שערי עבודה, שער רביעי ו

1והנה כל בחינות הנבראים בכל בחינתם יש טעם מכוון בכליהם ובאופניהם ובהרגשתם ובטבעם ובחיותם על פי חכמתו הסתומה והנה מצד הנגלה בחצוניותם המה נגלים ליש ודבר ומהות בפני עצמו אשר על כן בתחלה צריך העובד לקשרם ביחודו יתברך ולבטלם אליו יתברך באופן התקשרות כלי הגוף להחיות אשר בתוכו אשר מחמת קישור ויחוד הגוף עם החיות נעשה כלי להתגלות חיותו כמו כן צריך לבטל ולקשר גופו ונפשו וכל העולמות אליו אשר יתגלה חיות אלוק"י על ידי כלי הנבראים וכמו שנתבאר לעיל ומזה יגיע לאהבה רבה בביטול לעצמותו ברוך הוא אשר אצלו יתברך אין הכלים מסתירים לגביה ויבין כח עצמותו ברוך הוא בכל פרט בזה יבא להשכיל כל פרטי הכלים דייקא באופנם ומהותם אשר הם בכוונתו יתברך הסתומה ואז יתגדלו הכלים דייקא בכל פרטיהם ואז יהיו כלים דייקא לגלות עצמותו ברוך הוא אשר אינו בערך השגה דייקא על ידי הכלים האלו וכמו למשל החכם המצמצם חכמתו להקטון בערכו מסתיר חכמתו ומלבישה בערך כלי קבלת הקטון:

2והנה כל זמן שהמקבל לא הגיע לעיקרית המכוון הרי צמצומו בדברי ההסבר המה בבחינת קטנות והמה רק כלים להתגלות חכמתו אבל הכלים בעצמם הוא ההסבר לקטנות יחשב כי עיקר הוא החכמה אבל כשיעלה בשכלו להשיג עצם המכוון של החכם ומתקשר לעצם חכמתו אז מבין כל פרטים ודקדוקי ההסבר בכל פרט טעם הסבירו באופן זה וכל מה שידקדק ביותר ימצא חכמה יתירה וישכיל עצם כוונתו ביתר שאת דייקא על ידי הדקדוקים כן הוא בנמשל דהיינו הקלף של תפילין וצמר של ציצית והאתרוג ודומיהם אשר בבחינת התגלותם המה נגלים לנפרדים אך כאשר יקשר אותם אליו יתברך על ידי היחוד והביטול יתגלה על ידי כליהם חיות אלוק"י בכלל דהיינו שיתגלה חיות אלוק"י על ידי כלי העולמות אבל עם כל זה הכלי עצמה לקטנות תחשב מצד מהותה רק שמבין על ידי הכלים חיות אלוק"י ויחודו בהם אבל כשיעלה ויגיע לבחינת אהבה רבה דהיינו שישכיל ויבין שאין זולתו יתברך אפילו בבחינת הכלים אשר מצד עצמותו ברוך הוא אין להעריך אליו יתברך כלים מצד שאין זולתו יתברך:

3והנה הגם שאצלו יתברך אין לתאר כלים אף על פי כן לא לתהו ברא את כל הכלים בכל פרט ופרט ובכל נברא ונברא כוונה מיוחדת אך כל הפרטים המה דייקא בכוונה עצומה בבחינת שורשם שכל הכלים משתווים בעצמותו יתברך שכח הגבול משתווה אצלו בהשוואה גמורה באופן אשר אינו מושג כלל אשר על כן כל בחינת כלי הנבראים המה שורשם בחכמתו הסתומה הדבוקה במאצילה ברוך הוא ועל פי רצונו יתברך לגלות שלימותו ברוך הוא והשוואתו צמצם כביכול את אורו הבלתי בעל גבול אור אין סוף ברוך הוא בכדי שיתגלה כח הגבול שבכחו יתברך המשתווה אליו יתברך אשר בכחו יתברך המה כל פרטי הנבראים דייקא בכל דקדוק ודקדוק בבחינת חכמתו הסתומה הנובעת מגבורה דעתיק שהוא רישא דלא אתיידע וכח הגבורה הוא דייקא בדקדוק כל פרט אך איך המה בכחו יתברך כל פרטי הנבראים אשר חס ושלום להרהר אצלו שום כח התחלקות זה נעתק מן השגה באמת ולכן נקרא עתיק רישא דלא אתיידע דהיינו דלא אתיידע איך הם בכחו יתברך ומבחינת עתיק זה נמשך רצונו יתברך לגלות שלימותו בפועל והוא כתרא עילאה שהוא בחינת פלא ועל ידי רצון הזה נפעלה ההמשכה להתגלות רצונו יתברך והמשכה זו הוא מבחינת חסד דעתיק דהיינו המשכתו יתברך לעולמות אשר נעתק מהשגה ולא ידיעא כלל ולכן נקרא הרצון שהוא ההמשכה גלגלתא דהיינו כמו שבגלגלתא אינו נגלה רק עצם בלבד כן כביכול אין להעריך רצונו יתברך הנמשך ממנו בבחינת חסד רק בבחינת עצם שאינו נגלה ממנו רק ההתגלות אך איך ובאיזה אופן לא ידיעא כלל כי המשכה זאת נמשך מחסד אשר נעתק מהשגה באופן דלא אתיידע כמו למשל בהבדל מאדם שנמשך אליו רצון בכח נפשו אשר המשכת רצון זה לא נודע מקורו מאין בא זה בנפש כמו כן הוא רצונו יתברך לא נודע מקורו מאין נמשך מאחר שלא נודע מהותו כלל ואינו בערך השגה כלל ועוד זאת למי ימשך הרצון מאחר שאין זולתו כלל ולכן נקרא בחינת המשכה זו אין והתגלות זה הרצון הוא מחסדו ברוך הוא אשר נעתק מהשגה ואין להעריך אצלו יתברך חסד רק מצד שאנו רואים המשכתו יתברך וכל המשכה הוא על פי חסד כן מעריכין גם כן ההמשכה בבחינת חסד אבל חסד זה נעתק מהשגה וחסד זה הוא גילוי ממחשבתו הקדומה הנקרא אדם קדמון אשר אסור להעריך שם איזה מדה ואיזה כלי אך מצד הנגלה מוכרח להיות המשכתו יתברך בבחינת מחשבתו הקדומה הגם שחס ושלום להעריך אליו בחינת מחשבה כלל:

4אלא לשכך האוזן אנו מעריכים מחשבה כמו למשל באדם אשר לכל המשכותיו אשר מתמשך בהם בגילוי מוכרח להיות ההמשכה הזאת מקודם במחשבתו הקדומה כן אנו מעריכין כביכול בהמשכות אשר נמשכו מאתו יתברך שרשם הוא במחשבתו הקדומה על כן מעריכין להמשכתו יתברך בחינת מחשבה קדומה ובבחינת מחשבה זו מוכרח להיות כל פעולת העולמות בכל פרט ופרט כי ממנו נמשכו אך איך הם פעולות העולמות אצלו יתברך אין לנו בזה השגה כלל ואסור לשאלא כלל בפנימיות מחשבה קדומה רק מצד ההמשכה מוכרחים אנו לתאר כל בחינות ההמשכות במחשבה קדומה ולכן מכח בחינת גילוי מחשבתו הקדומה באה ההמשכה בחסדו לגלות בחינת רצון והחסד זה הוא בחינת עתיק כנזכר לעיל וגילוי החסד הזה הוא ברצונו יתברך הנקרא גלגלתא כמבואר באדרא רבה ובעץ חיים כי חסד דעתיק הוא בגלגלתא ובבחינת המשכה זו מוכרח להיות כל פרטי העולמות בתכלית ההעלם בבחינת דקדוק והוא הנקרא חכמתו הסתומה אשר מצד רצונו יתברך מוכרחים אנו להעריך חכמה בבחינת רצונו דהיינו כל פרטי סדרי העולמות אבל בכח הרצון הזה הוא בבחינת סתימא דלא אתפתחא כלל כי בחינת רצון זה עדיין לא נחית לצמצומים והוא מבחינת המאציל ברוך הוא אשר אין לכנות אליו יתברך שום פרט בבחינת התחלקות אך אף על פי כן מצד שמרצונו זה נתהוו כל פרטי העולמות מוכרחים אנו להעריך בכח הרצון כל פרטי סדרי העולמות אך הם בחינת אין דהיינו שבוודאי נמצאו בשם אך כאשר תבקשם לא תמצאם בשם: