שערי עבודה, שער רביעי יב

1ועל זה מבואר באדרא רבה מוחא דשקיט ושאנן יתיב ושקיט כחמרא על דורדיה כי כמו שעיקר החיזוק של היין הוא כאשר שוקט על שמריו אז היין מתחזק אבל כשאין בו שמרים הרי טעמו מפיג וריחו נמר והנה הגם שהשמרים עצמם לא יוצלחו לשתיה אף על פי כן על ידי השמרים היין מתחזק וכן יובן על פי משל מחכם אשר הוא עמוק בחכמה גילוי החכמה ועמקותה אינו נגלית רק מצד איזה דבר הנגלה לאיזה מהות אשר בלי חכמה נחשבת למהות זר אבל על ידי חכמה מסביר שורשה ומהותה וגם עוד נגלית החכמה ביתר שאת מהמנגד להחכמה דהיינו מקושיות ומדברים קשים שאין להם הבנה כידוע נמצא על ידי הדברים האלו תתחזק חכמתו ביתר שאת אבל אם לא יהיו בחינות אלו הרי אין חכמתו נגלית כלל ואינה נצרכת ואצל החכם גופא אינה נגלית כלל ואין מוצא בה טעם ולכן כל עיקר התגלות חכמתו והוספתה ועומק החכמה מתגלה דייקא על ידי בחינות אלו מצד ההיפוך מהקושיות:

2והנה בהקושיות יש גם כן כמה בחינות יש שעל ידי הקושיא יתגלה חכמתו באופן עמוק עד שתתיישב גם כן הקושיא על ידי זה ויש שממציא חכמה לדחות הקושיא ויש בהקושיות סתירות ועל פי התגלות חכמתו ימצא בהם טעם שלא יהיו סותרים זה את זה ויש בזה כמה בחינות אשר אי אפשר לפורטם כן יבין המבין בהתגלות חכמתו הסתומה שבבחינת רצונו יתברך אשר אין התגלותה אלא דייקא מצד ההתמשכות בבחינת עולמות בבחינת גילוי היש והגבול וכן דייקא מצד ההיפוך בזה הוא דייקא התחזקות חכמתו יתברך אבל שלא מצד היש והזולת וההיפוך הרי אין מקום להתגלות חכמתו יתברך והם בחינת השמרים הנזכרים לעיל אשר מצד עצמם המה בחינת צמצומים והפכים אבל המה יסוד ובסיס להמשיך חכמתו הסתומה מאין סוף ברוך הוא ויש בזה בחינות לאין מספר אבל דרך כלל בחינת השמרים המה שערות הראש והדיקנא לכן יש בהם כמה אופני המשכות יש המשכה להתגלות היש בכדי שעל ידי בחינת היש יתמשך כח חכמתו יתברך ויש המשכות להמשיך יחודו יתברך שלא יהיה היש סותר ומנגד בבחינת נפרד ולגלות יחודו יתברך ויש התגלות עצם החכמה דייקא על ידי בחינת הגבול ויש גם כן מצד ההיפוך ובבחינת ההיפוך עצמה יש כמה בחינות יש המשכות בבחינת רחמנות להתמשך אפילו בבחינת ההסתר ויש בחינת המשכה בבחינת ארך אפיים לסבול ההיפוך ויש בבחינת הפיכת ההיפוך אשר על ידי ההיפוך יהיה גילוי יותר כמו רב חסד וכמו נושא עון ועובר על פשע אשר מפשע נעשה שפע וכל המשכות אלו הוא הכל מחכמתו הסתומה באופן סתום אשר עמקו מחשבותיו יתברך נמצא שהתיקונים האלו הם דייקא מצד היש וההיפוך ועל ידי הבחינות האלו הוא התחזקות חכמתו לבררם ולהבדילם ולכללם ולהיות יתרון החכמה על ידם ולכן נקראים שמרים:

3והנה הם נקראו שמרים לגבי דידן בבחינת התגלות שהוא לגבי ההמשכות שנמשכו בבחינת שערות אבל אצלו המה הכל כח אחד לבדו שהוא כחו יתברך הכוללם כולם לכח אחד ממש וכמו שנתבאר לעיל על מאמר האדרא רבה יתיב על כרסייא דשביבין לאכפיא לון כי בזה נגלה כח עצמותו ברוך הוא והנה כל הדברים האמורים לעיל הוא מצד בחינת אצילות שהוא בבחינת התמשכותו יתברך בבחינת כלים דאצילות אשר נערכו בבחינת עולמות אבל שלא בבחינת אצילות שהוא כאשר כל העולמות הם בכחו יתברך שלא בבחינת המשכות אלו אין להעריך כל המשכות אלו כי כל זה נאמר בבחינת כתר ובבחינת חכמה סתימאה שבו אשר המה שייכים לבחינת אצילות ומצד בחינת הכלים נאמרו כל הערכות האלו השערות והתיקונים וכחמרא יתיב על דורדיה כו' אבל שלא בבחינת אצילות הגם שכל הבחינות האלו הם מצד עצמותו ברוך הוא אף על פי כן אין להעריך כל אלו הבחינות אצלו יתברך כי הכל הוא כח עצמותו לבדו ברוך הוא בכל הפרטים בבחינת השוואה ובזה אין לנו עסק כלל לאמר ולחשוב איך המה כל הפרטים האלו בכחו יתברך כי קמיה כחשיכה כאורה ממש בלי שום הבדל כלל ואיך הוא לא נודע ואסור לשאלא כלל והוא בחינת התורה שקודם האצילות אשר על זה נאמר ורחוק מפנינים מכרה כמבואר בזוהר שהוא מפנינים עלאין שהם אבא ואימא ועליו נאמר נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה וכתיב לא תסולה בכתם אופיר כו':