שערי עבודה, שער רביעי לג

1לכן ההתכללות של כל הבחינות המבוארים לעיל הוא תלוי בהתעוררות של התחתונים שלפי התעוררות העוסק ככה הוא ההתגלות בנפשו וגם על ידי חפצו ורצונו באמת להתקשר ולכלול נפשו באור אין סוף ברוך הוא על ידי עסקו בתורה ומצות בזה נכללת עצם נפשו באלוק"ות שבכל עולם ועולם וההארה המתגלית בנפשו האלוק"ית ולבושיה הוא כפי עבודתו הן בקבלת עול מלכות שמים הן באהבה ויראה טבעיים הן בדחילו ורחימו שכליים כנזכר לעיל אבל אם עוסק בתורה ומצות שלא לשמה דהיינו מצד מצות אנשים מלומדה מצד ההרגל וכו' אזי אינו מעורר בנפשו ההתקשרות לרצונו יתברך ולכן אין נגלה על ידי עסק התורה ומצות שום גילוי מאור אלק"י ונשארת בעשיה או ביצירה במדור המלאכים דעשיה ודיצירה שבהם אין נגלה אלוק"ותו יתברך והמה נגלים בבחינת נפרדים דהיינו שבאותיות התורה ומצות אינו נגלה החיות שבהם ואינם נגלים אלא בבחינת חצוניות בלבד כן חיות נפשו המלובשת באותיות אלו ובעשיית המצוה נגלית גם כן בבחינת נפרד גמור:

2ועל זה אמרו זכרונם לברכה שתורה ומצוה בלי כוונה היא כגוף בלי נשמה דהיינו שהגם שכלי הגוף המה במציאות בכל פרטיהם אף על פי כן בלי החיות המה רק בשר גשמי כן הגם שעל ידי עסק התורה ומצות ממשיכין רצונו יתברך שבהתורה ומצות כי זהו רצונו ממש בלי הבדל ואצלו יתברך אין מסתיר הצמצום אף על פי כן בהתגלות אינו נגלה בבחינת העולמות כי אם כגוף שהמה החצוניות בבחינת נפרדים גמורים והם המלאכים השוכנים במדורות דיצירה ועשיה אשר הם שלוחי ההשפעה להתגלות חיצוניות העולמות כי המלאכים דהיכלות המה מצד התגלות ביטול היש והנבראים לבחינת אלוק"ות הנמשך בכל עולם ועולם אבל המלאכים דמדורות המה נגלים לכחות מחולקים ועל זה מבואר בעץ חיים שבהתורה ומצות בלי כוונה נבראים גוף המלאכים דיצירה ודעשיה דהיינו מהתורה נבראים המלאכים דיצירה ומהמצות בלי כוונה נבראים מלאכים דעשיה:

3ולכן נאמר בתיקונים דאורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא ונשארת בעשיה גשמיות או בכלי היצירה החצוניות אך עם כל זה העסק לא אתאביד מכל וכל כי הגוף של התורה ומצות נעשה על פי עסק זה וכבר מבואר לעיל שהעיקר הוא הכלי כמבואר בזוהר הקדוש לית מלה דאתאביד בעלמא ומכל שכן דבור ומעשה דקדושה כי בעשיה זו ועסק זה ממשיך עצם רצונו יתברך ולגביה יתברך אין מסתיר אבל עם כל זה בבחינת הגילוי לא נגלה רק הכלי ולא האור אשר על כן אם חזר ולמד הדבר ההוא לשמה וכן אם עשה המצוה בכוונה ממשיך חיות להכלי אשר עשה בעסק ההוא ואז נכללת נפשו גם כן בחיות האלוק"י וגם מאיר בנפשו בבחינת השגתו בערך כל עולם בבחינת הנשמות אשר בכל עולם ועולם המקבלות מעשר ספירות הוא האלק"ות דכל עולם ועולם:

4והנה הגם שביארנו שעל ידי עסק התורה ועשיית המצות נכללת נפשו באלק"ות ומתקשרת ברצונו יתברך אפילו בבחינת התעוררות עשיה ואין החילוק אלא בבחינת ההתגלות עם כל זה מעלת ויתרון העובד בדחילו ורחימו שכליים לדחילו ורחימו טבעיים ממש כיתרון מעלת המדבר שהוא בחינת אדם על מעלת החי שאינו מדבר בחינת בהמה וכן יתרון מעלה של דחילו ורחימו טבעיים על בחינת אמונה ועול מלכות שמים בסתם כיתרון מעלת החי על בחינת הצומח אשר אין להעריך זה לזה הגם שבכולם נתגלה החיות אשר מצד עצם החיות הוא חיות אחד מהבורא ברוך הוא עם כל זה בהתגלות חיותם אינם נערכים זה לזה כן כביכול אין להעריך יתרון דכל בחינה ובחינה הנזכרים לעיל על בחינה שלמטה הימנה מכל שכן שאין להעריך יתרונם של בחינות אלו על בחינות תורה ומצות שלא לשמה כמו שאין להעריך כל הבחינת החיות הנתגלה במדבר וחי ובצומח לגבי הדומם אשר אינו נגלה בו שום חיות כלל כי אלו שלשה בחינות הנזכרים לעיל הגם שאין להעריכם זה לגבי זה אף על פי כן יכולים הם להתקשר ולהתאחד זה בזה דהיינו מהצומח יכול להתהפך להחי על ידי אכילתו הרי יש להחי התחברות עם הצומח וכן המדבר עם החי והצומח אבל עם הדומם אין להם התקשרות כלל:

5כן אם לומד דבר לשמה ועושה המצוה לשמה הגם שעסק ועשה על ידי בחינה התחתונה שהיא אמונה וקבלת עול מלכות שמים בקל יגיע לו מזה אהבה ויראה ותשוקה וחשק כי מאחר שעיקר חפצו ורצונו הוא ליבטל אל רצונו יתברך ועוסק בזה ממילא תגיע לו מזה על ידי ההתמדה גם אהבה ויראה או על פי עסק זה יהיה לו התפעלות אהבה ויראה בקריאת שמע ותפלה אבל העוסק רק במצות אנשים מלומדה בלי שום חיות כלל ובלי שום התעוררות חפץ אלוק"י הרי אין לו התחברות כלל אל אלק"ותו כי הוא בחינת יש גמור בבחינת דומם והוא מעלמא דפרודא ועל זה נאמר ונחש עפר לחמו כי בחינת נחש הוא עלמא דפרודא בבחינת יש גמור:

6אך עם כל זה הגם שהדומם מובדל בערך התחברות זה לזה עם כל זה הכל היה מן העפר וכל הבחינות יניקתם הוא מעפר והדומם כן עיקר הוא גוף העסק וגוף מעשה המצוה שהיא עצם רצונו יתברך ומבחינת עצם רצונו יתברך נגדלים כל הבחינות הנזכרים לעיל כי הכלי הוא עיקר להחיות כי בלא כלי אין להחיות התגלות כלל אך עם כל זה כל זמן שעוסק בלי כוונה הרי אינו נגלה רק בחינת הדומם בלבד אך אף על פי כן כי כמו שבכח הדומם להוציא ולהתגלות כל הבחינות הנזכרים לעיל על ידי החרישה והזריעה כן יש בכח עסק תורתו ועשיית המצוה לגלות מהם התגלות רצונו יתברך על ידי חרישה שמרפיא ארעא דהיינו כשיבטל על ידי ההכנעה הגשמיות שלו ויזרע בתוכו בחינת אור הוא להתדבק בעצם רצונו יתברך על ידי אהבה ויראה טבעיים או שכליים אז נתעלו תורתו והמצות שלו למקורו ושורשו:

7וזהו שמתוך שלא לשמה בא לשמה דהיינו שמתוך שבעסק התורה ומצות אשר בהם מוסתר אור עצמותו ברוך הוא וגם בנפש העוסק והעושה מוסתר האהבה מוסתרת שבנפשו רק שלא באו לידי גילוי כמו כח הצומח המוסתר בעפר אשר אינו נגלה כי אם הדומם בלבד ועל ידי הפעולה נתגלה כן מוסתר בכח מעשה ועסק זה רצונו יתברך ואהבה מסותרת ולכן בקל יכול לפעול פעולתו להביאה לידי התגלות על ידי יגיעתו אשר ייגע בזה להשים דעתו על הדבר ולכוון בעסקו כנזכר לעיל ולכן אם חזר ולמד ועשה הדבר הזה בכוונה הרי הוא מעלה את התורה ומצות וממשיך בהם חיות כנזכר לעיל: