שערי עבודה, שער שני יב

1והנה הגם שנתבאר שהחכמה ובינה ומדות הם נערכים לגופא וכח המולידם לבחינת אבא ואימא חס ושלום להעריך איזה מהות גוף או איזה מהות אחר כמו למשל באדם כי אין להמשילו חס ושלום לאדם אשר באדם הגוף הוא באמת מהות נבדל ממנו והולדתו מאבא ואימא הרי הם גם כן בחינות נבדלות אבל אצלו יתברך חס ושלום להעריך מהות בלעדו או חס ושלום כח אחר שהוא אבא ואימא כי הכל הוא כחו לבדו יתברך בלי שום שינוי והבדל כלל:

2והנה על זה מבואר בתיקונים במאמר פתח אליהו זכור לטוב וכמה גופין תקינת להון דאתקריאו גופין לגבי לבושין דמכסיין עליהון דהיינו מה שהספירות אתקריאו גופא הוא מצד בריאה יצירה עשיה שהמה נקראין בחינת לבושין כי בבריאה יצירה עשיה הלא נגלה היש למהות נבדל בבחינת יש גמור רק שמתבטל אל יחודו יתברך ונכלל בו ולכן המה מלבישים ליחודו יתברך שבבחינת אצילות דהיינו חכמה דבריאה מלבשת לחכמה דאצילות כי חכמה דאצילות הוא עצם הביטול כאשר הוא בכחו וגילוי הביטול הזה הוא מצד חכמה דבריאה כי בוודאי מוכרח להיות כח החכמה זו בכחו יתברך שאם לא כן מי נתן חכמה מצד הבריאה ובאמת הוא החכם בבחינת הבריאה וכן הוא בחסד דבריאה אשר הוא יתברך בעל החסד ומכחו הוא נפעל החסד הזה נמצא מוכרח להיות בכחו יתברך החכמה והבינה והחסד וכו':

3והנה מצד שאין להעריך אליו יתברך חכמה ובינה ומדות הרי אין להעריך את אלו הבחינות אליו יתברך כי אם כגופא לגבי נשמתא שהוא אין סוף ברוך הוא והם מהות נבדל ממנו ואין להעריך אותם כי אם מכח היש שנתיחד ונתחבר בחיבור וקישור ויחוד עם כחו יתברך בבחינת אין סוף ברוך הוא וכל זה הוא מצד הלבושין נקראו המדות גופין אבל באמת איהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד בהון ממש בלי שום שינוי כלל דהיינו הגם שיש בכחו יתברך כל המדות אבל הם מתייחדים אצלו יתברך באין הבדל ושינוי כלל ואיך ובאיזה אופן זה לא נודע לנו כלל כי כמו שלא נודע מהותו יתברך כן לא נודע יחודו יתברך באיזה אופן הוא כי כח היחוד הזה הוא פלא ולכן לא נקראו גופין כי אם לגבי לבושין דמכסיין עליהון לכן אמר ואתקריאו בתיקונא דא חסד דרועא ימינא דהיינו שהספירות אתקריאו בתיקונא דא כי תקון הוא לבוש כידוע התרגום של לא ילבש גבר כו' לא יתקן גבר בתקוני' כו' לכן נקראים בתיקון זה דהיינו מצד הלבוש נקרא חסד דרועא ימינא כו' אבל לא מצד כחו יתברך וכמבואר בסוף המאמר דין איהו גבורה משפט איהו רחמי כו' כולא לאחזאה איך אתנהיג עלמא בדין ובמשפט אבל לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו דין כו' ולאו מכל אלין מדות שמה שנקראים מדות וגופא הכל מצד הבריאה אבל מצד כחו יתברך אין לתאר אליו מאילין מדות כלל אך עם כל זה כח אלו הכחות הנמצאים אצלו יתברך להיות נמשך על ידם בבריאה יצירה עשיה הוא הכל מבירורי המלכים שנשברו כי שלא מצד הבירור אין לתאר המשכתו יתברך בבחינת עולמות כלל אפילו בבחינת יחוד מאחר שאין זולתו ולכן יש בחינת נוגה גם כן נגד אצילות כמו שנתבאר לעיל:

4שעיקר הבירורים הם מנוגה כי נוגה הוא כח גילוי היש אבל באצילות הוא כולו טוב כי אפילו בחינת גילוי היש הוא נכלל בכחו יתברך ביחוד עצום ולכן באצילות נקרא עור כמו עור המחובר לגוף בהתחברות גמור וביחוד אחד ועוד זאת שכל קשורי אברי הגוף הוא על ידי עור כן מתארים בחינת כח גילוי היש שבכחו לבחינת עור מצד התחברות והתדבקות גמור וגם כח כל המדות שבכחו המקושרים ומיוחדים בכחו יתברך הוא על ידי בחינת עור שהוא נוגה ונקראת חשמ"ל כמו שנתבאר לעיל וטעם שלפעמים נקראת חשמ"ל ולפעמים בחינת נוגה תמצא בעץ חיים בשער החשמל ובשער הנוגה: נמצא שיש באצילות שני בחינות בירור בירור אחד הוא מצד כחו יתברך שבבחינת היש ושני הוא מצד הלבוש שהוא גילוי היש אבל באצילות מתחבר ומתייחד הכל לאחדים בבחינת יחוד עצום ושורש שני הבירורים הוא בחינת מ"ה וב"ן שמ"ה הוא כחו יתברך שבבחינת יש וב"ן הוא גילוי היש ועיקר הבירורים הוא משם ב"ן כידוע ליודעי ח"ן: