שערי עבודה, שער ראשון יח

1והנה כל עיקר העבודה שבבחינת הגלות הוא לתקן האחוריים האלו שהוא בבחינת ב"ן כמו שכתוב הסתר אסתיר פני ביום ההוא אשר לא נגלה כי אם בחינת האמונה בלבד לכן כל העבודה בבחינת גלות הוא רק מצד בחינת האמונה אך אף על פי כן אפילו בבחינת הגילוי הזה מוכרחים להיות כל הבחינות המבוארים לעיל על ידי עבודת התחתונים לחברם מקודם בבחינת אחור באחור בבחינת קטנות וגדלות ובבחינת פנים בפנים בבחינת קטנות וגדלות אחר זה נצרך לתקן בבחינת אחוריים כי אם לא יקדמו הבחינות הנזכרים לעיל הרי לא יתוקן האחוריים לעולם ואדרבא מצד האחוריים לבדם בבחינת התגלותם הרי המה נגלים לנפרדים גמורים אשר בהם מתאחדים בחינות הקליפות וסטרא אחרא דהיינו להפרד מיחודו ואחדותו יתברך על ידי גילוי היש כי אם אחרי שקדמו כל הבחינות הנזכרים לעיל אז יש כח לתקן אפילו בבחינות אחוריים אך החילוק וההבדל שבין הבחינות ההם כאשר היו בזמן שבית המקדש היה קיים אשר היו כל הבחינות הנזכרים לעיל בבחינת התגלות גמורה:

2וכעת בזמן הגלות גילוי כל הבחינות ההם הוא על ידי בחינת המלכות שבמלכות שהוא בחינת האמונה דהיינו שהגם שביארנו לעיל שכעת בגלות לא נגלה יחודו יתברך כי אם בבחינת אמונה אבל בבחינת הגילוי הזה יש בו גם כן כל הבחינות עשר ספירות דהיינו כחו הפלא והשכלה והבנה ובחינות אחור באחור בבחינת קטנות וגדלות ובחינת הנסירה בבחינת פנים בפנים בכל בחינות הקטנות והגדלות אבל כל הבחינות נקראים בבחינת אמונה דהיינו שאין להעריך ההתבוננות והביטול של כל אלו הבחינות הן בפנים והן בבחינת אחור כמו שהיה בזמן הבית אשר היו משיגים ממש על פי השכלתם והבנתם וביטולם אלק"ותו יתברך וכעת כל אלו הבחינות המה בבחינת הסתרה בבחינת אמונה דהיינו שאפילו בעת ההתבוננות והביטול לא נגלה בבחינת השגה בביטול עצמי כי אם בבחינת הארה שמאיר בכל נפש אדם מעין גילוי יחודו יתברך וגם כל ההתפעלות של הנפש במדותיה בבחינות אהבה ויראה הכל הוא במעין ודוגמא להביטול העצמי בבחינת התגלות האהבה לבד מיחידי סגולה הצדיקים הגדולים אשר בכל דור ודור להם הוא ההתגלות כמו בזמן הבית אבל בכלל הנשמות הוא בבחינת הסתר ואינו נגלה כי אם במעין כו':

3אך אף על פי כן מצד הכוונה הכל אחד כי בחינת העבודה שבבחינת הזעיר אנפין הוא גם כן על פי האופן כאשר היה בעת התגלותם כי מצד עצמותו יתברך הכל אחד ועוד זאת שבהתעוררות הזה הוא מעורר יותר אתערותא דלעילא שכל הכוונה הוא דווקא שיתגלה בבחינת מלכותו דייקא בבחינת הגילוי לבד אשר לזה היה עיקר כוונת ההסתרה כמאמר הכתוב המסתיר פניו מבית יעקב וכמו משל מאב המסתיר התגלותו בבחינת פנימיות מבנו בכדי שיהיה הבן רץ אחריו כי בזה יהיה נגלה רצון בנו ומדותיו מצד מהותם בעצמם להתקשר אל אביו אשר בהתגלות פנימיותו אל בנו לא היה נגלה התקשרותו מצד מהות מדותיו כי אם התקשרותו היה מצד גילוי אביו אליו:

4והנה הגם שאין לדמות ערך התקשרות מדותיו של בנו בעת הסתרת פני אביו לעת ההתגלות כי בעת ההתגלות היה הבן משווה מדותיו בערך גילוי אביו אליו אבל התקשרותו שבבחינת הסתרה ההתקשרות הוא בערך קטנות שכלו ומדותיו אף על פי כן נגלה בו יותר התקשרות אמיתיותו דהיינו שמתקשר אל אביו אפילו בבחינת קטנות מדותיו כן הוא כביכול אשר בעת התגלותו יתברך בזמן הבית הרי היה נגלה ההתקשרות ביתר שאת ויתר עז בבחינת נפשם של כל אחד ואחד בערך הגילוי הנגלה מכוחו יתברך אבל בעת הגלות אשר לא נגלה מכוחו יתברך כי אם בבחינת הסתרה לכן הביטול הנגלה בבחינת כל נפש מישראל הוא גם כן בערך הנגלה בבחינת הבריאה שהוא בחינת אמונה הנזכר לעיל אך אף על פי כן בבחינה זו נגלה עצם התקשרותם מצד מהות עצמם המקושרים מצד אמיתית ודי למבין: