שערי עבודה, שער רביעי כז

1ועל זה נתקנה הברכה שעל מצות אשר קדשנו במצותיו וצונו כי קדשנו הוא שממשיך קודש העליון שהוא בחינת הביטול הנמשך מבחינת חכמה על ידי מצותיו יתברך ובזה נמשך הביטול בבחינת קודש דהיינו בבחינת הבדלה מהיש הגמור להתאחד אליו יתברך וצונו הוא מצד הציווי שהוא למעלה מן החכמה והטעם והדעת שהוא בתורת ציווי וחק והם נגד שני הבחינות כי קדשנו הוא מצד תורת חסד דהיינו שנהיה כלים להשיג בחינת קדש בבחינת חכמה ובחינת וצונו הוא בחינת תורת אמת שהוא למעלה מן הטעם ודעת שהוא הביטול מצד עצמותו ברוך הוא שלמעלה מן השגה:

2וכן בברכת התורה המה שתי ברכות ברכה ראשונה היא על דברי תורה סתם ועל זה באה הבקשה והערב נא הוי"ה אלוקינ"ו את דברי תורתיך בפינו כו' דהיינו שיתמשך בנפשינו טעם התורה וביטולה תערב לנפשינו בבחינת השגת הביטול על פי הטעם והדעת הנמשך בהתורה כמבואר לעיל דהיינו הטעם הנגלה בבחינת כוונת התורה ומצות:

3וברכה שניה נאמר בה ונתן לנו את תורתו כביכול כי בחינת מתנה היא למעלה מן השגה דהיינו שהביטול הוא שלא על ידי השגה והעמל מהתבוננות רק מצד המשכת רצונו יתברך בבחינת כלי העולמות מלשון מתנת חינם ולכן ונתן לנו את תורתו דייקא שהיא כביכול תורתו כמאמר רבותינו זכרונם לברכה חמדה גנוזה יש לי כביכול כידוע שהקדוש ברוך הוא נקרא זעיר אנפין דהיינו התמשכותו כביכול בבחינת כלים שהם חכמתו ובינתו ודעתו וחסדו כו' שעל ידם נמשך יחודו ואחדותו יתברך בעולמות ועל ידי הכלים האלו הם התנהגות כל העולמות אשר לכן נקרא זעיר אנפין כמבואר לעיל דהיינו כביכול שנחית לצמצומים וכל זה הוא מצד המשכות העולמות נקרא בחינת זעיר אנפין אבל שורש ההמשכה הוא מצד עצמותו ברוך הוא אשר עלה במחשבה על פי בחינת תורה של מעלה אשר על כן מצד בחינת חכמה קדומה שהיא התורה לא נחית לצמצומים כלל אשר על כן רצונו יתברך הנמשך מבחינת חכמתו הקדומה שהיא בחינת אדם קדמון נקרא אריך אנפין דהיינו שלא נחית לכלים וצמצומים בבחינת קטנות כל שכן עצמותו ברוך הוא שלמעלה מבחינת רצונו אשר אין לתאר בהמשכה זו שום צמצום והיא הנקראת תורה של מעלה ועליה נאמר שהקדוש ברוך הוא עוסק בתורה דהיינו שממשיך על ידי הכלים האלו עצמותו ברוך הוא שלמעלה מן הכלים והם הנקראים על פי קבלה תוספת מוחין הנמשכין בזעיר אנפין על ידי אבא ואימא עילאין הממשיכין עצמותו ברוך הוא מאין סוף ברוך הוא תוך המוחין האלו להיות לו למוחין דגדלות דהיינו שיהיה נגלה עצמותו ברוך הוא אפילו בבחינת כלים שלא בבחינת הסתר וצמצומים וזהו נקרא תורתו כביכול:

4וכמבואר בספר הבהיר שדוד המלך עליו השלום היה מחבר תורה שלמעלה עם הקדוש ברוך הוא דהיינו שהיה עוסק בתורה בכוונה עצומה בביטול עצום בבחינת תורת אמת המבואר לעיל ולא מצד החסד בלבד בזה היה מעורר גילוי חכמתו הקדומה למעלה מבחינת אצילות שהוא בבחינת כלים להמשיך תוספת אור בהכלים דאצילות שהוא בבחינת קודשא בריך הוא ועל זה מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה כל השונה הלכות הקדוש ברוך הוא יושב ושונה כנגדו ועל זה נאמר מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין וזהו חמדה גנוזה שלא נמשכה בבחינת הכלים וזהו ונתן לנו את תורתו דייקא והכל תלוי באתערותא דלתתא כי לגביה יתברך אין להעריך הבחינות האלו אשר קמיה כחשיכה כאורה:

5והנה הגם שהוא יתברך האציל הכלים האלו והוא יתברך נמשך בהכלים האלו בכל פרט אף על פי כן אין להעריך לגביה שום השתנות אופנים ובחינות שונות כי הוא יתברך שוה בתכלית ההשוואה כי קודם אצילות אלו הכלים כן לאחר אצילות הכלים הוא שוה בהן רק השינוי הוא מצד המקבלים דהיינו כשההתעוררות מלמטה הוא על ידי בחינת כלים שהם החכמה ומדע כך מעוררין התגלותו יתברך בבחינת כלים בבחינת צמצומים בבחינת נפשא וגופא שהם הכלים הנערכים בבחינת גופא כמאמר חסד דרועא ימינא ואז לא נתגלה פנימיות ההמשכה כמו שהוא בעצמותו ברוך הוא רק על ידי בחינת כלים ואם ההתעוררות הוא באהבה רבה ובמסירת נפש למעלה מבחינת כלים כן מעוררין כחו יתברך שבבחינת עולמות בתוספת אור להיות נמשך על ידי הכלים האלו פנימיותו יתברך ועוד זאת שמעלין הכלים גם כן לשורשן אשר מצד שורשן אינם נערכים בשם כלים והם ממש עצמותו ברוך הוא כמו שנתבאר לעיל ואז יש עליה לבחינת זעיר אנפין שהוא המשכתו יתברך שמצד הכלים ונגלה תוספת אור מעצמותו ברוך הוא הנקרא מוחין דגדלות שני ואז נתגלה עצם התורה שהוא מצד עצמותו ברוך הוא שלא נחית לצמצומים וממשיכין עצמותו ברוך הוא בבחינת פנימיות לבחינת התגלות עולמות והוא שהקדוש ברוך הוא עוסק בתורה ושונה כנגדו דייקא מצד ההתעוררות וכן מניח תפילין ודי בזה והבן: