שערי עבודה, שער רביעי יג

1והנה בבחינת תורה יש בחינות לאין מספר איך שהוא בבחינתה קודם אצילות כמו שהוא מצד עצמותו ברוך הוא ואיך שנערכת בבחינת שרשי אצילות שהוא בחינת עתיק ואריך כמבואר לעיל וכל זה הוא מצד השורש אבל עיקר בחינת התגלות התורה הוא בבחינת זעיר אנפין והוא נקרא תורה כידוע וכל רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה המה בבחינת זעיר אנפין כמבואר באדרא רבה ומתפלגין לתרי"ג אורחין בזעיר אנפין כי בחינת זעיר אנפין הוא כח התמשכותו יתברך בבחינת כלים וממנו הוא כל התהוות העולמות בכל הפרטים ובכל ההתחלקות אשר כל ההתחלקות הם מצד הכלים שהם חכמתו בינתו דעתו ומדותיו יתברך וכל מדותיו יתברך המה מתנהגים על פי חכמתו בבחינת חכמה גלויה בכל נברא אשר כולם נפעלו בחכמה וחכמה הגלויה הזו היא בחינת חכמת התורה:

2ועליה נאמר בזוהר אורייתא מחכמה נפקת כי היא ראשית הגילוי לחכמתו יתברך כי כל הבחינות המבואר לעיל הוא הכל מצד השורש אבל בחינת התגלות הוא דייקא בחינת כלים דאצילות אשר מבחינת כלים דאצילות המה כל התהוות העולמות אך בבחינת זעיר אנפין הוא שני בחינות מצד בחינת חיצוניות ומצד בחינת פנימיות כי בחינת חיצוניות הוא בחינת התגלות העולמות בבחינת סדרן והערכתן וגם בבחינת התקשרותם ויחודם אליו יתברך ויחוד כל הדרגין בבחינת התאחדותם זה בזה וקישורן זה בזה בכדי שיהיו כלים לגלוי יחודו יתברך בכל הפרטים ובחינה זו נערך לבחינת חצוניות הכלים ובחינת פנימיותו יתברך הוא גילוי עצם הכוונה לגלות רצונו יתברך על ידי הכלים האלו גם כן על ידי המוחין שהוא חכמה בינה דעת ובבחינת פנימיות זה נקרא זעיר אנפין בבחינת תורה כי תורה הוא לשון הוראה דהיינו שמורה עצם רצונו יתברך בכל פרט והתגלותו בבחינת תורה הוא בהוסיף אורו יתברך בבחינת הכלים על ידי חכמה ובינה הנעלמים שהמה למעלה מכלים אשר נביעתם הוא מחכמה סתימאה שברצונו יתברך על ידי בחינת המזלות כמו שנתבאר לעיל:

3וגם על ידי בחינת התגלות רצונו יתברך בבחינת כלים אלו על ידי הארת פניו יתברך בבחינת אריכא דאנפין דהיינו שנתגלה עצם כוונתו יתברך אשר בבחינת הארת פנים אלו נתגלה עצם רצונו יתברך אשר על זה נאמר באור פני מלך חיים וכמאמר כי באור פניך נתת לנו הוי"ה אלקינ"ו תורת חיים והוא על ידי הארת פניו יתברך מבחינת רצונו ועל ידי התגלות מצחא דאריך אנפין שהוא תחילת התגלות הפנים שהוא הנקרא רצון כי רצונו יתברך מצד עצמותו יתברך אינו בערך גילוי ואין שייך לקרותו רצון אשר אינו בערך השגה רק מה שנקרא אריך אנפין בשם רצון הוא מצד שאין לכנות כל ההתגלות כי אם מצד הרצון וגם מצד שהוא למעלה מן החכמה והבינה נקרא בחינת רצון אשר לבחינת רצון אין טעם ודעת כמו שתוק כך עלה במחשבה אבל מצד העצם אין נופל לומר בו לשון רצון כי רצון הוא מצד הפעולה דהיינו למשל כשנגלה רצונו של אדם החפץ בדבר בעת חפצו נגלה רצונו אבל כשאין נגלה אצלו שום התגלות לאיזה דבר אין לכנותו בשם רצון כלל אשר על כן בחינת אריך אנפין שהוא כח התקשרותו יתברך בבחינת עולמות כאשר הוא לגביה יתברך הרי איך שהוא בכחו יתברך איך שייך לומר רצון ועוד שהרצון הוא להזולת לאיזה דבר שחפץ ואיך תעריך אליו החפץ ורצון אשר אין זולת כלל רק שאף על פי כן מוכרח להיות כל ההשתלשלות על פי רצונו יתברך והתגלות הרצון הזה אינו נגלה רק בבחינת התגלות הכלים ולכן מעריכים עיקר התגלות רצונו יתברך בבחינת מצחא דאריך אנפין דהיינו בבחינת כלים דאריך אנפין שהוא בחינת התגלות בבחינת חצוניות:

4והנה הגם שאין להעריך כלים בבחינת אריך אנפין אף על פי כן מצד שכל ההתמשכות נמשכו על ידי רצונו יתברך לכן מעריכים אליו גם כן בחינת המשכות חצוניות דרך כלים אבל לא שיהיה איזה התגלות מבחינת אריך אנפין כי הוא יתברך סתימא דסתימין ואינו בערך התגלות שהם בחינת כלים רק שהתגלות זו הנערך בשם מצחא דאריך אנפין עיקר ההתגלות של המצחא הנקרא רצון הוא על ידי כלי הזעיר אנפין דהיינו שכאשר ההתעוררות שלמעלה שמאין סוף ברוך הוא הוא מצד עצם רצונו יתברך אז נגלה בבחינת כלי הזעיר אנפין עצם הרצון והכוונה ועצם גילוי הרצון הזה אין להעריכו רק בבחינת כלים בבחינת חצוניות מצד שרשם וכאשר אינו מאיר התגלות עצם רצונו יתברך רק הגילוי הוא על פי המדות והצמצומים אז ההתגלות נקרא בבחינת מצחא דזעיר אנפין וכמו למשל כשהמלך מגלה רצונו לעבדיו בבחינתם בבחינת דקדוק ודין אז נערך ההתגלות הזאת בבחינת צמצומים וחצוניות אבל כשמאיר פניו עליהם בהתגלות עצם רצונו בפנימיות אז נגלה על ידי כליו אלו עצם רצונו דהיינו שמאיר בהכלים אלו פנימיות כוונתו ורצונו:

5והנה הגם שהם שני אופני התגלות עם כל זה התגלות הללו הם הכל על ידי בחינת הכלים שלו אבל הפנימיות שלו בלתי הכלים אינם בערך גילוי כלל רק כשמגלה רצונו בבחינת המקבלים בצמצומים ודקדוק ודין נקרא התגלות זו בבחינת קטנות וצמצום ודין וכאשר מגלה עצם רצונו בלי הסתרה נקרא התגלות זאת מעצמותו ומאיר פנימיותו בההתגלות אבל שני בחינות ההתגלות הוא הכל על ידי כליו כן הוא כביכול כאשר התגלותו יתברך בבבחינת זעירא דאנפין בבחינת צמצומים וקטנות בערך התגלות העולמות בבחינת חצוניות נקרא ההתגלות הזאת בשם מצחא דזעיר אנפין אבל כשנגלה פנימיות רצונו יתברך על ידי בחינת הכלים האלו אז מאיר בהתגלותו יתברך אור פנימיות כוונתו יתברך נקרא ההתגלות זאת מצחא דאריך אנפין והוא גילוי רצונו יתברך אבל עם כל זה שני בחינות הגילוים המה על ידי כלי הזעיר אנפין שהוא בחינת אצילות הכלים שהוא חכמתו בינתו דעתו ומדותיו יתברך כי עצם פנימיותו יתברך שלא בבחינת הכלים אינו בערך התגלות כלל: