שערי עבודה, שער רביעי כה

1והנה כמו שיש בבחינת עבודה שני בחינות אהבות אהבת עולם ואהבה רבה כמו שנתבאר לעיל אשר אהבת עולם הוא מצד התבוננות יחודו יתברך מצד העולמות ונודע מצד פעולותיו כהתקשרות והתאחדות הנפש עם הגוף ואהבה רבה היא באה מצד התבוננות בעצמותו ברוך הוא שלא מצד העולמות אשר אין העולמות נערכין לאיזה מהות ואין להעריך העולמות אפילו כגוף לגבי הנפש כי אין זולתו כלל כמבואר לעיל בארוכה:

2כן יש בבחינת כוונת עסק התורה שני הבחינות דהיינו שיש בבחינת התורה גם כן שני בחינות אחד היא הנקראת תורת חסד ובחינה השנית היא הנקראת תורת אמת כי תורת חסד הוא המשכת רצונו יתברך הנמשך בתורה ומצות דהיינו שמצמצם רצונו יתברך להמשיכו בבחינת כלים כמאמר רבותינו זכרונם לברכה צמצם הקדוש ברוך הוא שכינתו בין שני בדי ארון וכמו כן בתפילין ובציצית אשר כביכול מצמצם חכמתו ובינתו ודעתו בקלף ובפרשיות של תפילין וכן צמצם כביכול רצונו יתברך הנקרא בשם גלגלתא והשערות הנמשכין מרצונו יתברך אשר עליהם נאמר ושער רישיה כעמר נקי להיות נמשך בחוטי צמר של ציצית ולעורר על ידי עשיית מצותם חכמתו בינתו דעתו ושערות וכמו כן כל המצות וכל זה מצד כי שורשם אחוז בכח הבחינות האלו ומהם הוא התהוותם וגידולם רק שבאו בהסתר פנים ובצמצומים עד שנגלו בבחינת קלף ובבחינת צמר ודומיהן עד שנראו ונגלו לבחינת נפרדים אבל על ידי יחודם של ישראל בעבודתם שמייחדים כל העולמות וכל הכלים אליו יתברך ומעלים אותם מבחינת פירודם על ידי עשייתם לשמה את הקלף ואת הצמר ועל ידי כתיבת הפרשיות וכן בטויית הציצית וקושרים אותם על כנפי בגדיהם וכן התפילין מניחים אותם על ראשיהם מעוררין על ידי זה רצונו יתברך הנתגלה על ידי חכמתו ובינתו ודעתו יתברך וכן ההמשכות שנמשכו מרצונו יתברך להיות מצמצם רצונו יתברך וחכמתו ובינתו ודעתו בבחינת קישור ויחוד עם נפשות ישראל ולקשרם אליו יתברך ונעשים בחינת מרכבה אל חכמתו בינתו דעתו ורצונו יתברך וכן בחכמת התורה הנתגלית בבחינות צמצומים רבים עד שנתגלו בחכמת העולם הזה בבחינת יש וגבול על ידי עסקם של ישראל בזה מעוררין וממשיכין חכמתו יתברך בבחינת התורה ועל ידי עסק האדם נמשכה חכמתו יתברך בנפש העובד ומתקשרת חכמת העובד בחכמתו יתברך ומתאחדים כיחוד הגוף עם הנפש:

3וזהו על ידי ביטולם ואהבתם אליו יתברך ומסירת נפשם להוי"ה הם המעלין ומייחדין גופם ונפשם אליו יתברך וכל העולמות וכל זה הוא רק אתערותא אבל על ידי אתערותא זו ממשיכין רצונו יתברך וחכמתו בפועל ממש על ידי התורה וזה נקרא תורת חסד כי בחינת חסד הוא להמשיך ממקום גבוה למקום נמוך כמשל המלך בשר ודם המראה חסד לכל עמו ומשפיל עצמו מהיכלו להתקשר עם עמו ויט עליהם חסדו וטובו או כמשל האב עם בנו אשר ממשיך רצונו ומתצמצם להיות לו רצון בערך מעשה בנו הקטן לכן נמשל החסד למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך אך הגם שעצם רצונו יתברך נגלה בתורה ובמצות עם כל זה ההתגלות הוא בצמצום עצום אבל לא בגילוי ועל בחינה זו נקראת תורה חיים ומזון ומצות נקראו לבושין וכאשר מבואר לעיל:

4ובחינה שניה הוא הנקראת תורת אמת עליו נאמר לא מראש בסתר דברתי כי לא באה בצמצומים כלל כי כל הדברים האמורים לעיל הוא כאשר העולמות נערכים לבחינת כלים ובחינת גוף כמו שהמה לגבי דידן אשר על כן נערך המשכת רצונו יתברך בבחינת חסד שנחית לצמצומים וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה במקום גדולתו שם ענוותנותו יתברך דהיינו כשנעריך אליו יתברך בחינת גדולה שם נעריך גם כן בחינת ענוותנותו דהיינו השפלה למדריגות התחתונים בבחינת ענווה כביכול כמקטין ומזעיר קדושתיה לגבי דבני נשא כמאמר הכתוב מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח דהיינו בבחינת צמצומו יתברך בבחינת מרום וקדוש שהם בחינת כתר וחכמה שהם בחינת כלים וספירות מצד האצילות ולכן נאמר בהם אשכון דהיינו ששוכן באלו המדות אז ואת דכא ושפל רוח כי מצמצם כביכול עצמו בבחינת דכא ושפל רוח מצד כי אצלו יתברך שוין שני הבחינות אך אף על פי כן לגבי דידן נחשב זה לבחינת ענווה אבל באמת אין להעריך אליו יתברך שום בחינה דהיינו גדולה וגבורה ואפילו בחינת מרום וקדוש כי כל אלו הבחינות המה תוארים מצד גילוי העולמות בבחינת יש וכלים בבחינת גבול אבל הוא יתברך מרום מהם וקדוש כביכול בבחינת מובדל מערך העולמות בבחינת הגילוי וכן הוא בחינת הגדולה וגבורה ועל ידי בחינת מדותיו יתברך אלו הוא מתייחד עם העולמות אשר אין העולמות מוסיפים בו ריבוי ושינוי:

5וכל זה הוא מצד הדעת אשר בידיעת עצמו יודע כל הנבראים ואין מוסיפים בו רבוי ושינוי ואינם דבר נוסף על עצמותו ברוך הוא והוא היודע כו' אבל עם כל זה העולמות המה נערכים לבחינת מהות רק שעל ידי כחו הפלא כביכול המה מתקשרים ומתייחדים אליו יתברך אבל מצד אמיתותו ברוך הוא אשר אין זולתו כלל ואפס בלעדו ואין עוד מלבדו אשר אין להעריך את כל העולמות לאיזה מהות כלל כי הכל הוא כחו יתברך על כן אין להעריך מצד עצמותו ברוך הוא אילין מדות כלל לא מרום ולא קדוש ולא גדולה וגבורה כי על מי יפול שם מרום וקדוש מאחר שאין זולתו הגם שאיהו תפיס בכולהו עלמין אבל העלמין אין תופסים בו כלל לאיזה מהות על זה אין שייך בחינת גדולה וענווה אשר על כן מצד אמיתותו ברוך הוא הוא דייקא בכל העולמות בלי שום צמצום והסתר פנים והוא כביכול שוה בבחינת השוואה גמורה בכל הדרגין ואדרבה מצד בחינת ההסתרה ומדריגות התחתונות נגלה אמיתותו יתברך אשר אין עוד מלבדו כמאמר הכתוב ואמת הוי"ה לעולם דייקא וכן כתיב אמת מארץ תצמח:

6ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה אמת אמר אל יברא כי מצד האמת אין מהות לבדו יתברך אפילו מצד העולמות נמצא לא נעריך בחינת בריאה מצד האמת כי הכל הוא כחו לבדו יתברך בכל הבחינות בלי שום צמצום והתלבשות כלל ולכן אותיות אמת המה ראש תוך סוף כי אל"ף הוא ראש ומ"ם הוא תוך ותי"ו הוא סוף הכל הוא בכח אחד כמאמר הכתוב אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלוקי"ם אפילו באמצעיתא אשר על כן בחינת רצונו וחכמתו יתברך הנמשך בכלים הוא ממש עצם רצונו וחכמתו בלי הסתר כלל וזהו הנקראת תורת אמת בלי שום צמצום והסתר והתלבשות כלל דהיינו הקלף של תפילין והפרשיות והבתים המה עצם רצונו יתברך בלי הסתר וכן הצמר של ציצית וכן כל המצות וכן כל חכמת התורה המה בלי הסתר פנים כלל מאחר שאין זולתו יתברך ואין צמצום והסתר מעלים לפניו כלל אשר על כן אין להעריך הצמצום וביטול הרצון אליו בבחינת מרכבה והתקשרות רק שהאדם העוסק מתקשר ממש בעצמותו ברוך הוא בלי הבדל כלל ועל זה מבואר בזוהר תלת קשרין אינון ישראל מתקשרין באורייתא ואורייתא בקודשא בריך הוא וכו' כולם מתקשרין בנושא אחד ונקראו תלת מצד ההתגלות לגבי דידן אבל בעצם הכל הוא קשר אחד והכל הוא עצמותו ברוך הוא הן מצד ישראל הן מצד התורה: