שערי עבודה, שער ראשון כא

1והנה הגם שנתבאר לעיל שאתקין תקונוי בהאי אדם וכמשל האב עם הבן אל ידמה המעיין שיש אצלו חס ושלום איזה חילוק והבדל בין בחינת עצמות אין סוף ברוך הוא בין בחינת תקונו בשם אדם כמו שבמשל האב המתמשך אל בנו הרי אין לדמות מהות אביו עצמו בערכו לבחינת התמשכותו ובעת התמשכותו הרי מרגיש בעצמו השינוי כי כבר הקדמנו בשערים הקודמים כי אין המשל דומה לנמשל מכל צד כי רק בזה הוא משל כי מרוב חשקו להתדמות אל בנו ולהתאחד עמו מצמצם חכמתו בבחינת קטנות בנו בכדי להתאחד עמו כן כביכול בכדי להתגלות כח השוואתו בבחינת עולמות להשוותם ביחודו על ידי בחינת ישראל שנקראו אדם כביכול מתארים אנו הצמצום מכוחו יתברך אשר אינו בערך דרגין ועולמות כלל ומתארים אנו הצמצום גם כן בבחינת זעיר אנפין כמאמר הזוהר פרשת בלק איהו קדישא ורב ועילאה על כל עלמין אזעיר נהוריה וקמיט קדושתיה לגביה דבר נש למעבד רעותיה וכל הערכה זו היא לגבי דידן כאשר נגלה אלינו בבחינת קטנות כן מתארים אנו התפשטותו יתברך בעולמות בבחינת קטנות אבל באמת אין להמשילו חס ושלום לאדם המתמשך אל בנו או רב לתלמידו אשר המה בעצם נבדלים במהותם והתפשטותם אפילו בבחינת עצמם המה גם כן על ידי גוף ונפש אשר המה בחינות נבדלות אבל כביכול אין סוף ברוך הוא הרי אין זולתו והוא לבדו ואין עצם נבדל מעצמותו יתברך וכל הנפעלים נמצאים מאמיתיות המצאו אם כן איך תעריכו חס ושלום לאיזה שינוי כי אם כל הצמצומים המה לגבי דידן וכמבואר לעיל כי איהו תפיס בכולהו עלמין ולית מאן דתפיס ביה:

2והנה הגם שנחית לחילוק דרגין שיהיו נגלים בבחינת יש כמו שנגלים בבחינת עולמות להיות נגלה בחינת יש גמור אשר זה הוא גם כן מכוחו יתברך אך איהו תפיס בכולהו עלמין להיות נגלים ממנו כל הפרטים בבחינת גבול ואף על פי כן לית מאן דתפיס ביה לאיזה שינוי חס ושלום ואיך ובאיזה אופן הוא נעתק מהשגתינו וכמבואר בשער השני בענין עתיק שנחלק לשני בחינות והכל הוא בחינה אחת דהיינו שהוא ממוצע בין המאציל לנאצלים דהיינו שיש בכוחו שני הבחינות אחד מצד המאציל ברוך הוא אשר אין להעריך דרגין כלל בערכו יתברך וגם ערך כל הדרגין שנפעלו ממנו ואף על פי כן הם אחד כן אפילו בבחינת התגלות זעיר אנפין דהיינו בבחינת צמצום וקטנות הנערך בבחינת עולמות אין להעריך בו איזה שינוי בבחינת צמצום זה: