שערי עבודה, שער ראשון כ

1והנה כאשר עלה ברצונו הפשוט לגלות שלימותו דהיינו שיהיה נגלה כל השתוות הדרגין שבכוחו יתברך אפילו מצד הנגלה ומצד התתאין בבחינת גילוי הדרגין בבחינת כל אחד ואחד ואף על פי כן יהיו משתווין וכמאמר הכתוב בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ולאשתלמא עילא ותתא ומכל סטרין כי כח השוואתו יתברך כאשר הם בכוחו יתברך הרי הם אינם בערך גילוי כלל לכן תכלית הכוונה היה בשביל אנא אמלוך שהוא בחינת מלכות דאין סוף ברוך הוא דהיינו שהגילוי הוא משלימותו יתברך ולזה היו כל הצמצומים והשבירה בכדי לגלות כח הדרגין והתיקון היה בכדי לקשרם ולחברם ולייחדם בכדי לגלות על ידיהם כח השוואתו יתברך והוא עיקר בריאת האדם ועל זה נאמר נעשה אדם בצלמינו כדמותינו דהיינו שכביכול פעל באדם כל כוחות התכללות עילאין ותתאין והתקשרותם והתאחדותם זה בזה בבחינת נגלה מצד הדרגין שיהיו נכללים בבחינת אדם כל הבחינות מריש כל דרגין עד תחתית כל דרגין בבחינת התכללות והתייחדות ועל ידי האדם הזה יהיה נגלה כח השוואתו וכאשר נגלה באדם גשמי התכללות והתאחדות הנפש עם הגוף אשר אינם בערך אחד כלל ורחוקים בערכם זה מזה ויש בו שכל ומדות ומחשבה דבור ומעשה ופרטים לאין קץ ודרך כלל המה אדם אחד ככה יש בכוחו השתלשלות עד אין קץ וכלולים בו עילאין ותתאין כאשר יבואר לקמן:

2ולכן מבואר באידרא בגין דהאי דיוקנא דאדם אתכללו ביה עלאין ותתאין אתקין עתיקא קדישא תקונוי ותקונין דזעיר אנפין בהאי תקונא דהיינו מצד שעיקר הכוונה היה בבריאה שיהיה התכללות מצד הנגלה שיהיה נגלה כח ההשוואה כנזכר לעיל כביכול עביד תקוניה גם כן בזה האופן וכמו למשל מצד חשק האב ורצונו להתקשר אל בנו ולחברו אליו ולהדמותו בכל תנועותיו אצלו מצמצם שכלו הגדול על אופן בנו הגם ששכל ומדות בנו המה רחוקים ממנו בגדרם זה מזה באין ערך משווה שכלו ומדותיו מעין חכמת ומדות בנו בכדי להדמותו אליו ומתמשך מעצם שכלו אשר בערכו להשתוות אל בנו בכדי להתאחד ולהתכלל עמו כן הוא כביכול בנמשל כי מצד רצונו יתברך יהיה השוואתו יתברך והתכללותו נגלה אפילו מצד הדרגין הגם שאצלו אין לתאר ערך דרגין כלל ואין להעריך אצלו חס ושלום שום חילוק דרגין כי אם מצד חפצו ורצונו לגלות כח השוואתו אפילו מצד הדרגין כביכול אתקין עתיקא קדישא תקוניה דהיינו עתיקא הוא חפצו ורצונו יתברך שמצד עצמותו אשר אינו בערך דרגין כלל ותיקונוי דזעיר אנפין דהיינו להתמשך במדות ושכל בערך העולמות ולייחדם בכוחו יתברך השווה בערך עולמות וזה נקרא זעיר אנפין על שם כי נער ישראל ואוהבהו כמשל הנזכר לעיל שמצד חשק אביו אל בנו נעשה גם כן כמו נער במדותיו דהיינו שכשמתמשך במדות בנו הרי אביו נעשה במדותיו כמו נער דהיינו שיש לו תענוג ממה שבנו מתענג ויש לו אהבה מה שבנו אוהב הגם שבערכו הוא רחוק מהמדות האלו בתכלית הריחוק כי אם מצד החשק הנזכר לעיל להדמות בנו אליו כנזכר לעיל מצמצם את עצמו כנזכר לעיל כן כביכול נקרא זעיר אנפין דהיינו כביכול שמצמצם כח השוואתו יתברך מצד ערכו האין סוף ברוך הוא אשר הוא אינו בערך דרגין כלל להמציא אצלו מדות מצד הדרגין וזהו כי נער ישראל ואוהבהו וזהו אתקין תיקונוי ותקונין דזעיר אנפין בהאי תקונא בגין להשוות כח הדרגין בהשוואה גמורה אפילו מצד הדרגין שיהיה בהשוואה גמורה כאשר יהיה גילוי ההשואה זאת לימות המשיח כמאמר הכתוב ונשגב הוי"ה לבדו ביום ההוא וכן נאמר כי עין בעין יראו באופן שיהיה נגלה כח השוואתו בהשוואה אחת מצד כוחו ומצד הדרגין לא יהיה נגלה כי אם כוחו לבדו כמאמר הכתוב עין לא ראתה כו' כמבואר לעיל וכמשל הנזכר לעיל:

3כי עיקר צמצום האב אל בנו להדמותו אליו ולהעלות בנו לעצם מחשבתו שיהיו שוין ממש ואז יהיה הבן בהשוואה עם אביו כן כביכול עיקר הצמצומים הם כדי לגלות כח השוואתו יתברך אפילו מצד היש ולעתיד לבא נאמר ולא יכנף עוד מוריך דהיינו שלא יהיה נגלה בבחינת כנף ולבוש שהם הצמצומים ועתה תלוי זה בעבודת האדם ולכן נקראים כל הבחינות האלו בשם אדם ממש והכל מצד מחשבתו הקדומה בבחינת השוואת הדרגין לגלותם כאשר המה בכוחו יתברך ולכן נקרא מחשבתו הקדומה גם כן בשם אדם אבל מצד עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת עולמות נאמר כי לא אדם הוא כי בחינת אדם הוא אינו כי אם מצד גילוי הדרגין אבל אצלו יתברך חס ושלום לתאר איזה כח חילוק דרגין כלל כי אם הכל הוא עצמותו ברוך הוא לבדו: