שערי עבודה, שער רביעי טו
שערי עבודה · Sha'arei Avodah, Fourth Gate 15
Open in the reader →1והנה התורה נחלקה לשתי בחינות דהיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה וזעיר אנפין נקרא תורה שבכתב ומדת מלכותו יתברך נקראת תורה שבעל פה כי בחינת זעיר אנפין כל כליו המה בבחינת יחוד גמור רק שבבחינת יחוד הזה נכללו כל פרטי העולמות ונקראו גם כן כלים להמשכתו יתברך כי שלא בבחינת כלים אין לתאר אליו שום המשכה רק על ידי הכלים האלו שהוא החכמה והבינה והמדע נמשך רצונו יתברך והמה נקראים כלים להמשכתו יתברך אשר על כן נתפלגו כליו לתרי"ג בחינות כלים להמשכתו יתברך להיות עובר על ידי בחינות תרי"ג כלים אלו רצונו יתברך אבל עם כל זה הגם שנתפלגו לפרטי המשכות אף על פי כן בדרך כלל הוא כח אחד והמשכה אחת הכולל תרי"ג המשכות כמו למשל אדם הגשמי אשר נתחלק לכמה פרטים באבריו הפנימים והחיצונים אבל דרך כלל הוא אדם אחד ממולא מכל אלו הכחות וכל החיות המתפשט בכלים אלו המה כח אחד וחיות אחד אשר על כן אפילו כשנמשך אצלו רצון אשר הרצון הזה מתפשט בחכמתו ובינתו ודעתו ומדותיו וכן מרגישים כל אברי הגוף בבחינת התמשכות הזה אף על פי כן הוא נערך בכחו להמשכה אחת בכלל וכן למשל החכם המשכיל איזה דבר בעצם חכמתו הרי בהשכלה זו המה כלולים כל הפרטים השייכים להחכמה זו ויש בזה כמה אופנים לאין מספר אך אף על פי כן כח זה כאשר הוא עודנו בכח חכמתו הרי הוא כח השכלת המדות בדרך כלל אבל כשירצה לגלותה להמקבל הרי מוכרח לבאר פרטי החכמה אך עם כל זה בעת השפעת החכמה מצד שהוא משכיל עיקרית הדבר באמיתותו הרי הוא משכילה דרך כלל אבל בבחינת המקבל אשר גדרו הוא רחוק ממהות החכמה ובכדי שישיגוה מוכרח להשיג המקור של עיקרית החכמה ויסודתה וכוונתה ואחר כך לדקדק בה בכל מלה ומלה בכדי לקבלה במוחו בערך שכלו הרחוק ממהותה ומוכרח להעמיק בה שישכיל אותה באופנה ועל ידי בחינת העמקה ודקדוק זה הרי יתרבו פרטי החכמה לאין קץ כמו שמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה ומתלמידי יותר מכולם כי כל מה שהוא רחוק מהחכמה הזו מוכרח להשכיל ולהסביר כל הפרטים עד שיבין אותה התלמיד וכל מה שירצה להסביר אותה ולהמשיכה בבחינת השכלה בבחינת שכל התלמיד מוכרח לידע ולהעמיק יותר עיקרית החכמה בכדי שעל ידי שרשה יהיה יכול להמשיכה גם כן למטה כידוע וגם בהשכלה זאת יתגלו פרטי החכמה בכל פרטי השכלות חדשות:
2והנה הגם שכל הפרטים היו מקודם בכח החכמה אבל עם כל זה לא נתגלו וכאשר מובן זה לכל בן דעה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה שמשה רבינו עליו השלום לא הבין מה שאמר רבי עקיבא עד שאמר זה מנין לך אמר הלכה למשה מסיני נתקררה דעתו והנה הוא לכאורה תמוה אשר כל עיקרית התורה נתגלית למשה בכל פרטיה ודקדוקיה והוא קבל אותה ולא הבין מה שאמר רבי עקיבא אבל באמת הוא מצד שמשה רבינו עליו השלום השיג עצם החכמה והוא היה הכלי לעצמות התורה היה משיג עצם חכמת התורה אשר על כן לא נתגלו אצלו פרטיה אבל רבי עקיבא עליו השלום שהוא היה מבחינת בריאה אשר בבחינת בריאה מצד ההסתרה הוא אין ערך לגילוי עצם חכמתו יתברך כמו שהיא בבחינת אצילות ובכדי לגלות עיקרית החכמה אפילו בבחינת בריאה היה מוכרח לעמוד על עיקרית החכמה ושורשה אשר מצד שורשה של התורה היה יכול להבינה אפילו בבחינת השכלה דבריאה ולכן על ידי זה היה התגלות חכמתה בכל הפרטים ופרטי פרטים ורמיזותה וקוציה ותגיה על מה מרמז כל קוץ אבל באמת כל הפרטים נכללו אצל משה רבינו עליו השלום בהשכלה אחת ולכן אמר שהיא הלכה למשה מסיני שכל בחינת הפרטים ניתנו בבחינת השכלת משה אבל אצלו הוא השכלה אחת מצד שהיה משיגה מצד העצם:
3וכמו למשל בן מלך הרגיל בהיכל המלך ובאוצרותיו ובנימוסיו הרי מצד גידולו תמיד שם הרי הוא משיג ונתפס הנימוסים אצלו בבחינת עצמיות דרך כלל אבל הבן כפר אשר אינו רגיל בדברים אלו ומהותו ובחינתו רחוקים שלא בגדר אחד כשירצה לעמוד על הדברים מוכרח לחקור אחר שורש הדברים האלו ומקורם ומהותם ולדקדק על כל הפרטים וכמבואר בגמרא למה ישעיהו דומה לבן כרך שראה את המלך לכן לא גילה הפרטים רק עצם הדבר ויחזקאל דומה לבן כפר שראה את המלך ולכן היה מגלה כל הפרטים ובוודאי בנבואות של יחזקאל היה גילוי יתירה בבחינות חדשות ופרטים חדשים מהגילוי שבנבואת ישעיהו אך עם כל זה היה כלול כל הפרטים בנבואת ישעיהו גם כן ובזה תבין כי תורה שבכתב היא כחו יתברך הנמשך בבחינת התפשטותו בעולמות שהוא בחינת זעיר אנפין ובוודאי בכח הגילוי הזה נתכללו כל הפרטים אבל עם כל זה כיון שעדיין לא יצאו לחלק ושם הוא גילוי אין סוף ברוך הוא הרי לא נגלו כל הפרטים כי אם כח המשכה בלבד אבל כשבאה ההמשכה לבחינת דבור שהוא מדת מלכותו יתברך לגלות בבריאה יצירה עשיה אשר המה בבחינתם רחוקים מאור פניו יתברך בבחינת עצם השגתם כי אין ערך היש והגבול אל בלתי בעל גבול ולכן בכדי שיהיה הגילוי הזה אפילו בבחינת עולמות מוכרח לבא לידי גילוי יותר השורש וכל הפרטים כי מצד שורשם הלא הם ממקור אחד ולכן בגילוי הזה מוכרח להיות גילוי משורשם בכדי שיהיו יכולים להתגלות ביותר פרטים ובזה מתחדשים פרטים לאין קץ הגם שכל אלו הפרטים היו בכח המשכתו אף על פי כן לא היו בבחינת גילוי ועוד זאת שעל ידי תורה שבעל פה נתחדשו חדשות ממש מהשורש כי על ידי התעוררות השורש נתגלית החכמה מהמקור בחידושים אין קץ כמאמר הנזכר לעיל ומתלמידי יותר מכולם שנתחדש להמשפיע גם כן השפעות ושכליים חדשים: