שערי עבודה, שער ראשון ל

1והנה דרך כלל חמשה הבחינות האלו המה נמשכים בבחינת מלכיות דהעולמות דהיינו נפש היא מעשיה ורוח הוא מיצירה ונשמה מבריאה ונשמה לנשמה הוא מבחינת אצילות ויחידה היא מכתר דאצילות שהוא מלכות דאדם קדמון אבל עם כל זה בכל עולם ועולם הם נחלקים לחמשה בחינות אלו דהיינו בעשיה נפש הוא ממלכות דעשיה ורוח מזעיר אנפין דעשיה ונשמה מבינה דעשיה וחיה מחכמה דעשיה ויחידה היא מכתר דעשיה ועוד זאת שאפילו בכל בחינה ובחינה מאלו הבחינות יש בה חמשה בחינות הנפש דהיינו בנפש עצמה אפילו מעשיה יש בה חמשה בחינות הנזכרים לעיל ונפש היא המדרגה התחתונה היא המשתתפת בגופא בבחינת חיות הגוף כנזכר לעיל והוא בחינת נצח הוד יסוד מלכות דנפש ורוח הוא מדותיה שבלב שהוא חסד גבורה תפארת ונשמה שלה משכנה הוא במוח שהוא בחינת בינה וחיה מחכמה שבה ויחידה שהיא נקודת הלב היא מכתר שבה ואלו הבחינות מתחלקים לכמה פרטים באופנים אין קץ ואי אפשר להאריך באלו הפרטים והמבין יבין מעצמו ועיין מזה בספר הגלגולים ובמפתח הנשמות וכידוע ליודעי ח"ן ובכל פרט ניתן הכח לעורר בעבודתו ותורתו ויחודו את כל הבחינות ולכן כל ישראל ערבים זה בזה הגם שנשמותיהן נחלקים לכמה אופנים יש מעשיה שבעשיה ויש מעשיה ויש נשמות מיצירה ויש נשמות מבריאה ויש נשמות מאצילות ובכל עולם יש בהם פרטים לאין מספר כנזכר לעיל אף על פי כן משורש אחד נלקחו ואב ומקור אחד להם אשר כל הנשמות בכלל נקראו אדם אחד ולכן נברא אדם יחידי שכל הבחינות היו נכללים בו לאחד ולהורות שכל הבחינות הם אחד ממש וכמו למשל באדם הגשמי אשר נחלק לכמה אברים ובכל אבר יש פעולות ואופנים לאין מספר ואף על פי כן המה הכל מהות אחד וכל אבר בכל פעולה פרטיית שלו מעורר את כל האדם כן הנשמות הגם שאית מנהון דתליין בידין ואית מנהון דתליין ברגלין וכו' כמבואר בתיקונים אף על פי כן שורשם אחד ומתאחדים באדם דלעילא שהוא בחינת זעיר אנפין שהוא כחו יתברך בבחינת זעיר אנפין דאצילות הנקרא אדם מצד התכללותו יתברך בכל חילוקי ופרטי העולמות:

2והנה הנשמות האלו הגם שנחלקים באברים מיוחדים עם כל זה יש בכל אחד ואחד כל הבחינות ובזה מתחברים הנשמות לאחד ולכן צריכים הנשמות לבא בגלגול לקיים כל אחד ואחד דווקא כל התורה והמצות ולא די לו בקיום התורה והמצות של שארי נשמות ולכן כל הנשמות שווין בהתעוררותם ואין חילוק אלא מצד הגלוי וכמו למשל בהבדל מאדם שיש לו כמה בנים ויש מהם חכמים ויש מהם בעלי מדות ויש מהם בעלי מעשים אף על פי כן מתמשך להם ומתצמצם להם בכל מהותו רק להחכמים מתגלה בגלוי יותר ולשאר מתצמצם יותר כפי ערך קבלתם אבל מהות המשכתו ורצונו נמשך לכולם בשוה וכל אחד לפי ערכו אם עושים רצונו הרי מעוררים עצם רצונו להתמשך להם בכל אחד ואחד כפי ערכם רק שבההתגלות המה מחולקים וגם בקבלת תענוג הוא מקבל תענוג מבנו החכם יותר בהרחבה ולפעמים יכול להתגלות התענוג דייקא בהקטן כשמתאמץ מאד להשלים רצון אביו כן תלמוד מזה בהנשמות אשר כולם נמשכים מעצם רצונו יתברך כל אחד לפי ערכו ועוד זאת אשר אי אפשר להמשילו כביכול לאדם אשר חכמתו ומדותיו המה מחולקים ומשתנים ומרגיש בהם בכל בחינה בערך בחינתו אבל אצלו יתברך שהוא כביכול לא משתני ואי אפשר לחלק הדרגין אצלו יתברך הרי אצלו הכל שווים ולא משתני חס ושלום בהתפעלות מחילוקי דרגין וכולם נסקרים בסקירה אחת ואין להעריך בו שינוי התעוררות הגדול מהקטן כי בכולם הוא רצונו יתברך בשווה ואצלו יתברך הכל שווין אך עם כל זה הגילוי הוא בערכם של כל אחד ואחד ועל זה מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה אל תהי בז לכל אדם מטעם ואל תהי מפליג לכל דבר לעשות הפלגה בבחינת הדברים ודי למבין כי אצלו יתברך הכל בהשוואה ולכן אמרו זכרונם לברכה לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה והדברים ארוכים בזה וכמו שמעורר בהטוב כמו כן חס ושלום בהיפוך מעורר ופוגם בבחינות אלו ולכן העונשים על המצות שוים בכל אדם הן שיהיה צדיק גמור ונשמה גדולה בין שיהיה מן הנשמות התחתונות שבתחתונות עונש אחד להם לעוברים על המצות וגם בקיום המצות שוים בהתעוררות לעורר רצונו יתברך כי מכין ועונשין על ביטול מצות עשה לגדול שבגדולים ולקטן שבקטנים הכל בשווה רק בההתגלות המה חלוקים ובקבלת השכר כל אחד מקבל לפי הכלי שלו ודי בזה כי כמעט יצאנו מן הענין: