שערי עבודה, שער ראשון כב

1ועל זה מבואר באדרא רבה קדישא כללא דכל מילין עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד כלא הוה כלא הוי כלא יהא לא ישתני ולא משתני ולא שנא אתתקן בתקונין אלין כו' דהיינו שעתיקא דעתיקין נקרא אין סוף ברוך הוא שהוא עתיק מעתיקין דבחינת אצילות שנחלקו לשני בחינות עתיק ואריך אנפין שנקראו עתיקין והוא ברוך הוא נעתק מהן כי עתיקין דבחינת אצילות נקראו מצד השוואת הדרגין מצד המאציל ברוך הוא ומצד הנאצלים כנזכר לעיל אבל אין סוף ברוך הוא הוא נעתק מהם שאין להעריכו בערך דרגין כלל וזעיר אנפין הוא כוחו המתמשך בבחינת דרגין כלא חד בלי שום שינוי כלל כמו שהוא בערך המאציל אין סוף ברוך הוא שלא בבחינת הדרגין ככה הוא בבחינת צמצומו מצד הגבול והעולמות. כלא הוה מקודם בריאת עולם כלא הוי בהתגלותו בבחינת עולמות וכלא יהא לעתיד שיתגלה השוואתו ברוך הוא לכן ביאר להלן עוד ואי תימא מה בין האי להאי כולא הוא במתקלא חדא אבל מינן אתפרשן אורחוי כו' וכמבואר בשער השני מחלק הראשון ביאור המאמר:

2וזהו המבואר באדרא זוטא קדישא ובגין דעתיקא קדישא אתרשים בתלת אוף הכי כל שאר בוצינין דנהרין מיניה כלולין בתלת עוד עתיקא אתרשים בתרין כללא דעתיקא בתרין הוא כתרא עילאה דכל עילאין רישא דכל רישין וההוא דהוי לעילא מן דא דלא אתיידע כך כל שאר בוצינין סתימין בתרין עוד עתיקא קדישא אתרשים ואסתים בחד והוא חד וכולא הוא חד כך כל שאר בוצינין מתקשרן ומתהדרין בחד ואינון חד עד כאן לשונו:

3דהיינו פירוש הדברים כמבואר לעיל כי בדרך כלל הם שלשה הערכות הערכה אחת הוא מצד המאציל ברוך הוא אשר אין להעריך אותו בערך דרגין כלל ואף על פי כן המה בכוחו יתברך אבל הם בבחינת השוואה גמורה ושניה הוא מצד כוחו יתברך בבחינת דרגין שהוא הנקרא זעיר אנפין והערכה שלישית הוא מצד התכללותם והשתוותם אצלו ברוך הוא בבחינת השוואה אפילו מצד הנאצלים בבחינתם וכולם הם בכח אחד בבחינת המאציל ברוך הוא בהשוואה כנזכר לעיל:

4ודרך כלל נערכים כל אלו הבחינות בבחינת כתר דהיינו כוחו שמצד המאציל ברוך הוא שאין להעריכו בערך דרגין כלל ואף על פי כן כוחם אצלו יתברך אבל הוא בבחינת השוואה נקרא עתיק ורישא דלא אתיידע דהיינו כח השוואת הדרגין בערך המאציל ברוך הוא אשר המה בחינת השוואה גמורה ובחינה השניה הוא כח השוואתו יתברך שבבחינת הנאצלים דהיינו להתחבר בהשוואה אפילו בבחינת הנאצלים בבחינתם הוא מצד כוחו הפלא והוא נקרא כתרא ובחינה שלישית הוא התגלותו יתברך בבחינת זעיר אנפין דהיינו לצמצם השפעתו כביכול בבחינת קטנות בבחינת המקבלים לייחדם בבחינתם דייקא אך אף על פי כן אינו משתנה בהם והוא גם כן על ידי כוחו הפלא וזהו נקרא רישא תליתאה שהוא חכמה סתימאה שממנו נובעים כל תקוני זעיר אנפין על ידי בחינת שערות להיות נגלים לגבי דידן בבחינת חכמה גלויה והם הכל מכוחו יתברך בכל פרט ואף על פי כן לא סר מהם כח השוואתו ונקרא כח מה כאשר המה בכוחו סדרם ופרטיהם של כל אחד ואחד נקרא זה מוחא סתימאה דהיינו שהגם שנערך לבחינת חכמה שהוא בחינת התחלקות אך איך הוא לא ידיעא ונקראת חכמה זו נעלמה מעין כל חי וזהו גם כן פלא ולכן מצד ההערכה הזאת כל בוצינין דנהרין מיניה שהוא כל הבחינות המתגלים ביה הכל נכללים ונערכים בבחינת שלשה הערכות אלו דהיינו מקורם והתגלותם והשתוותם והמה ראש תוך סוף וסימן אתה סתר:

5וכל הבחינות המה הכל בתלת דהיינו הן מצד חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד המה מצד מושכל ומורגש ומוטבע והן מצד הקווין המה הכל שלשה חכמה בינה דעת חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד עוד עתיקא אתרשים בתרין כי דרך כלל המה רק שני פלאים דהיינו פלא אחד מצד המאציל ברוך הוא איך להעריך ערך הדרגין בכוחו ופלא השני איך יתחבר השוואתו אפילו בבחינת דרגין כי דרך כלל אין להעריך כי אם שני פלאים אלו והוא כתרא ועתיק שהוא רישא דלא אתיידע שבשני הבחינות האלו נקרא ממוצע בין המאציל לנאצלים ברוך הוא דהיינו שיש בו כח המאציל וכח הנאצלים בבחינת השוואה אחת כך כל שאר בוצינין סתימין בתרין דהיינו סתים וגליא שלהם הנקראים אורות וכלים וגם דרך כלל עיקרם של הספירות הם שנים כי עיקרם המה חכמה ובינה ודעת הוא המחברם:

6וכן עיקר המדות המה חסד וגבורה כמאמר הזוהר רישא דמלכא בחסד וגבורה אתתקן וכו' עוד עתיקא קדישא אתרשים ואסתים בחד והוא חד וכולא הוא חד כך כל שאר בוצינין מתקשרין ומתהדרין בחד ואינון חד ולכאורה יש בו יתור לשון למבין אבל באמת יובן למעיין כל דיבור ודיבור בדקדוק גדול דהיינו אתרשים ואסתים בחד קאי על עצמות המאציל אין סוף ברוך הוא אשר לא נערך בבחינת שלשה הערכות הנזכרים לעיל כי כל שלשה הערכות הנזכרים לעיל והראשין הנזכרים לעיל המה הכל מצד בחינת העולמות אך הבדל הבחינות ההם בהערכתם הוא כאשר נעריך את כח העולמות כאשר המה בכח המאציל ברוך הוא אשר המה בהשוואה גמורה ואיך הוא לא אתיידע כלל דהיינו שאיך להעריך אליו בחינות דרגין ובחינת רצון להתמשך אליהם זהו לא אתיידע כלל וזהו נקרא רישא דלאו רישא דהיינו שנקרא רישא אבל לאו רישא כי אין להעריך אותו בערך עולמות כלל וכמבואר בשער השני מחלק הראשון וכמו למשל בהבדל ממלך גדול המתמשך לדבר הקטן שבקטנים אשר רחוק מערכו ואין להעריך איזה ידיעה וטעם להמשכתו זאת אבל אף על פי כן אנו רואים שנתמשך אבל לא ידיעא ומושג כלל באיזה טעם לרצונו:

7והנה אחר שנתמשך ורואים התחברותו מוכרחים אנו להעריך לו איזה רצון מצד הנגלה שיש לו טעם כמוס בזה השייך למהותו כן כביכול בהבדל עד אין קץ אשר אין סוף ברוך הוא אין להעריך אליו איזה ערך כלל לבחינת אצילות העולמות אך אף על פי כן הם נמשכים ממנו ולכן נקרא רישא מצד התמשכותו אליהם אבל הוא לאו רישא דהיינו שאין להעריך אליו רישא שהוא איזה ערך לההתמשכות כי לכל דבר הנגלה נצרך להיות ראשית המכוון אבל מצד שאין להעריכם כלל לגבי כוחו יתברך באיזה ערך נקרא לאו רישא ולא ידיעא מה בההוא רישא כנזכר לעיל אבל מאחר שנתמשך באלו הדרגין אין להעריך הדרגין והעולמות באיזה ערך אחר חוץ ממנו כי אם שמוכרחים להיות בכוחו בהשתוות אך איך ומה הוא לא ידיעא ומסתמא יש לו מכוון סתום אבל אינו מושג ונקרא זה פלא ולכן עתיקא אתרשים ואסתים בחד דהיינו בעצמות אין סוף ברוך הוא אשר אין להעריך אליו בחינת דרגין כלל אפילו בבחינת השוואה ואף על פי כן מוכרחים להיות בכחו האין סוף ברוך הוא בבחינת עצמותו אבל הם בדרך סתירה וגניזה והוא נקרא אתרשים ואסתים בחד דהיינו שבחינת השוואתו יתברך בבחינת העולמות הכלולים אצלו בכח השוואה גמורה המה בבחינת רשימו בכוחו יתברך כח השוואתו זה דהיינו שכח השוואה זו הוא בכוחו יתברך כי הכל הוא מכוחו אבל מצד שאין להעריך בחינת הדרגין אצלו כלל נקרא אתרשים ואסתים בחד והן הן עשר ספירות הגנוזות במאציל ברוך הוא שהם בדרך סתירה וגניזה אשר אין לנו עסק בהם כלל להעריכם אצלו אפילו בבחינת השוואה אך אף על פי כן המה בכחו ודי למבין והבן:

8ומצד שאתרשים ואסתים בחד אם כן הוא חד אפילו מצד הערכת השוואתם והכל הוא עצמות אין סוף ברוך הוא והערכת השוואתם הוא מצידינו אבל לגביה אינם נערכים כלל ולכן מבאר עוד וכולא הוא חד דהיינו אפילו כשתעריכו בבחינת השוואתו בבחינת הנאצלים בערכם הכל הוא עצמותו ברוך הוא לבדו בלי שום שינוי כלל כך כל שאר בוצינין שהם כוחות המתגלים שהמה בבחינת זעיר אנפין מתקשרין ומתהדרין בחד דהיינו מאחר שהכל הוא מעצמותו ברוך הוא לכן מתקשרין ומתהדרין בחד אפילו מצד בחינתם בבחינת יחוד והתקשרות הדרגין בבחינת יחוד זעיר אנפין ואינון חד בעצם דהיינו שהכל הוא המאציל ברוך הוא לבדו באמת וכל ההערכות האלו המה הכל לגבי דידן אבל כד תסתכל בהון כולא הוא חד לא שני ולא משתני ולא ישתני כי אם הכל הוא עצמותו ברוך הוא וכל ההערכות הנזכרים לעיל אשר אנו מעריכים בשינוי והבדל בחינתם הכל הוא מסטרא דילן כי מסיטרא דילן שניא ומנן אתפרשין אורחוי אשר מכל הנזכר לעיל תבין עצם היחוד אשר הכל הוא לבדו יתברך אפילו מצד העולמות הגם שכל הבחינות האלו המה בכוחו יתברך אבל אצלו המה הכל נערכים בכח אחד הן מצד עצמותו ברוך הוא והן מצד כוחו שבגילוי הדרגין הכל הוא כוחו לבדו ברוך הוא בלי הבדל כלל ואיך הוא כמו שלא נודע מהותו כך לא נודע התחברותו ועל זה נאמר ושור שחקים גבהו ממך דהיינו שאינו נערך בבחינת אדם כאשר המה לגבי דידן כי אם צדקת מה תתן לו וכו' כי אצלו יתברך הכל בהשוואה גמורה: