שערי עבודה, שער רביעי לז

1ועל זה נאמר והאתנים מוסדי ארץ והכל הוא על ידי רצונו יתברך ולכן האתנים הם בהיפוך אתוון תנאים כי הם הם הממשיכים עצמותו ברוך הוא בהעולמות בכלל ובכל חיות נפשו בפרט לקשרם ולכללם בהתכללות עצום אליו יתברך על ידי בחינת יסוד המקשר כל חיות הנפש וכלי הגוף אליו יתברך אשר על כן נקרא התורה ברית כמאמר הכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי כי חוקות שמים וארץ הם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה על ידי השכל ומדות וכל עיקר שכל ומדות הם רק בשביל ההתקשרות לרצונו יתברך על ידי התורה והמצות ולכן נקרא יסוד כל שכולל כל החיות של כל כלי הגוף והנפש ולכן נקרא יסוד שהוא יסוד כל הבחינות ונקרא עמודא דעלמא סמיך עליה והתקשרותו הוא על ידי בחינת נצח והוד שקדמו אל ההתקשרות מצד הנצחון והחיזוק אשר על כן בדבר אחד התפלה נעלה מבחינת התורה כי בבחינת תפלה מתקבצים כל הכחות לכח אחד וגם ההתחברות והיחוד הוא בבחינת חיות התגלות פנימיות אלוק"ותו יתברך הנמשך בבחינת חיות אבל בבחינת תורה לא נגלה אלא החצוניות שהם בחינת נצח הוד יסוד אבל בדבר אחד נעלה בחינת התורה למעלה מעלה מן התפילה כי בתפילה הוא רק בבחינת אור והארה שהוא בחינת חיות אבל לא בבחינת העצם ואינו רק בעת ההתבוננות בעת שמאיר בנפשו הביטול אבל בהסתלק החכמה ובינה אזי היש הוא בבחינתו הקודמת ולכן נקראת תפלה חיי שעה:

2אבל בתורה הביטול הוא בבחינת עצם החיות לא בבחינת הארה בלבד ובחיזוק רב ואינה בבחינת הסתלקות כי הנצח הוד יסוד המה לעולם בתוקפם ולכן נקראת התורה חיי עולם כמאמר הכתוב והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים אשר ידוע שהתורה נקראת באר מים חיים וכמבואר מזה הרבה בזוהר ובפרט בתיקונים אשר הכ"ד ספרי דאורייתא נשאבו מהבאר כמו שכתוב ותמלא כד"ה ותעל וממנה אתשקיין כל העדרים שהם דרך כלל כל פרטי חיות העולמות קיומם הוא על ידי התורה והמשכת אלוק"ותו יתברך הוא הכל על ידי התורה והבאר ההיא היא מקור התורה ושורשה אשר כל הכ"ד ספרי דאורייתא אינם נערכים כי אם בבחינת כד אחד הנשאב ממי הבאר שהם מים שאין להם סוף כמאמר רעיא מהימנא האי באר יתיר עמוק הוא מאורייתא והיא בחינת מקור התורה ושרשה:

3ולכן שלשה עדרי צאן רובצים עליה תדיר שהם הנצח הוד יסוד ובשעת התפלה נאספו כל העדרים שהמה המוחין והמדות כדי להסיר ההסתרה הגמורה אשר מצד ההסתרה נגלו ליש גמור לכן צריך מקודם להסיר ההסתרה על ידי קריאת שמע ותפלה ואחר זה והשיבו את האבן על פי הבאר שיהיה דווקא הביטול מצד ההסתרה והיש מצד בחינת נצח הוד יסוד אשר זהו עיקר הכוונה אשר בזה נתגלה עצמותו ברוך הוא ועל זה נאמר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר כי מחזיקים בה המה השכל והמדות אשר התורה נותנת חיים להשכל ומדות שבתפילה כי אפילו התגלות היחוד הוא רק על ידי התורה אשר היא שורש התקשרות כל הנבראים אשר על כן נותנת חיים לכל המדות כי אלולי התורה לא היו השכל ומדות משיגים חיות אלוק"ות אשר הוא כביכול מושלל מערך שכל ומדות מצד בחינת התגלות אשר לית מחשבה תפיסא ביה כלל רק על ידי התורה שהיא התקשרותו יתברך בכל העולמות בהשוואה גמורה על ידי התקשרות זו תוכל הנפש להשיג את יחודו יתברך ולהיותו מתפעל באהבה ויראה:

4ולכן נקראת ראשית דרכו אשר הדרך הם אהבה ויראה ולכן אהבה ויראה נאמרו בתורה ואהבת לאהבה כו' מקראות אין מספר ואלולי שכתוב האהבה בתורה לא היה כח בנפש אדם להגיע לבחינת אהבה ויראה ודביקות אך מצד שנכתב בתורה שהיא מכח עצמותו ברוך הוא שמתמשך בכל הבחינות בבחינת רצונו יתברך בזה תתפעל הנפש להגיע לאהבה ויראה ודביקות וזהו עץ חיים היא למחזיקים בה כי השכל ומדות מחזיקים בה כי בחינת מחזיקים הם שני פירושים אחד הוא מלשון התחזקות דהיינו שנתחזקו בה ועל ידה וגם לשון מחזיקים שהם מחזקים אותה כי בלי קדימת השכל ומדותיו לא יהיה חיזוק להתורה ותומכיה מאושר ותומכיה נקראים הנצח הוד יסוד שהם התמכין כידוע מאושר הוא לשון חיזוק רב וגם הוא לשון תענוג וגם מאושר הוא בהיפך אתוון מראשו כמבואר בזוהר דהיינו שעל ידי התמכין ממשיכין מקורו כביכול מראשו מרישא דכל רישין ועל זה כתיב עטרת זקנים בני בנים כו' עטרת דייקא כי הנצח הוד יסוד נמשכו מבחינת עטרת דייקא של הזקנים שהם החכמה ובינה ודי למבין:

5אשר על כן אחר התפלה הם הסתלקות המוחין בכדי לעסוק בתורה על ידי בחינת נצח הוד יסוד דייקא ובחינת המצות הם כלי הגוף הגשמי אשר בהם עושין המצות בפועל ממש והם מקבלים גם כן מנצח הוד יסוד אבל התגלותם הוא בבחינת עשיה חצוניות אבל הם עיקר האברים החיצונים:

6והנה בדברים המותרים הם אכילה ושתיה ומשא ומתן אשר להם יש גם כן התחברות גמורה אל האדם כי הם מקשרים הגוף אל הנפש והתקשרותם הוא גם כן על ידי התורה כי בכל דברים המותרים נמשכה התורה אשר דבר זה מותר לאכול וכמה דינים הנהוגים באכילה דהיינו תרומה ומעשר וחלה וערלה וכלאי הכרם אשר בלתי המצוה אסורים לאכול וגם הלכות שחיטה כידוע וגם כמה דינים אין קץ בעניני משא ומתן אשר על כן על ידי התורה יכולים להתקשר אל הקדושה ולהתעלות לחיות אלוק"י אך שהם בחינת שערות וצפרניים כי כמו השערות והצפרניים כשהם מחוברים הרי הם בכלל אדם בהתחברות אחד וכשחותכים אותם אינם פועלים באדם כלום בהסרתם כן כל דברים המותרים הרי הם כמו שערות וכשמתחברים אל הקדושה הרי הם נכללין בבחינת קדושה ואדרבא על ידיהם הוא התגברות הקדושה בתוספות חיזוק ופאר שדייקא החיצוניות נכלל באלק"ות זהו ההידור והפאר. אבל הם אינם מצד החיוב כי אם ירצה אדם שלא לאכול ולשתות הרשות בידו כי יכול להתדבק אליו בלעדם רק מה שנצרך מאד לנפשו וכמו כן תמצא באדם שערות שאי אפשר לגלחם לעולם כמו גבינים וריסי עיניו ועוד בכמה מקומות יש שערות שאין עומדין להתגלח וכן צפורניים הדבוקים לעצם הבשר אבל סתם שער וצפרניים שחוץ לבשר אם יגלחם אין בזה קפידה. אף על פי כן כשהם מחוברים יש מזה הידור לאדם כי הדרת פנים זקן וכן נאמר קווצותיו תלתלים שעל ידי שער מתנאה האדם ויש שהם מותרות ונצרך לגלחם. ולכן אסרה התורה לגלח פאת הראש והזקן. כי אם לא יאכל אדם ולא ישתה לא יהיה לו חיות לעבוד עבודת הוי"ה. ולכן המצער עצמו נקרא חוטא כידוע. וגם יש מצות ממש באכילה ושתיה כמו שבתות וימים טובים וכמו אכילת פסח ומצה ותרומה ומעשרות. כן על ידי אכילה ושתיה ומשא ומתן כשמחברים ומעלים אל הקדושה אדרבא בזה הוא גילוי כבודו יתברך יותר אשר דוקא מצד החיצוניות הוא כביכול הפאר וכמאמר הכתוב אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה וכמו שנתבאר לעיל: