שערי עבודה, שער רביעי כט

1והנה מבואר בזוהר דלית לך מלה דאתאביד ומכל מלה אתעביד מינה הבל וקלא דהיינו אפילו מדברים בטלים שאדם מדבר ומעשים מעולם הזה אם עושה לצורך נפשו לא אתאביד ומוכרח להיות להם עליה כי אין לך שום פעולה ושום תנועה בעולם בלי כוונה מאתו יתברך כי מאחר שבכל המציאות הכל הוא לבדו יתברך רק שלגבי דידן מצד ההסתרה נראו מעשיו ודבוריו של אדם שמדבר מדעתו ונפשו ורצונו אבל באמת הלא האדם אין לו שום פעולה ושום תנועה מצד עצמו וכן כל המציאות מאחר שאין מהות זולתו יתברך ואלו היה הסתלקות החיות מאין סוף ברוך הוא חס ושלום כרגע היה העולם בטל במציאות לגמרי והיה כלא היה נמצא כביכול שהוא פועל כל הפעולות ואין לך פעולה שלא נפעלה מכח עצמותו ברוך הוא אם כן כל דבוריו ותנועותיו ומעשיו של אדם הכל הוא מכחו יתברך ולאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא נמצא מוכרח להיות מכוון בכל הפעולות הנפעלים אשר הוא מסתרא דכל סתרין רק שהבחירה נתונה ביד האדם לשנות הפעולות ולפעול אותם כפי הסתרתו אם יתנהג בטוב דהיינו שיהיה תמיד בטל אליו יתברך וכל מעשיו ופעולותיו יהיו להוי"ה לבדו לעשות הטוב בעיניו ואז מכל פעולה ודבור ומעשה ותנועה יתגלה הטוב האמיתי ונגלה רצונו יתברך בכוונתו הסתומה הגם שלא כל אדם זוכה אפילו צדיק גמור אשר כל מעשיו לשם שמים להביט בכל מלה ותנועה כוונתו הסתומה יתברך ולדבר בכוונה להמשיך הכוונה אך אם כל מעשיו לשם שמים לעשות רצון בוראו נשלם המכוון מאתו יתברך בסתר המדריגות ואתעביד מזה המשכה חדשה מכחו יתברך:

2ועל זה נאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך דהיינו שהאדם יכין דרכיו להוי"ה בכדי לעשות רצונו ולדבקה בו בכל מעשיו אפילו בעת עסקו בצרכי גופו בעסק או במלאכה או באכילה ושתיה יהיה תמיד מחשבתו דבוקה בהוי"ה להבין יחודו יתברך ושכוונתו יתברך שורה בכל הפרטים ובטלים אליו אשר על כן יהיה כוונתו בעשיית כל צרכי גופו וכל דבריו שמדבר בכדי להעשות מרכבה אליו יתברך ולא לצורך הנאת עצמו ולא ילך אחר החצוניות רק יביט הפנימיות שבהם אשר מצד הפנימיות הכל הוא כחו לבדו יתברך דהיינו הטעם שבאכילה כשמתבונן בפנימיות הטעם והערב לנפש ישיג הטעם והעריבות מאלוק"ותו יתברך וכן בכל הדברים הנמשכים ומתגלים בעולם הן בדבר תענוג הן בדבר שמחה כשיביט אל פנימיותו יתדבק על ידי התענוג והשמחה להתענג ולשמוח בהוי"ה וכן בדבר עצב או יראה חצוניות ישוב מזה ליראת הוי"ה בהביטו אל הפנימיות שהכל הוא לבדו יתברך וכן מהעצב יהיה לו לב נשבר ושפלות להשפיל עצמו לפני הקדוש ברוך הוא וכן יכול להפך העצב לשמחה וכן משנאה וכעס יכעוס וישנא את הרע ההיפוך וכן בכל מעשיו ותנועותיו וכל זה הוא על ידי הדעת ביחודו יתברך דרך כלל ובכוונתו דרך כלל לדבקה אליו יתברך אבל לא דרך פרט להבין בכל דבור ודבור הפנימיות בפרטיות ולהיות בכל דבור ובכל תנועה כוונה מיוחדת רק להבין דרך כלל פנימיות כל הדבורים שלו וחפצו ולדבקם להוי"ה:

3ועל זה נאמר בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך כידוע החילוק שבין דרכים לארחות כי דרך היא כבושה לפני כל עובר ושב ושבדרך זה הולכים כל בעלי דרכים וארחות המה מסילות ונתיבות נוטות מן הדרך למקומות פרטים אשר ידועים לו לבדו ולא לאחר כדי למצוא מבוקשו על ידי מסילה זו כן יש בעבודה בחינת דרך שהיא כבושה לכל דהיינו הבנת יחודו ואחדותו ולדבקה בו ולהעלות חיצוניות העולמות אליו יתברך וזהו הדרך אשר דרכו בה האבות וכבשוה בעבודתם בהתגלות יחודו יתברך בכל העולמות ויש ארחות דהיינו כמה פרטים אשר לא נגלה הצטרכותם לעבודה הכללית רק יש בה דרך נסתר להעלות כל פרט או להמשיך איזה המשכה חדשה בפרט והם כל הדברים המותרים אשר אינם צריכים לעבודה וגם לא נגלה בהם כוונה פרטיות ליחודו יתברך אך אף על פי כן יש בהם דבר נסתר וכוונה נסתרת מאתו יתברך אשר לכך נברא האדם בפעולות שונות ובדבורים ובצרכי עסקים וכמה פרטים אשר בלא הפרטים האלו היה יכול לברוא האדם ולמה בראו בכל הדברים האלו אשר לא נגלה בהם הצטרכות לעבודתו יתברך ובוודאי לא לתוהו בראם ולא להבל וריק חס ושלום אבל בוודאי יש בכל דבור ודבור ובכל תנועה כוונה נסתרת אבל על האדם אין חוב להתאמץ בזה להבין כל הפרטים כי אם לקבל עליו יחודו יתברך ולהתדבק אליו יתברך בכל דרכיו וחפציו דרך כלל והפרט ממילא יומשך ויתעלה אליו יתברך והוא יתברך יישרם ויתקנם בכל פרטיהם וזהו בכל דרכיך דעהו שהוא הדרך הכבושה שהוא הביטול והדביקות אליו יתברך דרך כלל על פי הדעת והוא יישר אורחותיך והוא היינו סתימו דכל סתימין שהוא למעלה מן הדעת לבד הצדיקים הגדולים כמו האבות ומשה רבינו עליו השלום ודוד המלך עליו השלום ודומיהם להם היה נגלה כל פרט ופרט והשיגו הכוונה הנמשך בהפרט כמאמר דוד המלך עליו השלום ואביטה אורחותיך שהיה מביט ומבין אפילו בהארחות המכוון הנמשך מכחו יתברך וכן יקרה בדורות האחרונים יחידי סגולה צדיקים גדולים כאלה אבל דרך כלל העבודה היא על פי אופן המבואר לעיל ובבחינת עבודה זו יש כמה אופנים ומדריגות חלוקים לאין מספר דהיינו הצדיק הגמור הוא אשר אינו זז מדביקותו אפילו רגע ורואה ומשיג בכל דבר הפנימיות דרך כלל והוא תמיד בהתלהבות האהבה והיראה והדביקות ואפילו כשעוסק בצרכי גופו אינו נפרד מיחודו יתברך:

4ויש מדריגה תחתונה מזו דהיינו מאחר שנקבע בלבו יחודו יתברך על ידי קריאת שמע ותפלה ועל ידי התדבקותו בעסק התורה מעורר תמיד יחודו יתברך ומקבל עליו עול מלכות שמים דרך כלל אפילו בעת עסקו בצרכי גופו שלא יעשה למען תאות גופו רק שמקבל עליו דרך כלל לבטל רצונו ותאותו שמצד הבהמיות רק שהכוונה תהיה שכל מעשיו יהיו מתדבקים אל יחודו יתברך דרך כלל דהיינו כשעוסק במלאכה או במשא ומתן לא יהיה כוונתו בכדי למלאות נפשו רק שיוגרם על ידי מעשיו רצון הבורא ברוך הוא דהיינו שירויח ממון בכדי שיהיה לו צרכי חיותו ועל ידי זה תתחזק נפשו לתורתו ועבודתו יתברך ולא זזה מחשבתו מהוי"ה אלוק"יו לידע יחודו דרך כלל ושאין לך כל פרט שבעולם שלא נמשכה מכחו יתברך ואלוק"ותו היא בכל הפעולות וירא מהוי"ה ואוהבו דרך כלל אבל לא שיהפך כל הדברים הנגלים בבחינת עולמות להביט בהם הפנימיות ויתדבק בכל דבר לפנימיות כמבואר לעיל דהיינו שמטעם ועריבות שבאכילה ושתיה יטעום טעם ועריבות אלה"י וכן בכל הפרטים המבוארים יהיה התדבקותו אל הפנימיות רק התדבקותו הוא דרך כלל לידע ולהבין יחודו יתברך ואהבתו ויראתו ולהתבושש ממנו יתברך בכל הפרטים ולא יחפוץ להנאת עצמו רק בשביל גילוי רצונו יתברך כנזכר לעיל או בכדי שיהיה גופו חזק לעבודתו או בכדי לעשות צדקה מממונו או לקנות מצות בעדם או לעסק תלמוד תורה ללמוד בניו ויש עוד מדריגה תחתונה מזו דהיינו מאחר שמתבונן ביחודו יתברך בקריאת שמע ותפלה ומקבל עליו עול מלכות שמים אשר אחר התפלה נשאר אצלו רק העול שלא לסור מדרך הוי"ה חס ושלום להיות נפרד מיחודו ואחדותו יתברך ולעשות הטוב בעיניו ואפילו בעת עסקו בתורה מקבל על עצמו העול בעת עסקו בה וכן בעסק צרכי גופו מקבל על עצמו העול שלא יהיה צרכי העולם הזה נחשבים לעיקר אדרבה שיהיה אצלו העסק בבחינת אחוריים ועיקר המכוון יהיה בכדי לעשות רצונו יתברך אבל עם כל זה מחשבתו משוטטת הנה והנה דהיינו בעת עסקו ביחודו יתברך הוא דבק אליו יתברך ובעת עסקו במשא ומתן ובצרכי גופו מחשבתו הוא בעסק הזה רק כוונתו האמיתית הוא כדי לקשרה אל רצונו יתברך על ידי עבודתו אשר יעבוד על ידי העסק הזה וגם זוכר דרך כלל שהכל הוא מאתו יתברך ולא יחפוץ להיות נפרד גמור להגביר תאות נפשו הבהמיות אפילו שעה אחת רק מה שמשים עיונו ומחשבתו בעת העסק הוא בכדי שיגיע מזה העסק או מאכילה ושתיה רצונו יתברך:

5וזהו עבודת הבינונים אשר כל אדם מחויב בדבר עבודה זו ואין כל אדם יכול להפטר ממנה ובחינה זו היא גם כן בכלל בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך כי אפילו בבחינה זו יפעול פעולת כוונתו יתברך בכל הפרטים מהדבורים ומהמעשים להתגלות בזה כוונתו יתברך הסתומה רק החילוקים האלו הוא בהתדבקות נפש האדם להשיג פעולת כוונתו יתברך בזה המה כל ההבדלים וכמבואר לעיל בעסק התורה ומצות:

6והנה עם כל זה יש חילוק והבדל גדול בין עסק התורה ומצות ובין עסק מילי דעלמא הגם שאפילו על ידי צרכי גופו יכול להתדבק אליו ולעשות רצונו אבל בבחינת התורה ממשיך גילוי רצונו בהתגלות גמורה וממשיך אור אין סוף ברוך הוא בכל העולמות דרך כלל ולנפש האדם בפרט שלא בהתלבשות ואין נצרך בירור רק שבבחינת עסק התורה ועשיית המצות גופא בזה נמשך רצונו יתברך ומתדבק אליו יתברך בלי שום פירוד והבדל אבל בעסק צרכי גופו ומילי דעלמא באה בהתלבשות זרות ונצרך לברור להסיר מאתם לבוש זר ונכרי שהוא היש הגמור ואחר כך נצרך לצירוף ובירור אחר בירור עד שיתדבק אל שורשו ולזה הוא הנהר דינור אחר צאת הנשמה מהגוף להסיר מאתה לבוש זר ויש כמה נהרי דינור ממעלה למעלה עד הגיעו אל הביטול העצם לאין סוף אבל תורה ומצות אינן מקבלין טומאה ואינם צריכים לנהר דינור אדרבה המה נעשו כלים וחלוקי דרבנן להעלות הנשמה דייקא על ידי בחינת העסק בתורה ומצות למעלה למעלה עד אין סוף ברוך הוא מה שלא היה בכח להשיג בהשגה רוחניות דהיינו שעל ידי ההמשכה מאין סוף ברוך הוא הנמשך על ידי עסק התורה ומצות הנמשכים בבחינת גבול נגלה אין סוף ברוך הוא דייקא בבחינת עסק זה דהיינו שנגלה כח השוואתו ברוך הוא אפילו מצד היש ודי למבין: