פנימיות נשאר בבחינת מקיף כל זה הוא בעת היחוד בבחינת השגת כל אחד ואחד בבחינת שיעורא דיליה אבל שלא בעת היחוד הרי נגלים העולמות בבחינת יש ואין לתאר שיחודו יתברך שאינו יכול להתגלות בתוך הכלי נשאר מקיף מאחר שהכלי היא אינה בערך היחוד כלל הרי אין לתארו בבחינת מקיף כמו למשל החכם המשפיע חכמתו להמקבל כל מה שיכול המקבל לתפוס בשכלו נקרא פנימי ומה שאינו יכול להשיג נקרא בחינת מקיף עליו אבל מי שאינו מקבל ואינו תופס השכל של החכם ואינו מתחבר אל החכם אין שייך לומר שעצם החכמה של החכם מקיפו מאחר שרחוק ממנו לגמרי וכן הוא בנמשל ממש כנזכר לעיל:
5אבל מקיף של אריך אנפין שהוא הפלא הוא דייקא מצד הכלים בעצמם וכמו שכתוב נפלאות עשה נפלאים מעשיך דהיינו שהתגלות כח המקיף הוא דייקא בבחינת חיצוניות הכלים והתגלות זה המקיף הוא מצד פעולת הכלים מכוחו יתברך והתהוותם מאין ליש אבל עצם הכלים עצמם אשר המה מכוחו יתברך בעצמותו השווה שלא בבחינת פלא כאשר תעיין יותר ותעמיק יותר בכח השוואתו יתברך אשר אין שייך פלא כי מחמת כחו אשר אינו בערך ידיעה הוא יתברך שוה בכל ואין פלא לנגדו הכלים מחמת כח השוואתו יתברך נמצא שכח זה נגלה מקיפו בבחינת הכלים דייקא אשר שורשם הוא מעצמותו יתברך הוא כל יכול מצד כח השתוותו יתברך בהשוואה גמורה אשר מצד שורשם המה הכל בבחינה אחת ממש ואיך ומה הוא בבחינת ידיעה לא קיימא ולא אתיידע כלל ושורש בחינת זה העתיק הוא ממלכות דאין סוף יתברך בסוד מה שכתוב מלכותך מלכות כל עולמים כי שורש הכלים הם מצד מלכות כידוע שהכלים של בריאה יצירה עשיה הוא על ידי כח מלכותו יתברך בבחינת מלכות דאצילות דהיינו שמתארים הגילוי בבחינת כלי האצילות הנקרא בשם זעיר אנפין אשר מצד בחינת הכלים דאצילות המתייחדים ביחוד אחד לכן כח גילוי הכלים בבריאה יצירה עשיה מקבלת מאלו הכלים ובחינת יחודם הוא למטה מבחינת הכלים דאצילות אבל שורש גילוי הכלים הוא מצד גילוי עצמותו יתברך הנקרא בשם מלכות דאין סוף יתברך שהוא גילוי עצמותו יתברך מצד כח השוואתו יתברך ודי למבין: