שערי עבודה, שער רביעי ח

1והנה על כל המבואר לעיל יש מקום לשאלה מאחר שבכל הנפעלים הוא כח עצמותו ברוך הוא ובאורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא וכל הפרטים שבכל הנמצאים המה הכל על פי רצונו וחכמתו הסתומה אם כן מה טעם להתגלות רצונו דייקא בכל המצות באופן מיוחד דהיינו הקלף של תפילין כשעבדו לשמה וכתב עליו אותיות בדיו ותיקון הבתים כמצותם וכן הציצית כשטוון לשמן ויהיה שמונה חוטים על ארבע כנפות הבגד דייקא אז נגלה על ידי בחינת עשיה זו רצונו יתברך וכן האתרוג דייקא כשהוא בזמנו והוא כהלכתו עם השלשה מינים אז נתעורר כח רצונו יתברך בעשיה זו ולמה לא יהיה כל הצמר קודש וכן כל האתרוגים:

2ומכל שכן שיש לשאול על בחינת פרטי הנבראים שאין בהם מצוה אשר יש כמה צומחים לאין מספר אשר אין בהם התגלות רצונו יתברך ויש כמה מיני בעלי חיים וברואים לאין מספר ומכל שכן שיש לשאול על דברים האסורים כגון ערלה וכלאי כרם ובהמות טמאות אשר המה אסורים מאחר שכל הכלים המה נמשכים מכח עצמותו ברוך הוא ועצמותו ברוך הוא הוא דייקא בכל פרט רק מצד הנגלה נגלו ליש אבל כשמעוררים יחודם ובטולם של כל הנבראים אל עצמותו ברוך הוא כמבואר לעיל מדוע לא יהיה גילוי עצמותו ברוך הוא בכל העולמות וגם נצרך למודעי טעמים חלוקים בהמצות דהיינו שיש מצות שהזמן גרמא ובזמנם מעוררים רצונו יתברך כמו האתרוג ומיניו בכל השנה אינם פועלים כלום להתגלות רצונו יתברך על ידיהם הלא מצד התהוותם שורשם הוא הכל על פי חכמתו הסתומה ושם נשרשים מדוע לא יתעורר עליהם שורשם כנזכר לעיל וגם במצות עצמם יש חילוקים כי יש מצות ששורה עליהם קדושה אפילו שלא בשעת מצותם כמו ספר תורה ותפילין ומזוזות ותרומות וקדשים אשר שורה קדושתו יתברך עליהם אפילו שלא בשעת מצותם ונשארים בקדושתם אפילו בעת שאינם מוכשרין לעשות בהם המצוה דהיינו ספר תורה שבלה וכן תפילין כי תשמישי קדושה נגנזים ויש מצות שבגופם אין קדושה ואינו שורה כי אם בעת עשיית המצוה כמו אתרוג וכשעבר שעתו הרי אין בו קדושה כלל וכן בציצית הדין שתשמישי מצוה נזרקין ואין צריכים גניזה וכן יש כמה אופנים חלוקים אשר אין הזמן גרמא לפרט חילוקיהם אבל אשכילך בינה ואפתח לך פתח כחודה של מחט ומפתח זה ישכיל המבין להבין מעט מזעיר שורש התורה והמצות ומעלתם כי לבארם באריכות עמקו מאוד כי הדברים עתיקים וארוכים מארץ מדה ואקדים לבאר זה על פי משל גשמי דהיינו כשחכם גדול רוצה לגלות איזה חכמה עמוקה הנה עמקות החכמה כאשר היא בכח חכמתו הרי כחה נעלם מבחינת השגה ולא נתגלית אלא בבחינת התנוצצות שמתנוצץ במוחו כמו ברק המבריק לפי שעה בהשקפה אחת בכח חכמתו עד שאין להמשילה אלא לרמיזו בעלמא אבל כשירצה להסביר השגות החכמה כאשר היא בכחו להבין עצם החכמה בעיקרה ושרשה הרי מוכרח להקדים לה כמה אופנים בכדי שעל ידי זה תושג עצם החכמה:

3והנה מקודם מוכרח לגלות היפוך המנגד להחכמה הזאת כדי שעל ידי זה יוכר עצם החכמה הזאת כי בלא ההיפוך לא יתגלה יתרונה כמאמר הכתוב ויתרון לחכמה מן הסכלות שיתרון החכמה אינה נגלית רק על ידי הסכלות המנגד להחכמה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה איהו מקשי לי כ"ד קושיות ואנא מפרקינא בכ"ד פירוקי וממילא רווחא שמעתתא ואחר שמתרץ הקושיות מוכרח להעריך ולסדר דברים אשר מתוכם יושכל החכמה ומהדברים אשר מסדר בהם עדיין לא נגלית החכמה והוא נקרא גוף הדבר אשר מתוכו נגלה החכמה דהיינו למשל לעשות מעפר זהב מוכרח לסדר את העפר ומהותו וכלים הנצרכים לזה או למשל כשרוצה לגלות עמקות חכמה באיזה פשט מוכרח מתחילה לסדר כל הפרטים הנגלים אשר פרט זה באופן זה וזה באופן זה על פי פשוטו ובתחילה מסבירו כפשוטו ואחר כך מחבר ומצרף הפרטים זה לזה ומוציא על ידי זה כוונתו ועמקות הפשט והמכוון העמוק אשר יוצא מתוך הפשט הזה ולזה הצירוף מוכרח עוד לדבר דברים הסובבים אשר אינם נוגעים לעצם הפשט ואיך שאינם מבינים הפשט הזה על פי פשוט ודקדוקים אחרים להורות על פי הדקדוקים אשר אי אפשר להבין אותו כמשמעו ולהבינם להשומעים שאינם מבינים את הפשט ועל ידי כל הדבורים האלו עדיין אינו נגלה עצם החכמה ועמקות אשר בחכמתו רק סדר הרחבת הדברים אשר על פי הרחבה הזאת יובן עצם החכמה וכן יש בתוך ההסבר הזה דברים שאינם שייכים לעצם החכמה רק שמסדרים לדמות מלתא למלתא או להביא ראיות מעין זה או להסביר שהאופן ההוא אינו באופן זה וכמו כן מצינו בגמרא שמבארים המשנה בכדי שעל ידי פלפול הזה יצא לאור עצם המכוון שבמשנה והפלפול בעצמו אינו שייך לעצם המכוון רק שעל ידי פלפול יגיע לעצם המכוון כמו שיבין המבין בגמרא כמו תנן התם סוגיא אחרת להבין המשנה הזאת וגם יש קושיות ופירוקים שהם בענינים אחרים כדי שעל ידי זה יתברר יותר:

4וכן יש סוגיות כמו תנא סיפא לגלויא רישא או זו ואין צריך לומר זו וכן איידי דבעי למתנא הא תנא הא וכן אגב וכו' וכדומה לזה הרבה אופנים נמצא כל אלו ההרחבות הם רק בשביל הבנת עצם החכמה אבל אחר שמשיג עצם החכמה הרי העיקר הוא עצם החכמה ואינו צריך להרחבות אלו וכן מהשכלה הזאת כאשר בא לעצם ההשכלה יחויב בהחכמה הזאת לעשות מעשהו באופן החכמה וכל הנהגותיו ופעולותיו יפעל על פי החכמה הזאת ובבחינת מעשה יש מעשים הנצרכים בהתמדת פעולתם שעל ידי פעולתם הזאת תתגלה ותתחזק החכמה ויש אשר מסתעפים מהחכמה לעשותה בעיתים ידועים לפרקים כמו למשל באיזה אומנות וחכמת מלאכות יש אשר מוכרחים להיות בתמידות ועל ידי הכלים האלו תפעול החכמה פעולתה ויש כלי אומנות אשר אינה נצרכה תמיד רק להצטרכות איזה פרט מהמלאכה הזאת אז יעשה על ידי הכלי הזו וכמו כן יבין המבין בזה פרטים לאין שיעור:

5והנה כל הפרטים המבוארים לעיל מוכרחים להיות בכח החכמה הזאת כי מכח החכמה הזאת והשכלתה מסדר כל האופנים המבוארים לעיל והמופת לזה כי מי שאינו בסוג החכמה לא יסדר אותם באופן זה ועוד זאת שאפילו בכח השכלתו בכח השקפתו בעיקר עצם השכלתו מעיקרו הוא רק על ידי האופנים האלו כי מבחינת ההיפוך ומבחינת ההסברים אשר בכחו תוקף החכמה הזאת כי כל נקודה תסובב עליה כמה קוין ואם לאו לא תקרא נקודה ועיקרית הנקודה תגלה מן המסובב סביבותו אבל בכח החכמה המה הכל לכח אחד מכל זה יובן למשכיל למעלה היות כי תכלית בריאת העולמות היה בשביל כוונה מאתו יתברך לגלות שלימותו יתברך אשר אין זולתו יתברך ואין עוד מלבדו אשר על כן בכדי שיתגלה אשר אין זולתו יתברך היה תחלת ההתגלות בבחינת היפוך כמאמר הכתוב ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל:

6וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה קליפה קדמה לפרי כי עצם התגלותו יתברך אינו בבחינת התגלות כלל אחד שאינו בערך השגה כלל ושנית למי יתגלה מאחר שאין זולתו יתברך אשר לכן קדמה ההסתרה שיהיה נגלה בבחינת היש ונפרד דייקא ואחר כך כשהיה בחינת התיקון שהוא לברר מתוך ההיפוך מוכרח להיות גילוי מכחו יתברך מקודם לברר אותם מבחינת נפרד גמור לעשותם כלים להתגלות יחודו יתברך והוא על ידי חכמתו ובינתו ודעתו ומדותיו יתברך איך לברר אותם מתוך ההיפוך ולעשות כלים מוכנים להתגלות יחודו יתברך והם דברים המותרים שהם מבחינת נגה דהיינו חכמה להשכיל ובינה להבין ואהבה לאהוב והם רק כלים אבל הם מותרים כדבר המותר ועומד ואינו קשור לשום דבר אם ירצה לעשותה כלי יכשר הכלי לאופן זה ואם ירצה לשנותה לאופן אחר תהיה כלי לאופן אחר כן על ידי החכמה והמדות כשישכיל על ידי החכמה יחודו יתברך ומזה תהיה לו אהבה אליו יתברך יהיו כלים לקבל אור יחודו יתברך והתקשרותו יתברך על ידי כלים אלו ובהתבררם והתחברם אליו יתברך ישכיל ויבין על ידי כלים אלו עצמותו יתברך אשר בבחינת כלים אלו אשר הם כלים לגלות עיקרית חכמתו ורצונו יתברך בהם הנעשים על פי חכמתו הסתומה דהיינו למשל על ידי צמר יבין שורשו כאשר הוא בכחו יתברך אשר שורשו של הצמר הוא מבחינת רצונו יתברך אשר נאמר עליו ושער ראשיה כעמר נקי וכן על ידי הבירור בקלף של תפלין וכתיבתו כתיקונו יעלה ויגיע למקור חכמתו ובינתו ודעתו יתברך נמצא על ידי בחינת צמר ועל ידי בחינת עור בהמה טהורה בא לעצם המכוון כמבואר במשל הנזכר לעיל שעל ידי ההסבר יגיע לעיקרית חכמתו כן הוא על ידי צמצומו יתברך בבחינת כלים האלו בא על ידי זה לעצם רצונו יתברך וגם דייקא על ידי בחינת ההיפוך שהוא סטרא אחרא יתגלה יותר עצם חכמתו יתברך על ידי אתכפיא ועל ידי הפיכתם בזה נתגלה יותר עצמיות רצונו וחכמתו יתברך: