שערי עבודה, שער רביעי ט

1והנה דרך כלל חכמתו יתברך הנובעת מחכמתו הסתומה היא התורה והעשיה הנמשך מחכמתו הם המצות והנה יש מצות שדביקתם תמיד לעצם החכמה ועל ידי עשייתם מתגלית החכמה ויש מצות שאינם אלא לפרקים בהתגלות פרטית עצם רצונו יתברך אז תנהג המצוה ההיא כמו אתרוג אין מצותו אלא כאשר בא העת של התגלות המקיפים בבחינת סוכה אז צריך להיות במעשה גם כן הארבע מינים לצורך התגלות המקיפים שיתגלו בבחינת מעשה דייקא ובעת שאין ההתעוררות הזאת אז אין גילוי בעשייתו בפועל לכן לא יעורר בעשייתו כלום ויש מצות הנהוגים תדיר כמו ציצית ותפילין וגם כן יש בחינות שמתדבקים בעצם חכמתו יתברך ונעשים גוף אחד עם חכמתו יתברך כמו למשל אותיות החכמה ודבורים אשר הם כלים לעיקרית חכמתו ויש כלים שהם סובבים לחכמתו אשר בהם תתפשט חכמתו:

2והנה הגם שהם רק אותיות ודבורים אשר המה אינם נערכים לעצם החכמה עם כל זה בלעדם לא תושג החכמה ולא תתגלה ומוכרחים תמיד להתקשר בהחכמה אבל דברים הסובבים להחכמה הגם שגם על ידם הוא גם כן התגלות הזאת עם כל זה אינם דבוקים אל עצם החכמה רק בעת גילוי החכמה על ידם אבל שלא בעת הגילוי אין הדברים מתדבקים בעצם החכמה כן יש בחינת מצות אשר עליהם תחול קדושתו יתברך תמיד כי המה דבוקים אל עצם חכמתו ורצונו יתברך ויש שאינם דבקים מצד העצם רק בעת עשייתם נתגלה על ידיהם חכמתו ורצונו יתברך נמצא דרך כלל כל חיות העולמות וכל כליהם בכל פרטיהם המה רק על פי חכמתו יתברך הסתומה כי ממנה נובעים ועוד זאת כי כל הדברים הנמצאים בעולם אפילו בחינת ההיפוך מוכרחים להיות בכח חכמתו הסתומה כמבואר לעיל במשל הנזכר לעיל כי אם לא כן מאין באו לידי פועל אבל המה אינם עיקרית הכוונה רק שעל ידי הכלים האלו תתגלה עצם כוונתו יתברך בהם ולא עוד אלא אפילו בכחו יתברך מוכרחים להיות כח הכלים אשר הם סובבים החכמה אשר בהם תתגלה החכמה בעיקרותה כמאמר הכתוב יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט אשר כל יקרות החכמה הוא מבחינת סכלות כן כביכול התגלות רצונו וחכמתו הסתומה בכחו יתברך הוא מבחינות הסובבים הנזכרים לעיל אך בכחו יתברך חס ושלום להעריך פרטים אלו להתחלקות רק שהכל הוא כחו יתברך לבדו בכח אחד לבד ועל זה מבואר באדרא רבה יתיב על כורסייא דשביבין לאכפיא לון ומפרש בעץ חיים שהם על ידי ק"ך צירופי אלוקי"ם אשר ממ"ח צירופים יונקים הקליפות שהם הכל בבחינת חכמתו הסתומה רק בחכמה סתומה נכפין ואין להם התגלות כי הכל הוא כחו לבדו יתברך אשר על כן נתחלקה התורה לשני בחינות למצות עשה ולמצות לא תעשה והכל הוא רצונו יתברך רצון אחד פשוט נמצא אין לך כל נברא שאין התהוותו על פי רצונו יתברך וחכמתו הסתומה:

3והנה הגם שביארנו שעיקר כוונתו יתברך היה בשביל תורה ומצות בכדי שיתגלה רצונו יתברך מהם דהיינו למשל מצמר כבשים נתגלה עיקר המכוון בציצית וכן בקלף של תפילין וכן כולם עם כל זה על ידי עסק התורה ומצות נתעלו כל בחינות הנבראים שבעולמות שבתורה ומצות מעוררין כחו יתברך שבכל המציאות וכל קיום העולמות הם על ידי תורה ומצות כמאמר הכתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי כי כל קיום העולמות הוא רק על ידי התורה כי על ידי תורה ומצות מעוררין שרשן של כל העולמות אשר שרשן הוא כחו יתברך בעצמותו ועוד זאת שהגם שנתבאר שעיקרן של כל העולמות הוא רק בשביל כוונתו יתברך בבחינת התורה ומצות וכל הנבראים הם בשביל התורה כדי שעל ידי העולמות יתגלה כוונתו יתברך על ידי עסק התורה ומצות עם כל זה כאשר תעמיק יותר תבין שאין לך פרט בעולם שלא נעשה על פי כוונה עצומה מאתו יתברך אפילו מצד בחינת הפרט ההוא שאין נגלה מצותו יתברך דהיינו למשל הצמר בסתם ועור בהמה טהורה מצד עצמה וכן התבואה של חולין ובהמות וכבשים עצמם שאינם של קרבן וכל מיני צומחים כאשר נתבאר במשל לעיל שהגם שהשגת חכמת החכם הוא העיקר וההסבר הוא טפל עם כל זה בהגיעו לעצם המכוון של החכם יבין וישכיל דייקא בההסבר דברים נפלאים מהדיקדוק של הלשון ורמיזותיו כי שורש ההסבר ועצם החכמה המה משורש אחד ואדרבא שורשו של ההסבר הוא גבוה במעלה מעצם החכמה הנגלית כאשר נתבאר כי כל מה שחכמתו יתירה יכול להסבירה יותר ולהביאה בהמשל ולהלביש החכמה בהדבורים עד שיהיה יכול לגלות חכמתו רק שהמקבל יהיה עיקרו בהשגת עצם החכמה על ידי ההסבר וההסבר הוא טפל אבל בעצם החכמה הוא בהיפוך כמו שמביא משל מדבר זר ורחוק מאוד מערך החכמה ואף על פי כן מחברם כי מצד גודל חכמתו יכול למצוא בחינת חכמתו אפילו בדבר הרחוק מצד שהגיע לשורשה וכמאמר הכתוב על שלמה המלך עליו השלום ויחכם מכל האדם וידבר שלשת אלפים משל וכן וידבר על העצים ועל האבנים כן כביכול הגם שכל בריאת העולמות בכל הנבראים הוא בשביל לגלות רצונו וחכמתו יתברך אך אף על פי כן שורש אחד להם ואדרבה נעלים בשרשם מבחינת השגה הנגלה ברצונו וחכמתו ובאמת כל פרטי העולמות התהוותם הוא דווקא על פי התורה אבל אינה בבחינת גילוי בבחינת השגה ועשיה ועל זה באו כל ספורי מעשיות שבתורה אשר לא נגלה מהם שום מכוון ורצון העליון כמעשיות בריאת העולמות ודור המבול והפלגה וסדום ואבות העולם ומעשה דפרעה ולבן ואבימלך וכדומה לזה שבהם לא תמצא מכוון נגלה אבל הם הם עיקרי ושרשי התורה כי מצד גודל ועוצם מעלתם לא הגיעו לידי גילוי והשגה בפועל ועל זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים ששיחתן של עבדי אבות באו באריכות והדר נשנו דבריו בתורה ותורתן של בנים המה רק על ידי רמיזות ועל ידי דקדוקים באותיות כו':

4כי בבחינת בריאה לא היה בבחינת גילוי העצם והשורש של כל העולמות ובחינת מעשיות אלו מהם הוא התהוות כל העולמות בפרטיות אך הנסתרות להוי"ה אלוקינ"ו והנגלות לנו ולבנינו לעשות את כל התורה הזאת הבאה בגילוי כי אצלינו כל עבודתינו אל עיקר המכוון ממנו יתברך הנגלה וכל העולמות המה בבחינת טפלים כדי שעל ידם יתדבק אל עצמות המכוון הנגלה בהשגה ולעתיד יהיה גילוי עצמותו ברוך הוא בכל הנבראים דייקא דהיינו שיתגלה כבודו יתברך דייקא מצד כל המציאות כי אז יהיה גילוי התורה משרשה ותצא מנרתיקה ויתגלה כבודו יתברך דייקא בכל הפרטים ועל זה נאמר כי תורה חדשה מאיתי תצא דהיינו שיתגלו שורשי התורה אשר לא באו בגילוי בעת הבריאה בבחינת התגלות אלינו וגילוי זה הוא על ידי שמירת המצות ועסק התורה בעולם הזה אז יתגלו מצפוניה בכל ההתהוות כמשל הנזכר לעיל אשר אצל המקבל עיקר שישיג על ידי ההסבר עצם חכמתו אבל כשישיג אמיתית החכמה על בוריו אז ישיג בההסבר דייקא נפלאות החכמה אבל כשלא יתדבק אל עצם המכוון אזי ההסבר לדבר זר יחשב אצלו ודי למבין כן על ידי ביטול אל עצמותו ברוך הוא על ידי תורה ומצות בעולם הזה להבטל אליו יתברך בכל כחותיו אז לעתיד לבא ישכיל ויבין גילוי עצמותו ברוך הוא דייקא בכל הפרטים וכמו שהיה מעין זה בשלמה המלך עליו השלום שהיה יכול להשיג גילוי עצמותו ברוך הוא אפילו בעצים ואבנים אבל עם כל זה לא היה עדיין בשלימות הדבר מטעם שעדיין לא נתבטלו העולמות מגשמיותם ועדיין לא נתעבר ונתבער רוח הטומאה אבל לעתיד יהיה בשלימות כי יהיה נגלה כבוד הוי"ה בכל הפרטים ויתעלו לשרשם שיהיה נגלה שורשו של כל דבר: