שערי עבודה, שער רביעי יא

1נמצא שכאשר ישראל עוסקין ומתקשרין בתורה ומצות הרי המה ממשיכין עצם רצונו יתברך בכל העולמות והאדם העוסק וממשיך רצונו נכללו נפשו וכל כלי הגוף בעצם רצונו בלי הבדל כלל רק שאצלינו ההתכללות הזאת אינה בגילוי מצד כי עיקר הכוונה להמשיך רצונו דייקא בבחינת הסתר כמאמר הכתוב היום לעשותם דייקא בבחינת עשיה ואם היה ההתכללות הזאת בגילוי הרי אין מקום לגילוי העשיה וכל ההסתר הזה הוא לגבי דידן אבל מצד אמיתותו יתברך אשר אין ההסתר מעלים לפניו הרי הוא ההתכללות בעצם בלי הבדל כלל ועוד זאת שעל ידי עסק התורה ומצות ממשיכין עצמותו ברוך הוא בכל העולמות ובכל הנפעלים כמו שנתבאר אשר כל העולמות התהוותם הוא דייקא על ידי התורה ואין נמצא מציאות בעולם שלא נתהווה על פי התורה שהוא עצמותו יתברך הנגלה על ידי רצונו יתברך וכל התהוות העולמות המה נמשכים מרצונו יתברך אשר הם הם השערות של הראש והדיקנא שנמשכו מחכמה סתימאה שברצונו יתברר אשר השערות הם העלמין אשר עליהם נאמר ועלמות אין מספר כמבואר באדרא רבה על קוצין דשערי שנמשכין רבוא רבבות קוצין אשר הם כל ההמשכות שנמשכו מרצונו יתברך מבחינת חכמה סתימאה שבו:

2והנה ידוע שרצונו יתברך וחכמה סתימאה שבו היא עיקר התורה נמצא שכל התהוות העולמות המה נמשכים מהתורה והנה הגם שבבחינת התגלות רצונו יתברך בהמצות המה רק תרי"ג ובכל ההתהוות הלא לא נגלה רצונו יתברך אבל עם כל זה אפילו כל ההתהוות הוא רק על פי התורה וחכמה סתימאה שבו כמו שנתבאר לעיל בביאור אשר על כן מזה תבין מה שמבואר באדרא רבה ששורש המצות המה הי"ג נימין שנמשכין מאריך אנפין לזעיר אנפין אשר המה נתפלגו לתרי"ג המשכות בזעיר אנפין:

3והנה השערות הנובעים מחכמה סתימאה שברצונו יתברך הלא הם אין קץ וידוע שעיקר רצונו יתברך הוא בחינת תורה כידוע וממה שנביעתם של השערות המה מגלגלתא שהוא רצונו יתברך אשר מבחינת שערות ההם המה המשכות כל התהוות העולמות מזה תבין שכל בחינת העולמות המה דייקא על פי רצונו יתברך וחכמתו הסתומה אשר המה עיקר התורה אבל עם כל זה התגלות רצונו יתברך הוא רק מבחינת הי"ג נימין והוא מטעם אשר ביארנו לעיל וגם מבחינת דיקנא שהוא בחינת חכמת התורה יש גם כן קוצין דשערי לאין מספר ואף על פי כן דרך כלל המה רק י"ג תיקוני דיקנא ונכללים כולם במזלא ולכן כל החכמות שבעולם המה נכללו בחכמתו יתברך הסתומה ומבחינת חכמה סתימאה זו שהיא בחינת התורה המה כל החכמות שבעולם ומבלעדיה המה אין ואפס אשר אין להם מציאות כלל כי אין להעריך חכמה מצד העצם כמו שנתבאר לעיל אשר אין להעריך חכמה אל עצמותו ברוך הוא מצד שלימותו יתברך ופשיטותו:

4ועוד זאת שאין לך כל נברא שתחייבו החכמה מצד הבריאה כי הכל הוא בחינת פלא למעלה מן השכל וכל התהוות העולמות המה למעלה מבחינת השתלשלות שהוא עילה ועלול שיש להם שייכות זה לזה אשר כל העולמות אינם ערך זה לזה ואינם נאחזים זה בזה ואין לך עלול שתחייבו עילתו בכל הנבראים אפילו בבחינת התגלותם כמו שאנו רואים בחוש אפילו מבחינת הברואים שבעולם הזה הגשמי אשר דרך כלל נחלקים לארבעה בחינות דומם צומח חי מדבר אשר אין מציאותם בערך אחד כלל ורחוק גדרם זה מזה אשר אין להעריך הדומם להצומח אשר תאמר עליו אשר הצומח עילה להדומם והדומם עלול ממנו אשר אינם בגדר אחד וכן הצומח לגבי החי וכן החי לגבי המדבר וכן עד למעלה כמאמר רבותינו זכרונם לברכה רגלי החיות כנגד כולם שוקי החיות כנגד כולם כו' שפירוש כנגד כולם הוא שהתחתון אינו נערך איזה בחינה ואיזה מהות בבחינה שלמעלה הימנו ומתבטל במציאות ממש בבחינה העליונה וזהו כנגד כולם וכידוע שמלכות שבמלכות של העליון נעשה עתיק לבחינה שלמטה ממנו דהיינו גילוי שבגילוי המדריגה העליונה אשר אין למטה הימנו נעשית עתיק דהיינו שנעתק ממהות התחתון באין ערך כלל ומכל שכן כל העולמות לגבי אין סוף ברוך הוא אשר אין להעריך איזה ערך דערך באיזה מהות כל המציאות לגביה יתברך אשר מרומם בערכים אין קץ מערך העולמות הגם שכולם המה מכחו יתברך אבל אינם נערכים בכחו יתברך לאיזה מציאות כלל:

5והנה הגם שבבחינת התגלות העולמות יש בכולם חכמה וטבע בכל הנבראים בהתקשרותם זה בזה ובהמשכתם זה לזה אשר לכל נברא יש כח ומזל מלמעלה ויש להם התחברות בבחינת השתלשלות אשר בבחינת החכמה הנגלה בבריאה הרי תחייב החכמה שבכל נברא להתהוותו וגידולו דייקא בסדר ואלו ישתנה סדרם הרי יתבטל מהותם כמו למשל באדם התחברות אבריו וגידיו ועורקיו וכל הפרטים הרי הם על פי חכמה כידוע לחכמי הניתוח וכן הוא בכל הנבראים נגלה חכמה שתחייב סדרו על פי חכמת הטבע לא שתחייב החכמה בעצם על הנברא שיהיה דווקא באופן זה רק כל ההתחייבות הזאת הוא מצד חיות חכמתו הסתומה יתברך שהיא התורה אשר מצד חכמת התורה היא מתפשטת בכל חכמת הנבראים וחכמתו יתברך גם כן אינה נערכת מצד החכמה דהיינו שעל פי חכמת התורה תחייב המציאות שאפילו על פי התורה לא תחייב הבריאה כי חס ושלום להעריך אצל הבורא ברוך הוא איזה חיוב כלל כמבואר בעץ חיים:

6שהתעוררות הראשון הוא בדרך נדבה והתעוררות רצונו אינו מושג ואין טעם לרצונו הפשוט רק שאחר שעלה ברצונו יתברך לגלות שלימותו יתברך בכל הנבראים התגלות שלימותו זה הוא על פי התורה אשר על כן נקראת התורה חכמה אבל באמת הוא למעלה מבחינת חכמה אך כל ההתהוות של החכמות שהם נגלים בעולמות הוא מטעם שבארתי לעיל על פי משל מחכם המסביר עיין שם אשר מזה יש כמה מיני ואופני המשכות בכדי לגלות רצונו יתברך אפילו מצד ההיפוך אשר אפילו חכמות זרות מסטרא אחרא יניקתם והתהוותם הוא על פי התורה דהיינו שעל ידי זה תתגלה עצם רצונו וחכמתו יתברך ביתר שאת ויש בחינות חכמות זרות שיתהפכו אל חכמת התורה כמו חכמת תכונה וחכמת הטבעיים אשר המה מצד ההתגלות חכמות נכריות בבחינת טבע יש ונפרד אבל כשתבין שורשם יש לכל אחד ואחד שורש בחכמות אמיתיות וכל חכמות האלו המה מושרשים בחכמתו יתברך כמו הרקיעים והגלגלים וצבא השמים אשר המה הכל על פי חכמתו יתברך כידוע שהגלגלים המה הספירות וכל הילוכם וסיבובם ותנועתם המה הכל בכחו יתברך ובחכמתו הסתומה רק אצלינו נגלים לנפרדים וכן בכל חכמת הטבעיים הדוממים והצומחים ובעלי חיים כו':

7אשר כולם המה שורשם באצילות ומתקשרים בחכמתו הסתומה אשר לכל נברא יש כח למעלה ועל ידי הכח הזה התהוותו וקיומו הוא בכח הזה רק מצד ההסתרה נגלה בבחינת חכמת טבעיות וכן כל הארבע יסודות אש רוח מים עפר המה שורשם באצילות מחסד וגבורה ותפארת ומלכות ולא תימא שורשם בלבד אלא כל עצם התהוותם המה מבחינת אצילותו יתברך ואצילות הוא התגלותו יתברך בבחינת אין סוף ברוך הוא רק מצד ההסתרה נגלו לנו לחכמות זרות ויש חכמות המנגדים לחכמתו יתברך שבבחינת קדושה כמו כשפים וחרטומי מצרים כמאמר רבותינו זכרונם לברכה כשפים מכחישים פמליא של מעלה דהיינו כחות מנגדים להקדושה דהיינו שחכמת הקדושה הוא דייקא מצד הביטול של כל הנמצאים אליו יתברך בהתקשרות נפלא וחכמות סטרא אחרא המה יו"ד כתרין דמסאבותא המה דייקא להחזיק בחינת היש והנפרד והתהוותם הוא גם כן על פי חכמת התורה דייקא וכמו שמבואר על שלמה המלך עליו השלום בזוהר הקדוש על פסוק שבתי וראיתי וכו' דשלמה המלך עליו השלום היה יורד לאלו החכמות דייקא ומהם נתגלה לו עצם חכמתו יתברך ביתר שאת ועל זה אמר שבתי וראיתי דהיינו ששב מחכמה זאת אל חכמה דקדושה כי חכמה זאת היא נפלה בשבירה אשר ידוע כי כל דבר הגבוה נופל יותר למטה דהיינו מצד שאי אפשר להתגלות מצד עמקות מתגלית דייקא בבחינת ההיפוך כדי שעל ידי זה יוכל להתגלות חכמה העצומה העמוקה והוא דייקא מצד ההיפוך כמאמר הכתוב ויתרון לחכמה מן הסיכלות דייקא דהיינו בהסיר קליפתה יתגלה הפנימיות והאוכל וגם יש חכמת פליסופיא המנגדת כו' כדי שעל ידי זה יהיה יקרות החכמה בהתגלותה האמיתי וכמאמר הזוהר על רב המנונא סבא אשר קודם העסק בחכמת התורה העמוקה הוי מסדר קמיה פרקא דמילי דשטותא שהוא חכמת הפליסופיא שנקראת מילין דשטותא אשר על ידי זה יתגלה עצם החכמה ביתר שאת ולכן כל התהוות החכמה הכל הוא על ידי בחינת גילוי התורה וכמאמר הכתוב אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם כי כאשר אבדה העצה שהיא חכמת התורה הרי אין להחכמות שמסטרא אחרא שום מציאות כלל מצד עצמם ולכן נסרחה חכמתם שאין להם קיום כלל כי כל התהוותם הכל הוא מצד עצם החכמה של התורה: