שערי עבודה, שער שני יא

1והנה דרך כלל יש בכל העולמות אשר המה נבררים מבחינת השבירה שלשה בחינות אחד הוא התבררות כחו יתברך המוסתר בבחינת יש להחיותו שהוא חיות של כל דבר הנמצא בעולם אשר כחו יתברך הוא המחיים ומקיימם ואלו היה חס ושלום הסתלקות כחו מהם אפילו רגע היו חוזרים למקורם והיו בטלים במציאות לגמרי והנה כל זמן שהוא בבחינת שבירה דהיינו שהסתיר כחו יתברך בבחינת הסתר גמור בבחינת יש ונפרד הרי כחו יתברך הוא בבחינת הסתר גמור ממש בהיפוך המנגד אל יחודו יתברך ולכן אחר הבירור דהיינו התגלות כחו יתברך שבכל בחינה ובחינה מהעולמות על ידי כל הבחינות שבעולמות נגלה כח יחודו יתברך כמאמר נודע מצד פעולותיו דהיינו על ידי כל ההתגלות הנפעלים בחכמה ובמדות כאשר נגלה שורשם שהוא אין סוף ברוך הוא על ידי החכמה ועל ידי המדות ומתייחדים אליו ביחוד גמור הרי כל כחות הנבראים נכללים ביחודו יתברך:

2והנה בחינת בירור הראשון הוא בחינת עולם האצילות שהם החכמה בינה דעת ומדות של האצילות אשר הם כחם של כל הנבראים המתנהגים בחכמתו ומדותיו וכאשר מתייחדים אליו ביחוד גמור דהיינו שלא נגלה על פי חכמה ומדות כי אם אין סוף ברוך הוא ומתייחד בהם באופן שלא נגלה על ידי פעולתם כי אם עצמותו ברוך הוא ולא שום פעולה אחרת ואיהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון ממש כיחוד הנפש עם הגוף אשר אין פעולה מהגוף בלתי כח הנפש והעיקר הוא הנפש והגוף בטל אליו ממש כן הוא ביחוד מדותיו יתברך הנפעלים כאשר הם לגביה אינם יוצאים לשום פעולה אחרת כי אם שהם כלולים בכחו לכח אחד ממש זהו הנקרא עולם האצילות אך הגם שאינו נגלה כח אחר חס ושלום כי אם כחו בלבדו אף על פי כן נקרא עולם כי התגלותו זה הוא על ידי פעולות העולמות שהם חכמתו ומדותיו יתברך אבל כחו בעצמותו הרי הוא אינו בערך התגלות כלל ואין זולתו כלל ואפס בלעדו והתגלותו יתברך הוא על ידי העלם והסתר בבחינת חכמה ומדות בזה הוא מתגלה:

3והנה אצלו יתברך אין לתאר אליו חכמה ומדות כלל כמבואר בשערים הקודמים ולכן מדותיו אלו אין לתאר אליו כי אם מצד הסתרת ההיפוך מצד גילוי היש שם הוא תואר החכמה והמדות ולכן כל מדותיו יתברך וחכמתו ובינתו הם נתבררים מתוך השבירה אבל התבררות שלהם הוא בחינת יחוד גמור ולכן נקראו גופא כי תואר חכמה ומדות אין להעריך אל עצמותו יתברך כי אם כערך גופא לגבי נשמתא:

4וכמו שהגוף מצד ערכו הוא גדר נבדל מהנפש אשר אין להעריך אותם בערך ויחוס אחד כלל רק מצד כחו הפלא מקשרם ומייחדם לאחדים ביחוד גמור כן אין להעריך אליו יתברך חכמה ומדות ומצד גדרם הוא רחוק מהם יותר מערך ריחוק הגוף מהנפש רק מצד כחו הפלא הוא מקשרם ומייחדם לאחדים ונתייחד בהם ממש ביחוד עצום וכמו שהולדת הגוף הוא מאב ואם והקדוש ברוך הוא הוא נותן בו נשמה כן המדות האלו הנקראים גופא המה מתבררים מתוך השבירה והוא על ידי אבא ואימא כי אבא נקרא חכמה דהיינו כחו יתברך שבבחינת היש אשר כל בחינת היש הוא מכחו יתברך ואמא נקרא בינה דהיינו כח כל הצטיירות היש כאשר הוא בכחו יתברך כל בחינה ובחינה מהנפעלים בעולם בכל פרט ופרט וסדרם ואופנם והנהגתם כמו למשל בהבדל מאדם בשר ודם כשרצונו להתמשך לאיזה דבר הרחוק מגדרו בשביל שיש אצלו איזה חפץ וכח התחברות בזה הנה בעת התמשכותו בחפצו לאותו הדבר הרי הוא מתמשך דרך כלל מצד כח התחברותו לאותו הדבר ואחר שמתמשך שם בבחינת כלל מצייר בהבנתו איך ובאיזה אופן יחובר אליו ובאיזה אופן יתמשך ואיזה פעולה תהיה לו ומצד הבנה הזאת מתמשך במדותיו לפעול הדבר ההוא כרצונו כן כביכול אשר מצד השבירה הרי נגלה היש לדבר נפרד וזולת באין ערוך לגביה בערכים אין קץ ואדרבה בחינת היש מצד התגלותו הוא בחינת מנגד אך כל זה הוא מצד ההסתרה אבל מצד אמיתותו הכל הוא כחו יתברך כי אין זולתו אשר על כן כאשר המלכים שנשברו מעלים מיין נוקבין להתחבר למקורא ושרשא דכולא המשתווה בעצמותו מזה כביכול נעשה ברצונו להתחבר ולהתייחד עם בחינת היש דייקא אפילו בבחינת התגלות ועל ידי רצונו יתברך נתעורר כחו יתברך שבבחינת היש אשר מצד כחו יתברך הלא היש אין מהות בלעדו ומצד ההסתרה אין להעריך היש בבחינת התחברות אליו ואדרבה הם שני הפכים ואזי נתעורר בינתו יתברך דהיינו איך לפעול היש ולהתחבר עמו באופן שלא יסתיר גילוי היש בכל האופנים והבינה הזו היא התגלות השוואתו יתברך ושלימותו אשר מצד שלימותו יתברך הרי הוא כולל כל הכחות מה דהוי ומה דעתיד למהוי מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בהשוואה אחת לכן הכח הזה נתגלה בבינתו יתברך להתמשך בבחינת כלי היש בבחינת יחוד גמור ולכן התגלות עתיק הוא בבינה כי בחינת עתיק הוא כח השוואתו יתברך המשתווה עם היש ובינה זו היא המולדת את בחינת הזעיר אנפין שהם החכמה ובינה והמדות אשר מצד היש עם נוקבא שהוא התגלות היש לכן הולדת זעיר ונוקבין הוא מבחינת אבא ואימא ממש והקדוש ברוך הוא שהוא בחינת אריך אנפין נותן בו נשמה דהיינו שמתמשך בבחינת החכמה והמדות שהוא זעיר אנפין בבחינת אין סוף ממש ודי למבין והבן מאוד: