שערי עבודה, שער רביעי ג

1ויש עוד בחינה בהצירופים האלו אשר לא לזה בלבד באו הצירופים אלו לגלות התחברותם אליו יתברך כי לאו אורחא דמלכא לאישתעי במילין דהדיוטא רק עיקר הצירופים האלו הוא כדי שעל ידי הצירופים האלו יתגלה עצם שלימותו יתברך ורצונו בבחינת עצמותו ברוך הוא ולהבין על ידי בחינת הצירופים האלו עצם רצונו יתברך וחכמתו הסתומה אשר מכח רצונו יתברך וחכמתו נתהוו הצרופים האלו ושם הוא שורש של כל בחינות הנבראים בסדרם ואופנם אשר בשרשם כח אחד להם בהשוואה גמורה אצלו יתברך והוא כמאמר רבותינו זכרונם לברכה באורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא והתורה היא מתקשרת בעצמותו ברוך הוא בקישור נפלא בהשוואה גמורה כמאמר הזוהר אורייתא וקודשא בריך הוא כלא חד ממש בלי הבדל כלל אשר על כן עיקר הכונה היתה מאתו יתברך להשכיל על ידי בחינת הדבור עצם רצונו יתברך וזהו בחינת פנימיות הדבור דהיינו שעל ידי הצירופים נתגלה פנימיות רצונו וכל בחינות הנבראים המה כלים להתגלות רצונו יתברך וכל פרטי הנבראים והתהוותם ותמונתם בפועל המה נפעלים על פי רצונו יתברך וחכמתו הסתומה וכל נברא מראה בתמונתו על כח רצונו יתברך בעצמותו שלא בבחינת הלבשה וכמו למשל בבחינת דבור של האדם יש גם כן שני בחינות:

2בחינה אחד הוא שעל ידי הדבור יבין כוונתו וחכמתו של המשפיע וחכמתו מלובשת בהדבור נמצא שהדבור מצד עצמו לא נצרך אלא להתגלות חכמתו:

3ובחינה שניה שבדבור הוא להשכיל עצם דיבורו של החכם בדקדוק אותיותיו ממש כי בדבורו הוא מקושר בעצם החכמה בקישור אחד ובכל פרט ודקדוק אותיותיו מזה דווקא ילמוד עצם החכמה כי הדבור עם עצם החכמה באו ממקור אחד ואדרבה כל מה שידקדק בהדבור ימצא בו חכמה יתירה ויגיע אל המכוון האמיתי כן הוא כביכול בבחינת הבנת יחודו יתברך וביטול אליו יתברך יש שני בחינות דהיינו ביטול אחד שעל ידי צירופי האותיות שנמשכו בעולם יתגלה יחודו יתברך וחכמתו ובינתו ודעתו יתברך וזהו נודע מצד פעולתיו והעולמות נעשו כלים להתגלות אלוק"ותו יתברך אבל עצם הכלים לא נתגלו כי אם בבחינת לבושים כי עצם פעולתם של העולמות מצד מהותם הנגלים המה נגלים בבחינת נפרדים רק כשמתדבקים אליו יתברך נתגלה יחודו יתברך על ידי העולמות ועל ידי כלי העולמות פועלים פעולת רצונו יתברך והכלים המה מעבר לרצונו וחכמתו יתברך כמו האתרוג וצמר של ציצית וקלף של תפילין שמצד מהותם הנגלים מתגלים בבחינת יש ונפרדים אך כשמתקשרים כל הנבראים אליו יתברך כשמתבונן בהם שכולם נפעלים מכחו יתברך והוא יתברך מתייחד בהם ואין דבר שחוץ ממנו ומתייחד בהם כיחוד הנפש עם הגוף אשר כל אברי הגוף בטלים להנפש והנפש מתפשטת בכל אברי הגוף ונעשים לאחדים ולכן כל פעולת הנפש נפעלים על ידי כלי הגוף מצד התקשרותם בכח הפלא:

4והנה בוודאי יש חכמה בהתקשרות אברי הגוף עם כח הנפש ולכן יפעול כל אבר פעולתו דייקא כי כמו שיש תרי"ג בחינות בהגוף כן יש תרי"ג כחות בהנפש ומתקשרים כחות אלו באברי הגוף אשר פעולת האברים בחצוניותם נפעלו על פי כחות הנפש הפנימיות ולכן יתדמו פעולת אברי הגוף לכח מכחות הנפש מצד התקשרות נפלא ומצד החכמה בהתקשרותם הדומים זה לזה וכל זה הוא מצד התקשרותם אבל בלא ההתקשרות הרי כלי הגוף מצד מהותם בלבד הרי הם כאין ואפס כן כביכול כל פעולת התגלות אלוק"ותו יתברך הוא על ידי כלי העולמות ומצד התקשרותו יתברך בבחינת העולמות בבחינתם אזי הוא אחד בהם ובוודאי יש השכלה וחכמה בכל כלי העולמות בתמונתם וקומתם וגידולם ומצבם איך שיהיו כלים להתגלות אלוק"ותו יתברך על ידם כי בוודאי כמו שיש כלים אלו בבחינת העולמות כן מוכרחים להיות בכחו יתברך כל הכלים בבחינת פלא ולכן על ידי כל פעולה יכולים להמשיך רצונו יתברך על ידי התקשרותם זה כי כן פעל ועשה הוא יתברך כל הכלים באופן להתדמות לכחות הסתומים ברצונו יתברך אבל עם כל זה הכלים מצד עצמם בהתגלות העולמות שלא בהתקשרות יחודו בהם נגלים ליש ודבר דהיינו האתרוג וצמר של ציצית וכדומה להם וכן כל פעולת הנבראים בעת התקשרותם ויחודם נעשו הם כלים ומעבר לרצונו יתברך ורצונו יתברך מתקשר ומתלבש בהם כדי שיתגלה על ידי הכלים וזה היה מדת האבות שהיו מקשרים העולמות אליו תמיד ובטלים אליו בלי שום פירוד חס ושלום ומייחדים גופם ונפשם וכל העולמות אליו יתברך כיחוד וביטול הגוף אל הנפש ועל ידי זה המשיכו רצונו יתברך בכל הפרטים:

5ועל זה נאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי ואמרו רבותינו זכרונם לברכה קיים אברהם אבינו עליו השלום אפילו עירוב תבשילין דהיינו שהמשיך רצונו יתברך על ידי פעולותיו והמשיך רצונו יתברך בכל העולמות על ידי בחינת כלי העולמות אבל עם כל זה לא ניתנה להם התורה בפועל ממש דהיינו שדווקא על ידי עשיית פרט זה ימשוך רצונו יתברך ולא על ידי פרט אחר כמו למשל בהבדל מחכם המגלה רצונו וחכמתו פעם מגלה דיבורו על ידי צירוף זה ופעם מגלה דיבורו על ידי צירופים אחרים ופעם מגלה על ידי כלי העשיה באופן זה ופעם מגלה על ידי אופן אחר כי כלי הגוף המה כלים לחיות נפשו וכלולים זה בזה בהתכללות אחד לכן מגלה פעם על ידי כלי זה ופעם על ידי כלי זה כן האבות מצד התקשרותם והתאחדותם אליו יתברך עד שהיו בטלים ונעשו בחינת מרכבה אליו יתברך על ידי זה המשיכו רצונו יתברך ועל ידי פעולת עשייתם בפועל המשיכו עצם רצונו יתברך כמו אברהם על ידי גמילות חסדים והכנסת אורחים וחפירת בארות וכדומה לזה וכן יצחק על ידי בארות ומטעמים וכן יעקב על ידי מקלות המשיך חכמתו ובינתו ודעתו כמבואר בזוהר שהמקלות היו לו בחינת תפילין וגם על ידי שנשא שתי אחיות חיבר וייחד עלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלייא וכמו כן המשיכו רצונו יתברך בכל פרטי עשייתם בפועל אבל לאו דווקא על ידי פרט מיוחד ולכן לא ניתנה להם התורה בפועל ממש מצד שיחודם הוא כמשל יחוד הנפש עם הגוף כנזכר לעיל ובחינה השניה הוא בחינת הביטול של בחינת משה אשר ביטולו היה מצד עצמותו ברוך הוא באופן שלא העריך העולמות לאיזה מהות בבחינתם רק הביט בכל העולמות עצמותו יתברך כמאמר הכתוב ותמונת הוי"ה יביט ואין להעריך העולמות בבחינת גוף לגבי עצמותו ברוך הוא אשר אין מהות בלעדו וכל העולמות המה עצמותו לבדו ברוך הוא מאחר שאין זולתו יתברך וכמו שנתבאר לעיל ולכן מצד בחינה זו הרי אין להעריך העולמות בבחינת כלים ולבושים רק גילוי עצמותו ברוך הוא לבדו בכל הנפעלים וכל הנפעלים אינם בבחינת מעבר לבד רק כל הנפעלים המה בדיקדוק על פי חכמה סתומה דהיינו האתרוג והצמר של ציצית והקלף של תפילין המה מתהווים מכח עצמותו ברוך הוא באופנם ותמונתם וגידולם דייקא על פי רצונו יתברך וחכמתו הסתומה בהם כמאמר באורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ואהיה אצלו אמון אל תקרא אמון אלא אומן דהיינו שכל פרטי הנבראים המה הכל בדקדוק להמשיך רצונו דייקא על ידי פרטי הנבראים ואדרבה סוף מעשה במחשבה תחילה שעל ידי בחינתם נמשך רצונו דייקא על ידי פרטי הנבראים דהיינו שעל ידי אתרוג נמשך רצונו יתברך וחכמתו הסתומה ועל ידי התעוררות עשייתם מעוררים כח עצמותו ברוך הוא הנגלה ונמשך בהם:

6וכמו שמבואר לעיל בהמשל שדייקא על ידי דקדוק הדבורים בצירופים יבא לאמיתת המכוון ולכן כל האותיות שבתורה בתמונתם הפעולה בפועל ממש על ידי זה נתגלה עצם רצונו יתברך כי בחינת פעולתם בפועל ממש תעורר כח עצמותו ברוך הוא הנמשך בהם אבל מצד החכמה והבנה הרי לית מחשבה תפיסא ביה כלל ובחינת התגלות זה היה על ידי בחינת משה וישראל כשיצאו ממצרים אשר בטלו הגבול אליו יתברך בפועל ממש למעלה מן החכמה והבנה ובזה נתעלו כח העולמות לשרשם הקדום שהוא מצד עצמותו ברוך הוא ועל ידי התעוררותם זה היה אתערותא דלעילא לגלות עצם רצונו יתברך הנגלה בכל פרטי בריאת העולמות וזהו להגיד לכם את דבר הוי"ה ודרשו רבותינו זכרונם לברכה דבר הוי"ה זו הלכה דהיינו שעל ידי הדבור דייקא נתגלה עצמות רצונו כמאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק הליכות עולם לו אל תקרא הליכות אלא הלכות דהיינו שעל ידי בחינת דבור זה נתגלה עצמותו ברוך הוא דייקא מה שאי אפשר להתגלות על פי שום שכל והשגה בעולם מאחר שהוא יתברך אינו בערך תפיסא והשגה ולכן ניתנה התורה דייקא למשה ולישראל ולכן ראו גילוי אלוק"ותו יתברך בפועל ממש כמאמר רבותינו זכרונם לברכה היו רואים את הנשמע והיו מסתכלין למזרח וכו':