שערי עבודה, שער רביעי יז

1והנה כל עיקר כוונתו יתברך בהסתרת העולמות שיהיה נגלה כחו יתברך דייקא בכל הפרטים וגילוי הפרטים אי אפשר בלי הסתרה וכל מה שירד לצמצומים יותר נתגלו הפרטים יותר עד שיהיה יכול לגלות ההיפוך ושורש הפרטים המה דייקא מצד עצמותו ברוך הוא ושרשם נעלה מאוד שהוא מצד בחינת שלימותא דכולא ואפילו בהיפוך נמצא שכל שנחית לצמצומים רבים נתגלה יותר כחו יתברך ושלימותו וכל זה הוא מצד השורש מצד עצמותו ברוך הוא אבל בהתגלות הלא המה נגלים לנפרדים גמורים ומכחישים יחודו יתברך אשר על כן צריך העובד מתחילה להסיר הצמצומים שמצד הנפרד הגמור ולבטלם אליו יתברך מצד יחודו יתברך וכאשר מבטל היש מצד בחינתו הנגלית יעלה ויגיע מזה להביטול העצמי אליו יתברך שלא בערך העולמות ואז יכול להמשיך ולגלות רצונו דייקא מצד הפרטים והצמצומים לגלות עצם רצונו יתברך דייקא מצד היש:

2והנה התגלות כל הפרטים האלו המה משערות דזעיר אנפין אשר על כן משערות אלו נמשך הכח לכל פרטי צמצומים וניתן כח להתגלות יש גמור בבחינת מנגד והוא מבחינת גלגלתא שהוא בחינת כתר שהוא בחינת פלא שכל יכול להסתיר אפילו בחינת מנגד רק שהמשכתם הוא מבחינת העורף שהוא אחוריים שהוא היפך הפנים לכן כל אחיזתם של הקליפות הוא בבחינת השערות האלו אבל עיקר המכוון להתגלות הפרטים האלו הוא בשביל שיתגלה על ידי הפרטים האלו כחו יתברך מצד עצמותו ברוך הוא בבחינת שלימותו כנזכר לעיל אשר על כן נצרך מקודם לבטל היש הגמור בבחינת נפרד גמור המתגלה על ידי מדת מלכותו יתברך ולחברם ולדבקם על ידי בחינת יחודו כנזכר לעיל בבחינת יחוד הפנים לגלות פנימיותו יתברך בבחינת עולמות ולבטלם:

3והנה בבחינת יחוד הזה עדיין יש כח בסטרא אחרא לאחוז כי בחינת הביטול הזה הוא בעת אשר מאיר פנימיותו יתברך בבחינת יחודו אז מתייחדים ובטלים אבל בבחינת הסתרת פנים הרי הם חוזרים לבחינתם ועוד כי בחינת היחוד אינו יכול להתגלות אלא בבחינת עולמות בבחינת כלים לקבל הקדושה וגם בחינת נוגה יכולה לאתהפכא אל יחודו יתברך כי התגלותם בבחינת כליהם המה כלים מוכנים לקבל יחודו יתברך כי על מנת כן הוא בריאתם בבחינת הסתרה להתגלות אלוק"ותו יתברך על ידי כלים אלו אבל בחינת סטרא אחרא וקליפה גמורה משלש קליפות הטמאות לגמרי אשר כל עיקר בריאתם הוא להסתיר יחודו יתברך יכולים להיות מנגדים דייקא להקדושה כמבואר לעיל שכשפים מכחישים פמליא של מעלה שהוא היחוד אך מצד בחינת ביטול זה שמצד יחודו יתברך יכול להגיע להבטל אליו יתברך מצד עצמותו ברוך הוא בבחינת אין עוד וכאשר מבטל עצמו וכל העולמות בבחינת מסירת נפש להוי"ה בבחינת עצמותו ברוך הוא אז נגלה דייקא רצונו יתברך בכל הפרטים אשר בזה נגלה דייקא רצונו יתברך מצד שלימותא דכולא דייקא מצד הפרטים אשר על כן מצד התמשכותו יתברך על ידי השערות בבחינת היש על זה נאמר ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא דהיינו לבטל כל הצמצומים בבחינת היש כנזכר לעיל באופן שלא יהיה נגלה לבחינת נפרד ולחתכם מאחיזתם בגלגלתא שהוא בחינת רצונו יתברך בבחינת האחוריים אך כל ההמשכות יהיה בבחינת גלגלתא שהוא רצונו יתברך שיהיה התגלות רצונו יתברך בכל הפרטים דייקא ועל זה נאמר קווצותיו תלתלים תילי תילים של הלכות לכן הלכות לא יהיו בטלים לעתיד לבא דהיינו שבהגלות נגלות כבוד הוי"ה שהוא עצמותו ברוך הוא אדרבה יהיה נגלה דייקא על ידי ההלכות האלו אשר שורשם הוא מצד עצמותו ברוך הוא דייקא שלא בבחינת הלבשה:

4וכמו למשל בחכם אשר עיקר התגלות חכמתו הוא על ידי קושיות וכל מה שיקשו לו יותר יתגלה חכמתו ביותר פרטים נמצא הקושיות הם הגורמין לגילוי חכמתו בכל הפרטים באופנים שונים מעיקר עמקות חכמתו והנה אחר שמתרץ כל הקושיות ואין עוד שום קושיא לנגדו אף על פי כן חכמתו הנגלית על ידי קושיות אלו לא נתבטלה ואדרבה נתוסף חכמה גביה מהפרטים כנזכר לעיל כן יובן מזה למעלה כי השערות הם להמשיך ההסתרות בבחינת יש וגם בבחינת מנגד ועל ידי זה הוא הגילוי מחכמתו הסתומה ההלכות ואחר שנתגלו ההלכות הגם שהיש יתבטל משרשו אף על פי כן ההלכות שהוא התגלות חכמתו ישארו לעולם ודי למבין:

5והנה עתה בבחינת היום לעשותם הלא עדיין רוח הטומאה לא נתבער כי עדיין לא נתבררו בכל בחינתם ועוד כי עיקר הכוונה בעולם הזה שיהיה נמשך רצונו יתברך דייקא בבחינת היש כמאמר הכתוב היום לעשותם דייקא שיתגלה בבחינת עשיה ובכדי שיתגלה בבחינת עשיה מוכרח להיות כח המסתיר רק שצריך לבטלם אליו יתברך לכן אי אפשר לעקור את כח היש והנפרד בבחינת סטרא אחרא לגמרי כי אם תעקור את כל כחם הרי לא יהיה התגלות הפרטים וההיפוך רק למרטם ולגלחם דהיינו שלא יהיו מסתירים לרצונו יתברך אבל לעתיד כשיהיה נגלה כבוד הוי"ה והוא בחינת למחר לקבל שכרם דהיינו שיתגלה עצם שלימותו יתברך בכל הפרטים כשיעביר רוח הטומאה מן הארץ אז יעקר שורשם לגמרי וזהו המבואר בזוהר זמין למגלשינהו להני שערי דהיינו לעקרם משרשם ויניקתם לגמרי כי אז יעביר רוח הטומאה מן הארץ אך אף על פי כן התגלות חכמתו יתברך שהם ההלכות שנתגלו על ידי בחינת ההסתרות אלו המה לא יהיו בטלים לעתיד כמבואר לעיל על פי משל וזהו תורה שבעל פה ובזה תבין מעלת תורה שבעל פה שהגם שהתגלותה הוא בצמצומים רבים בבחינת נגלה בבחינת גבול ויש אבל באמת היא המגלית עצם שלימותו יתברך דייקא מצד הסתרה זו והנה בבחינת ביטול לעצמותו ברוך הוא שלא בבחינת העולמות בבחינת הביטול הזה יש שני בחינות אחד הוא הביטול העצמי במסירת נפש אמיתי אשר לא ירגיש גופו ונפשו לאיזה מהות כמאמר הכתוב מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ כלה שארי ולבבי ובחינה שניה הוא דייקא בבחינת מטה דהיינו בבחינת עול מלכות שמים דהיינו כמי שנושא עליו עול דהיינו שאין לו אהבה לדבר זה רק שהוא מוטל עליו בעול והנה הגם שבבחינת ביטול שמצד העול הוא במדריגה תחתונה מהבחינת ביטול שהוא מצד האהבה אבל שורש הביטול הזה הוא למעלה מהביטול שהוא מצד האהבה כי הביטול מצד העול מורה על עצם התקשרות נקודת לבבו מצד העצם כי בבחינת ביטול שמצד האהבה אינו נגלה ביטול שמצד העצם רק מצד אהבתו לזה והתדבקות נפשו בטל לזה אבל אם לא היה לו אהבה לדבר זה לא היה מתקשר לזה אבל הביטול מצד העול הוא שהגם שאין לו אהבה להדבר ואין לו חפץ נגלה אף על פי כן נושא העול ומתבטל זה מורה על עצם ההתקשרות ועצם הביטול מצד העצם ולא מצד חפץ נפשו בלבד:

6אשר על כן העיקר הוא לקבל על עצמו עול מלכות שמים ולכן נקרא מדת מלכותו יתברך שער להוי"ה כמאמר הזוהר הקדוש בה עאלין ובה נפקין דהיינו בתחילה צריך לעיילא על ידי מדת מלכותו יתברך לבחינת יחוד לייחדה בבעלה ובתחילת הבנת היחוד בכדי שיהיה נתפס במוחו ולבו התגלות אהבה ויראה ודביקות מוכרח לקבל עליו בתחילה בבחינת עול שהוא בחינת אמונה וביטול הרצון בכדי לבטל על ידי האמונה זו מגשמיות הגוף אשר נגלה ליש ונפרד גמור ואז על ידי אמונה ועול מלכות שמים יכנס ויעייל להבין על ידי פעולת העולמות יחודו יתברך ובה נפקין דהיינו אחר שהבין יחודו יתברך ומתקשר אל יחודו יתברך באהבה והתקשרות בקריאת שמע ותפילה אחר התקשרות זה צריך לקבל עליו העול מצד עצמותו ברוך הוא אשר אין זולתו יתברך ויבטל עצמו מצד רצונו יתברך בבחינת תורה ומצות ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה עשה רצונו כרצונך בטל רצונך מפני רצונו כי בקריאת שמע צריך לייחד בבחינת התקשרות שיהיה רצונו יתברך כרצונך שהוא האהבה והחפץ מצד נפשו כן יהיה החפץ מצד רצונו יתברך ואחר זה צריך להיות ביטול רצונו לגמרי אל רצונו יתברך בבחינת עול ובבחינת עול זה מעורר כח עצמותו ברוך הוא שבהתורה ודי למבין: