שערי עבודה, שער שני י

1והנה בבחינת בירור זה יש שני אופנים דהיינו כמבואר בזוהר הקדוש על מה שכתוב אל גנת אגוז ירדתי כי באגוז יש קליפה החיצונה שהיא קשה ואי אפשר להשיג האוכל כי אם על ידי שבירת הקליפה החיצונה ויש קליפה דקה שסביב האוכל ונדבקת אליו ונאכלת עם המאכל אך כשנתייבש האוכל אז הקליפה ההיא נפרדת מהאוכל כן יש בבחינת בירור החיות האלוק"י מתוך הקליפות הנה הקליפה הקשה הם הקליפות הטמאות אשר המה מנגדים לגמרי להקדושה אין להם תקנה אלא שבירה דהיינו לאכפייא ולסור מהרע לגמרי אבל בחינת נגה הגם שהיא גם כן בחינת קליפה כי גילוי היש הוא נגלה לנפרד אבל כשמהפכין אותה ומתבררת אז נכללת גם כן בקדושה ונעשית לבוש אל הקדושה בבחינת התחברות גמור אבל כשאינה מתבררת היא גם כן קליפה נפרדת ונגלית ליש גמור בבחינת נפרד:

2והנה כל הבירורים המה כמשל האגוז הנזכר לעיל אשר בתחלת צמיחתו והתגלותו המאכל מחובר עם הקליפה לאחד וכל מה שגדל יותר נבררת ונבדלת המאכל מהקליפה ונתברר האוכל לאט לאט מתוך הקליפה עד שנגמר בישולו אז נעשה הקליפה קשה ונבדלת מן האוכל לגמרי אבל האוכל בעצמו אי אפשר לו להיות נגלה בצמיחתו בלי הקליפה כן הוא כל בחינת התבררות הקדושה הוא דייקא מן ההיפוך כי גילוי אלוק"ותו יתברך אי אפשר להתגלות כי אם מצד ההסתרה כי מצד עצמותו יתברך אינו בערך גילוי כלל ולכן קליפה קדמה לפרי כמאמר הכתוב ואלה המלכים כו' ואחר הבירור אז נפרד הרע גמור בבחינת נבדלת ונגלה חיות אלוקו"תו יתברך מלובש בבחינת נוגה אשר על כן הקליפות גוברים ומתחזקים כי עדיין לא נתברר הטוב מהן לגמרי ולעתיד כשיתברר לגמרי אז כתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ:

3והנה עתה עיקר הבירור לברר מהם והבירור הוא על ידי קליפת נוגה אשר על ידה הן כל הבירורים ולכן כל הפרטים מגילוי אלוק"ותו ויחודו יתברך הוא על ידי בחינת ההיפוך שהוא הקליפה אבל מצד עצמותו ברוך הוא לבדו הרי אי אפשר להתגלות פרטים כי אין זולתו כלל ועל זה נאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל כי על ידי גבולות עמים שהם הקליפות באו בני ישראל לבחינת מספר דהיינו הקדושה באה לבחינת פרטים וכמו שנבאר לקמן אם ירצה השם וכל הבירורים הם על ידי כחו יתברך בבחינת אצילות אשר אצלו יתברך המה הכל ביחוד עצום ונתבררים כל הבחינות מהיש הן מצד הכח של היש שהוא כחו אשר ביש הן מצד הלבושים שהוא גילוי היש נמצא יש בבחינת הבירור שני בחינות אחד הוא לברר כח היש אשר בבחינת היש לחברו וליחדו אל הקדושה לכח אחד ממש וזהו על ידי עבודת ישראל בקריאת שמע ותפלה במסירת נפשם להוי"ה על יחודו יתברך ובחינה שניה הוא לברר בחינת לבושים שהוא גילוי היש והוא על ידי התורה והמצות אשר כל התורה והמצות מלובשים דייקא בבחינת גבול ובבחינת גילוי היש דייקא כידוע אשר עיקר התורה הוא באיסור והיתר כשר ופסול וחייב וזכאי הוא לשבור הקליפה הגסה והוא אסור פסול טמא וחייב ולברר גילוי היש לחברו אל הקדושה בבחינת לבוש ממש והוא מותר וכשר וטהור וזכאי ועל ידי המצות מעשיות מתהפכים אל הקדושה ממש דהיינו בקלף של תפילין וצמר של ציצית ואתרוג ודומיהם אשר המה נגלים ליש גמור ועל ידי התורה ומצות מתבררין:

4והנה כל בחינת יניקת הרע הוא דייקא מהלבושין שהוא בחינת גילוי היש שהוא הנוגה כי על ידי זה יונקים גם מפנימיות הקדושה כי מצד הלבושים שהוא הגילוי נגלה לבחינת יש גמור לכן יש להם אחיזה לעשותו בחינת נפרד גמור וכשחס ושלום גילוי היש הוא נגלה ליש גמור יכולים גם כן להיות להם אחיזה בכחו יתברך אשר בכח היש בבחינת השכלה ומדה והנה הגם שהלבושים הם בתחתית הדרגין ולמטה מכחו יתברך אשר בבחינת כח היש אבל בשורש הלבושים המה גדולים מבחינת היש בעצמו כי כל הבחינות שביארנו הוא הכל כאשר נגלים לנו בבחינת חיותו יתברך הנמשך בעולמות לגבי דידן וכל אלו הדרגין הן בבחינת אצילות ובריאה יצירה עשיה הוא הכל בבחינת אין סוף יתברך המתלבש ולגבי דידן נקראין פנימיות ולבושין וקליפות אבל באמת מצד אמיתותו יתברך הרי אין לתאר שום בחינה נבדלת מאתו יתברך כי יוצר הכל הוא ואין זולתו יתברך כלל כי אם מצד ההסתרה אשר הם לגבי דידן המה נראים להתגלות וכל החילוקים וההבדלים המה לגבי דידן אבל אצלו יתברך הכל הוא בהשוואה גמורה ואדרבה כח הגילוי שיהיה נגלה לבחינת יש הוא מצד כחו הגדול אשר כל יכול להסתיר ולהעלים שיהיו נגלים לבחינת יש וכמשל כל מי שהוא יותר חכם יכול יותר להסתיר ולהעלים בבחינת משל ולהסתיר חכמתו בבחינת ההיפוך דייקא והוא מצד שלימות חכמתו כך הוא כביכול מצד שלימותו יתברך יכול להסתיר שיהיה נגלה בבחינת היש ובבחינת ההיפוך והוא מצד רצונו יתברך לגלות שלימותו והתגלות השלימות הוא מצד הנגלה:

5והנה הצמצום וההסתר הוא לגבי דידן אבל לגביה יתברך אין צמצום והסתר מעלים לפניו יתברך ולכן כל בחינת המקיפים היא על הלבושים דייקא כי בחינת מקיף הוא כחו הנסתר אשר לא נגלה בבחינת פנימיות כי אם מקיף עליו מלמעלה ולכן כל הקליפות עמידתם הוא בין הפנימים ובין המקיפין כי בבחינת פנימים המה בחוץ בבחינת חצונית אל הקדושה הן בבחינת לבושים המלבישים את הקדושה הרי הם בבחינת לבוש והוא בבחינת בירור גילוי היש כמו שנתבאר לעיל הן בבחינת קליפות שלא נתבררו הם סובבים את הקדושה בבחינת חצוניות אבל מצד המקיף המקיף הוא סובב עליהם דהיינו שכח עמידתם וקיומם הוא מצד המקיף שהוא בכחו הנסתר אשר כל יכול להסתיר אפילו בבחינת ההיפוך ומנגד ממש לכן המקיף הוא עליהם וכשמתעורר בחינת המקיף הוא דוחה את הקליפות ושורה על בחינת הלבושים דייקא: