שערי עבודה, שער רביעי טז

1והנה בבחינת תורה שבעל פה כל הפרטים המה נובעים על ידי שערות הראש דזעיר אנפין לבחינת נוקבא ולכן דרשו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק קווצותיו תלתלים אלו תילי תילין של הלכות שבמוחין דזעיר אנפין אשר כלולים בהם כל פרטי התמשכות שהוא בכח מיוחד ונובע בבחינת שערות שהמה צמצומים בכמה פרטים לאין קץ בבחינת מלכותו יתברך המסתרת כל הפרטים בבריאה יצירה עשיה ומבחינת הסתרתה נמשך הגילוי בפרטיות לאין קץ אשר על כן נקראת תורה שבכתב ושבעל פה דהיינו שבהכלים הם האותיות נכללו כל הפרטים מבחינת רצונו יתברך וחכמתו הסתומה והמה כלולים בהאותיות בבחינת תמונתם ותגיהם וצירוף אותיות ופסוקים וטעמים אבל בחינת תורה הנתגלית בבריאה יצירה עשיה נקראת על פה דהיינו למעלה מהפה שהוא ההתגלות כי שורשה הוא מלמעלה מהגילוי אשר אינה מתגלית בבחינת כלים וכל התגלותם הוא על ידי שערות דזעיר אנפין:

2והנה בזה לא תקשה לך מה שמבואר בזוהר ובעץ חיים שמאלו השערות יונקים הקליפות אשר על כן נאמר ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא כי עיקר הוא להסיר השערות והצמצומים מבחינת זעיר אנפין ולכן היו הלוים מצווין על גילוח השערות וכמו שמבואר בזוהר שלעתיד יעביר השער וזמין למגלשינהו מעיקרם ובדברי רבותינו זכרונם לברכה מבואר שהם תילי תילין של הלכות וגם כן מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה שההלכות שהם השערות דזעיר אנפין לא יהיו בטלים אפילו לעתיד ובזוהר מבואר שלעתיד יעבור השערות מעיקרם והם כסותרים זה את זה אבל באמת שניהם מכוונים שכל בחינות השערות דזעיר אנפין מהם נמשכים כל פרטי התחלקות העולמות שיהיה נגלה כל פרט ופרט בבחינת יש בצמצומים רבים כי עיקר בחינת הזעיר אנפין הוא חיות כל העולמות בכל הפרטים רק שאצלו יתברך המה מתקשרים ביחוד ועיקר הכוונה לגלות רצונו יתברך דייקא מצד הפרטים ומצד ההיפוך אשר לכן בחינת מלכותו יתברך היא מקבלת כל הפרטים להסתירם בבחינת העולמות בבריאה יצירה עשיה להיות נגלה כל פרט דייקא בבחינתו ולכן נקראת מלכות דבור כמו שבדבור נתחלקו השכל והמדות בכמה מיני צרופי אותיות אשר בכח השכל והמדות המה הכל כח חיות אחד רק שבחיות הזה נכללו כל הפרטים אבל הם בהתכללות אחד ועל ידי הדבור נגלו כל הפרטים ומאין בא הכח בחמשה מוצאות הפה בכח הדבור כל פרטים אלו הוא מהשפעת והמשכת שכל ומדות אשר נובעים בסתר המדריגה עד שיתגלו בכח הדבור והמשכה זאת נקראת בשם שערות הנובע תמיד מהחכמה ובינה להדבור ועוד זאת שעל ידי המשכה זאת להדבור נתוסף בשכלו פרטים לאין מספר מקודם המשכתו להדבור כן הוא כביכול מלכותו יתברך הנקראת דבר הוי"ה כי היא המגלית יחודו יתברך בכל הפרטים דהיינו ראשית ההתגלות הוא שיתגלה כל פרט ופרט במהותו ואופנו ואחר שנתגלו כל הפרטים אז היא מגלית כל רצונו יתברך בכל הפרטים אפילו בבחינת היפוך כדי שעל ידי זה יתגלה אלוקו"תו יתברך בכל סטרין אפילו מצד ההיפוך וכח פרטים אלו נמשך מכחו יתברך על ידי בחינת שערות הנובעים מחכמתו ובינתו יתברך על ידי בחינת גלגלתא המסתרת חכמתו יתברך בכדי לגלות כל הפרטים בדבור אשר עיקר המכוון הוא בכדי להמשיך רצונו יתברך דייקא בכל הפרטים ובחינת רצונו זה נקרא גלגלתא כמבואר לעיל בגלגלתא דאריך אנפין אשר בחינת רצונו יתברך הוא בלי התגלות הטעם כי אין טעם לרצון וברצון הזה הוא בחינת פלא ולכן בכח הרצון להמשיך חכמתו יתברך אשר אינה בערך הנבראים כלל ומיוחדת בתכלית היחוד בלי שום התחלקות להמשיכה בכל הפרטים על ידי צמצומים רבים:

3והנה בבחינת השערות האלו יש שני בחינות בחינה אחד הוא להמשיך כל פרטי היש בכחם ובחינתם הנגלה אשר מצד הנגלה נגלו ליש ונפרד ועוד זאת אפילו לגלות ההיפוך הגמור ובחינה השני להמשיך בכל הפרטים האלו גילוי רצונו יתברך אשר על כן מצד הבחינה הראשונה שהוא גילוי הפרטים בבחינת יש יכולים הקליפות לינק מהם שיהיו נגלים לנפרדים גמורים ואדרבה שיהיו מנגדים לסטרא דקדושה אבל כאשר נגלה על ידי כל הפרטים רצונו וחכמתו יתברך הם נקראו הלכות כמאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק הליכות עולם לו דהיינו שעל ידי בחינה זה נתגלה רצונו יתברך בכל הפרטים דייקא מצד היש והתגלות זו הוא על ידי בחינת נוקבא שמקבלת כל הפרטים בבריאה יצירה עשיה אבל אי אפשר להתגלות רצונו יתברך בכל הפרטים עד שיבוטל היש גמור שלא יהיה נגלה לנפרד גמור ולייחדו ביחודו יתברך ולבטל בפרט כל מדותיו וכל כלי הגוף וכלי העולמות בכלל ואחר שמבטל ומייחד בחינת היש ונפרד אז יכול להמשיך רצונו יתברך דייקא בכל הפרטים כי באמת כל הפרטים האלו מצד שורשם הכל הוא עצמותו ברוך הוא הנמשך בכל הפרטים ואין דבר שחוץ ממנו אפילו בסטרא אחרא הכל הוא כחו לבדו יתברך כי אפילו בבחינת היש הגמור והנפרד אפילו בבחינת כשפים שמכחישים פמליא של מעלה שהוא היחוד וממשיכים כחות נפרדים גמורים מנגדים אל יחודו יתברך הרי אין כחם מצד עצמם אשר מקרא מלא דבר הכתוב כי הוי"ה הוא האלקי"ם אין עוד מלבדו ואין זולתו יתברך אלא כחם הוא מצד ההסתרה:

4והנה לפניו יתברך אין צמצום והסתר מעלים לפניו יתברך אך הנה הגם שאצלו יתברך אין ההסתר מעלים לפניו יתברך אף על פי כן הרי כח ההסתר עצמו הוא מעצמותו ברוך הוא שיהיה כח להסתיר אלוק"ותו יתברך ובחינת הכח הזה הוא כביכול מצד שלימותו יתברך אשר כולל כל הפרטים אפילו בבחינת ההיפוך לכח אחד ושיהיה כחו לבדו יתברך בכל הפרטים אפילו מצד בחינת ההיפוך והנה ההיפוך הוא נגלה לגבי דידן אבל אצלו יתברך הרי הוא עצמותו יתברך והאיך הוא אין בכח השגתינו להשיג זה איך משתווים אצלו ברוך הוא אפילו בחינת ההיפוך דייקא אשר על כן מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה על עובדא דהאי אתתא דהוות מהדרא למשקל עפרא תחותי כרעא דרבי חנינא בכדי לעשות לו כשפים אמר לה שקולי לא מסתייעא מלתא כלום אין עוד מלבדו כתיב:

5והנה הגם שכשפים מכחישים פמליא שלמעלה שהוא הביטול מצד חכמת והבנת היחוד שהוא יחודו יתברך המתמשך בעולמות אשר היחוד הוא מצד התחלקות הדרגין רק שמתייחדים אליו יתברך כיחוד הנפש עם הגוף הרי הדרגין הם נגלים בבחינת מהות רק שהם בטלים ביחודו יתברך וביטולם זה הוא מצד יחודו יתברך אבל לא מצד העצם אשר על כן יש להם כח ושורש להתגלות מהותם בלבד ולכן כשפים הם כל עיקרם להסתיר יחודו יתברך ושיהיה התגלות כחות העולמות בבחינת נפרדים וכח זה הוא גם כן מכחו הפלא שהוא כתר רק שיש להם אחיזה באחוריים דכתר ולכן מכחישים פמליא של מעלה וכל זה הוא מצד התגלות היש בבחינת צמצום בבחינת נפרד שהוא מצד ההסתרה כמו שנגלה בבחינת עולמות אבל באמת כאשר הוא לגביה יתברך בבחינת עצמותו ברוך הוא אשר אין זולתו כלל אשר אין להעריך היש לאיזה מהות כלל רק הכל הוא עצמותו ברוך הוא הרי מצד התגלות זה בטלים כל כחות היש ולכן רבי חנינא שהיה בטולו מצד העצם למעלה מבחינת חכמה והבנה מצד היחוד רק שהיה מבטל עצמו וכל העולמות אליו יתברך בביטול גמור שלא מצד בחינת התייחדות הנפש עם הגוף ולכן בבחינת ביטול הזה ביטל כח הכשפים ולכן אמר אין עוד כתיב וכתירוץ הגמרא על קושיא מכשפים שמכחישים כנזכר לעיל ומשני שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה כי בבחינת ביטול הזה הרי אין עוד דבר ומהות חוץ ממנו כי בבחינת ביטול מצד היחוד נערך העולם לעוד כמאמר הכתוב אהללה את הוי"ה בחיי אזמרה לאלוק"י בעודי כי העולמות נערכים לאיזה מהות כמו שהגוף נערך לגבי הנפש לאיזה מהות רק שמחבר ומייחד העוד אליו יתברך ואדרבה מצד הגילוי הזה נודע יחודו יתברך וזהו אהללה הוי"ה בחיי דהיינו שממשיך חיות אלוק"י בבחינת עולמות ומצד זה אזמרה לאלוק"י בעודי אפילו מצד העולמות שיהיו בטלים אליו יתברך אבל בביטול אל עצמותו ברוך הוא שלא מצד העולמות הרי אין להעריך העולמות באיזה מהות: