שערי עבודה, שער רביעי כא

1והנה כל הגילוי הזה הוא מצד הירידה כי כל מה שיורד יותר למטה יהיה מזה הגילוי ביתר שאת כמאמר הכתוב כיתרון האור מן החושך דהיינו שהתגלות האור בבחינת תוספת ויתרון הוא מצד החושך דייקא וכן יתרון לחכמה מן הסכלות אשר על כן על ידי דברי סופרים ודקדוקיהם וגזירתם בבחינת לא תעשה ובמצות דרבנן בבחינת עשה הוא ההתגלות יתירה מכח עצמותו בתוספת גדול ולכן חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה:

2ובחינת דברי סופרים הם הם שערות דנוקבא הנמשכים מגלגלתא דנוקבא מחכמה ובינה שלה כי בחינת נוקבא היא תורה שבעל פה שנמשכה בחכמתה ובינתה ממוחין דזעיר אנפין שהוא תורה שבכתב על ידי שערות דגלגלתא דזעיר אנפין לפרש כל פרטי תורה שבכתב על ידי המשכות אלו השערות להיות התגלות הזאת בבחינת פרטי הנבראים הנקראים הלכות אשר על כן מחכמת הנוקבא ובינתה נמשכין על ידי גלגלתא שלה שהוא כחו הפלא להתמשך רצונו יתברך אפילו בבחינת ההסתר הגמור המנגד בבחינת סטרא אחרא והם שבע מצות דרבנן וגזירתם ודקדוקיהם אשר כולם דייקא מבחינת ההיפך כי בחינת תורה שבעל פה היא המשכת רצונו וחכמתו יתברך בכל הנבראים בכדי להתגלות רצונו יתברך בכל הפרטים ולקשרם אליו יתברך בבחינת יחודו יתברך על ידי רצונו וחכמתו הנמשך בהם אבל כל זה הוא מסטרא דקדושה אבל דברי סופרים כל עיקרם הוא דייקא מצד ההיפך כמו שנתבאר לעיל המשכה זו הוא מגילוי רצונו יתברך דייקא מצד הנבראים אז נגלה על ידי זה כחו יתברך להתמשך יותר בהתגלות כח עצמותו ברוך הוא על ידי רצונו וחכמתו יתברך אפילו מצד ההיפוך וכשתסתכל בזה תבין שכל אלו ההמשכות שרש אחד להם שהוא כח עצמותו ברוך הוא שבכל הנפעלים שבעולם אשר כל התהוותם הוא על ידי רצונו וחכמתו שהוא התורה:

3אבל כל אלו ההערכות הנזכרים לעיל הם בבחינת ההתמשכות אשר נתחלקו לשלשה בחינות המשכות דהיינו שערות דאריך אנפין הם הנמשכים להתגלות תורה שבכתב בבחינת כלי הזעיר אנפין ושערות דזעיר אנפין הוא להמשיך התגלות רצונו יתברך בתורה שבעל פה ושערות דנוקבא הוא להמשיך התגלות רצונו יתברך בבחינת ההיפוך שהוא דברי סופרים הערכות אלו הוא מצד ההתגלות בבחינת הכלים בכל פרט אבל באמת כל המשכות האלו הכל הוא כח עצמותו ברוך הוא לבדו אשר אצלו יתברך כל הבחינות האלו כלולים ומשתווים בכחו יתברך לכח אחד אשר על כן ההתגלות הזאת תלוי באתערותא דלתתא אם התחתונים מעוררין ביחודם ומסירת נפשם להוי"ה בביטול היש שלהם בפרט ובביטול העולמות אליו יתברך שלא יהיו נגלים לנפרדים ולקשרם ביחודו יתברך והוא ההתעוררות הנמשך על ידי קריאת שמע ותפלה אז מעוררין כח עצמותו ברוך הוא שבהעולמות להיות נמשך רצונו יתברך וחכמתו בכל הפרטים על ידי עסק התורה והמצות על ידי תורה שבכתב ותורה שבעל פה ומצות עשה ומצות לא תעשה דרבנן להמשיך כח עצמותו ברוך הוא בכל הפרטים אבל אם חס ושלום הולכים אחר שרירות לבם שהוא ההתגלות הנגלה ליש ונפרד ואז הוא בבחינת הסתרה גמורה באופן שלא נגלה כח עצמותו ברוך הוא על ידי פעולת הנבראים ואדרבה שמסתירים כחו יתברך השוה בתכלית ההשוואה ונגלו כל הפעולות בבחינת נפרדים ולא די שאינם מגלים כח עצמותו ברוך הוא בכל הנפעלים אדרבה גורמים כביכול להסתלקות גילוי אורו יתברך שבעולמות ומפרידים את העולמות להיות נגלים בהיפוך להסתיר יחודו יתברך ואז הוא רחוק מאוד מאור פניו יתברך בתכלית ההרחקה:

4לכן אם אפילו עוסק בתורה שנמשכה בבחינת הגבול והיש אינו ממשיך כחו יתברך להתגלות בנפשו ולהכלל באלקותו יתברך על ידי עסק הזה מאחר שמצד ההתגלות המה הפכים ממש מנגדים לגילוי כחו יתברך אשר אין להעריך אלק"ותו יתברך מצד כחו האין סוף ברוך הוא אשר אין מלבדו להתגלות נפרדים גמורים אשר המה מנגדים ליחודו יתברך והאיך יעורר גילוי רצונו יתברך בבחינת היפוך רצונו יתברך אשר היש מצד ההתגלות הוא היפוך רצונו יתברך אשר מצד רצונו יתברך הרי אין זולתו כלל וההתגלות הוא היפוך היחוד כי כל ההתעוררות מתתא הוא בבחינת התדמות מכמו שהוא למעלה כמו למשל על ידי חכמה מעורר חכמתו של רבו וכן על ידי אהבה מעורר אהבה וכן על ידי הדביקות מעורר דביקות כן כביכול על ידי בחינת יחוד וביטול אליו יתברך מעורר יחודו יתברך ועל ידי אהבתינו אליו מעוררים אהבתו יתברך ועל ידי ביטול הרצון אליו יתברך מעוררים רצונו יתברך נמצא כל ההתעוררות הוא דייקא מצד היחוד והביטול אליו יתברך במסירת נפש ממש אבל כשאינו בטל אליו בביטול גמור להלוך אחרי שרירות לבו להתגלות בבחינת יש ואפילו התורה שלומד הוא גם כן בשביל עצמו שיהיה נגלה יותר היש שלו אם כן האיך יעורר על ידה יחודו יתברך ורצונו יתברך ואדרבה וכו':

5לכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כל האומר אין לו אלא תורה דהיינו שלא הקדים לזה התעוררות היחוד וביטול היש אליו יתברך במסירות נפש להוי"ה רק שדומה לו שעל ידי בחינת התורה לבדה ימשיך רצונו וחכמתו אפילו תורה אין לו כי האיך ימשיך רצונו וחכמתו בדבר ההיפוך והמנגד לרצונו וחכמתו יתברך ועל זה נאמרמגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל כי יעקב הוא יו"ד עקב דהיינו שממשיך היו"ד שהוא הביטול אליו יתברך אפילו בבחינת עקב שהוא היש הגמור ובחינת ישראל הוא ל"י רא"ש דהיינו להשכיל ולהבין שכל הפרטים שבעולם המה נמשכו מכח עצמותו ברוך הוא ורואין העיקר והראש מכל ההמשכות ולהבין שכל אלו המה מחוברים בחבור עצום אל בחינת הראש אשר על כן מצד התעוררות זו יכול להמשיך התגלות אלק"ותו יתברך על ידי דבריו שהוא בחינת דבר הוי"ה שהוא רצונו וחכמתו יתברך על ידי בחינת התורה וחוקיו ומשפטיו שהמה המשכתו למעלה מן השכל וההבנה ולכן נקראו בחינת חוקים הנמשכים במשפט שהוא זעיר אנפין אבל מצד ההתגלות לבדה אין מקום לגילוי אור עצמותו ברוך הוא ולכן לא עשה כן לכל גוי אשר עיקרם הוא מצד ההתגלות אינם יכולים לעורר רצונו יתברך אפילו אם יעסקו בתורה ומצות מצד שהם היפוך רצונו יתברך מצד ההתגלות ואדרבה אמרו רבותינו זכרונם לברכה גוי שלומד תורה חייב מיתה מטעם שהמה נקראים מתים דהיינו כשהולכים אחרי ההתגלות לבד בבחינת נפרדים הרי מצד הנפרד אין מקום לגילוי אור אין סוף ברוך הוא ולכן הנפרד יחשב לבחינת מת כמו שבהסתלקות הנשמה מן הגוף הרי כל אברי הגוף המה מתים מצד שאין נמשך בהם חיות הנפש אשר על ידי חיות הנפש היו הכלים של הגוף בטלים ומתקשרים אל הנפש והגוף לא היה נגלה למהות לבדו בלתי הנפש כן הוא ממש כאשר העולמות נגלים ליש ודבר נפרד ואינם מתקשרים אליו יתברך וליחודו ואינם בטלים אל אור חיות אלוק"י השוכן בתוכם הרי הם נגלים לנפרדים משורשם אשר על כן גוי שלמד תורה אשר מצד התקשרותו לבחינת נפרד מוריד רצונו יתברך גם כן להיות נגלה בבחינת נפרד ובזה גורם עולם הפירוד והסתלקות אור רצונו יתברך אשר לכן חייב מיתה שהוא הסתלקות החיות ממנו ויהיה נגלה גופו גם כן בבחינת כלים נפרדים מהחיות כמו שגרם להסתלקות אור אין סוף מהכלים אבל בחינת יעקב וישראל המחברים ומייחדים העולמות אליו יתברך בזה ממשיכין חיות אלוק"י בתוך כל העולמות וכל העולמות המה מתקשרים ומתייחדים אליו יתברך ואז יומשך גילוי רצונו יתברך דייקא בכלים האלו: