שערי עבודה, שער ראשון כה

1ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה שיראה האדם את עצמו כאלו כל העולם כולו תלוי בו כי הכל הוא בשביל האדם אבל לגביה אין העולמות פועלים בו כלום ועל זה נאמר אם צדקת מה תתן לו אבל עם כל זה מצד שבאמת על פי רצונו הקדום נמשכו כל ההמשכות בכדי לגלות שלימותו הרי חס ושלום אם אינם עושים רצונו יתברך הרי כביכול המה מסתירים ומנגדים לרצונו לכן פגמם גדול ולכן אפילו בהפגם מבואר בכל ספרי הקבלה כי אין הפגם מגיע אלא לזעיר ונוקבין דהיינו מצד הגילוי כנזכר לעיל אבל עם כל זה כמו שבעשיית רצונו יתברך ממילא נתעוררו כל הבחינות האלו עד עצם רצונו ברוך הוא כן חס ושלום להיפוך גורם חס ושלום להתגלות כל הבחינות ועל זה נאמרו כל הפסוקים הכתובים לא באלף ונקראים לו בוא"ו כמו שכתוב ולא נתכנו עלילות ולא אנחנו ולא צר וכו' וכדומה להם אשר מצד עצמותו ברוך הוא לא צר ולא אנחנו ולא נתכנו עלילות הם באל"ף דהיינו שאין לתאר לגביה ברוך הוא כל אלו הבחינות מצד עצם השוואתו ברוך הוא ושלימותו הגדול אבל מצד ההמשכה לגבי דידן כביכול לו צר ולו אנחנו כו' וכמבואר זה באריכות בחלק הראשון בשער האנפין ובשער אורות וכלים אשר על כן כל עבודתינו הוא להמשיך אורות בכלים כי כל אלו הבחינות המה נקראו בחינת כלים שהמה כלים להמשכת אור אין סוף ברוך הוא בהם וכל הכלים האלו המה בבחינת אדם הכולל כל אלו הכלים וכל בחינות הכלים המה בשביל גילוי אלק"ותו יתברך וכל התוספת והגירעון שבאלו הכלים הכל הוא על ידי האדם:

2והנה כמו למשל באדם הגשמי הרי הכלים המה בערך נבדל ממהותו ואינן פועלים בעצם האדם רק שעל ידם פועל פעולתו ורצונו בהם כן כל אלו הבחינות המה כביכול אינם נוגעים לעצמותו ברוך הוא רק שעל ידי בחינת הכלים האלו מתמשך אור אין סוף ברוך הוא בכל העולמות אך אף על פי כן אין לדמותו חס ושלום לאדם בכליו אשר הכלים המה באמת מהות נבדל ממנו ועל ידי הכלים יש בהאדם בעצמו שינויים והתפעלות כשנגמר חפצו על ידי הכלים או בהיפוך והוא צריך להכלים כי בלתם לא ישלים חפצו ורצונו נמצא פועלים הכלים גם כן בעצם נפשו אבל אצלו יתברך אין לתאר חס ושלום הכלים למהות נבדל ושיהיו פועלים בו איזה שינוי חס ושלום כי אם לגבי דידן נערכים לכלים ועל זה נאמר לאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקתיך שהכל הוא מצד האדם אבל עם כל זה מצד שרצונו יתברך היה דווקא להגילוי לגלות אור אין סוף ברוך הוא כביכול כל התיקונים וכל הפגמים נערכים כביכול אליו יתברך ואיך הוא באיזה אופן לא ידיעא כמו שלא נודע מהות פעולותיו מאחר שבחינת ההסתרה לגבי דידן גם כן הוא מצד עצמותו ברוך הוא וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה שכינה בתחתונים צורך גבוה:

3ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה בזמן שאדם מצטער שכינה מה הלשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי כי שכינה היא התפשטות אור אין סוף ברוך הוא להתמשך בבחינת גילוי עולמות וכן בעשיית רצונו יתברך נוסף כביכול תענוג וההשפעה כמאמר ישמעאל בני ברכני וישראל נקרא מצד בחינת לי ראש שבעבודתם כביכול ממשיכין מוחין ועושים כביכול ראש אליו יתברך להיות נמשך בתחתונים ואיך יהיו שני הבחינות נמצאים אצלו יתברך דהיינו שיהיה לו רצון וחפץ ותענוג אשר אין להעריך כל אלו הבחינות אצלו יתברך ואף על פי כן יהיו אצלו כל הבחינות ויהיו משתווים בהשוואה שני הבחינות זהו לא ידיעא ועל זה נקרא עתיק יומין שהוא נעתק מכל אלו הבחינות שהם בחינת יומין ואף על פי כן נקרא עתיק בבחינת תענוג שמקבל תענוג מכל אלו הבחינות ולכן נקרא רישא דלא אתיידע דהיינו שהוא בוודאי רישא שהוא ראש לכל הפעולות ומתמשך בהם אבל לא אתיידע מה בההוא רישא ונקרא רישא דלאו רישא כו' רק מה שנמשך בבחינת התגלות מההוא רישא דהיינו רצונו יתברך הנמשך בכל הבחינות נקרא אתיידע דהיינו לגבי דידן אתיידע כי הוא יתברך נודע מצד פעולותיו אשר כל הפעולות הם על פי רצונו יתברך ואיך לתאר אליו רצון הוא באמת פלא ולכן רצונו יתברך נקרא פלא ונקרא אין ומהפלא הזה נערכו כל המדות וחכמתו ובינתו ודעתו יתברך הנקראים ראש העולה מכל זה שכל הפעולות המה דייקא מצד האדם כי בבחינת האדם נכללו כל הבחינות מבחינת עולמות הסתומין ובחינת עולמות הגלויים ובחינת עולמות הסתומין הוא מכח הנשמה אשר נמשכה מכח יחודו יתברך שהוא בחינת הוי"ה ברוך הוא ועולמות הגלויים המה מצד נפש הבהמיית שבאדם:

4ועל זה מבואר בזוהר הקדוש קודשא בריך הוא סתים וגליא אורייתא סתים וגלייא וישראל סתים וגלייא וכמו שאצלו יתברך הסתים וגליא המה אחד ומקושרים בתכלית הקישור מצד כחו הפלא כן נאמר באדם אחור וקדם צרתני דהיינו שמתקשרים אצל האדם אחור הוא מצד הגילוי וקדם הוא מצד שרשו שהיא הנשמה והוא על ידי כוחו הפלא אשר על זה נאמר ישראל עלה במחשבה שהם למעלה מבחינת מחשבה שהוא חכמה שחכמה נקרא מחשבה וזהו ותשת עלי כפיך כמבואר בלקוטי אמרים של הקדוש הרב המגיד נשמתו עדן אל תקרי כפיך אלא כפיך בקמץ שהוא בחינת כתר כידוע ועל זה נאמר נעשה אדם בצלמינו כדמותינו שבצלמינו הוא מבחינת עלמין סתימין שנקרא בחינת זעיר אנפין וכדמותינו הוא מבחינת עלמין דאתגליין שהוא בחינת מלכותו יתברך שנקראת דמות שמגלית כל הכחות הסתומים בבחינת דמיון בבחינת נבראים על ידי כח הסתרתה ושורש העלמין סתימין ועלמין דאתגליין אשר אין לתאר אצלו עלמין כלל הוא בחינת כתר שהוא בחינת פלא אשר שם העלמין סתימין וגלויים הכל כח אחד:

5ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה שניהם היו משתמשין בכתר אחד ושורש זה הפלא הוא ממחשבתו הקדומה אשר אין להעריך כל אלו הבחינות אליו יתברך ואף על פי כן מכחו יתברך נמשכו לכן נקרא מחשבתו הקדומה גם כן אדם קדמון שהכל הוא מצד בחינת האדם כנזכר לעיל ובחינת אדם קדמון זה נערך מבחינת המאציל ברוך הוא ונכלל בכלל העולמות שהוא בחינת כתר של כל העולמות אך הגם שהוא המאציל ברוך הוא אף על פי כן אין להעריך לגבי עצמותו ברוך הוא שלא מצד בחינת העולמות לאיזה ערך:

6ועל זה מבואר ברעיא מהימנא כתרא עילאה הגם דאיהו אור צח ומצוחצח וכל נהורין מתחשכין קמיה אף על פי כן אוכם הוא קדם עלת העלות מצד שאין לתאר אל עצמותו ברוך הוא שום בחינה אך אף על פי כן הוא מעצמיות המאציל ברוך הוא ואיך הוא אין לנו בו השגה לכן אסור לדבר בפנימיות אדם קדמון הזה רק מצד הנגלה ממנו שהוא מצד הנגלה בעולמות שהכל הוא ממחשבתו הקדומה יתברך ומחשבתו הוא מעצמותו ברוך הוא אשר מצד עצמותו ברוך הוא אין לתאר שום המשכה כלל רק מצד פעולות העולמות הנגלים וכמבואר מזה בחלק הראשון עיין שם רק בכאן ביארתי זאת לידע ולהבין עד היכן התעוררותו של האדם מגיע הן לטובה הן חס ושלום להיפוך גודל הפגם אשר מזה יתפעל האדם לעבוד עבודתו וכו' אשר ממש כל העולמות האלו וכל הבחינות המה תלויים הכל בהתעוררות האדם בכל אדם בפרט דייקא כי כל אדם פועל בהתעוררותו ועבודתו כל בחינות המשכות האלו הן לטוב וכו' ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם: