שערי עבודה, שער שני יג

1ובירור המתברר בשלשה עולמות בריאה יצירה עשיה הוא גם כן נחלק לשני בחינות דהיינו ביטול היש בבחינת מהותו שהוא על ידי השכלה שיהיה נכלל ביחודו יתברך על פי ההשכלה שהוא כח ההשכלה ובחינה השניה הוא גילוי ההשכלה שהוא היש הנגלה אך גילוי ההשכלה היא בחינת לבוש כי בבחינת השכלה הרי נגלה היש בהתגלות גמור כי ההשכלה הוא בחינת יש כי בבחינת אין אין נופל שם השכלה כלל כי הוא ביטול גמור בעצם אבל הביטול הנמשך על ידי ההשכלה הרי יש מי שמשכיל:

2והנה בהשכלה עדיין גילוי היש בהרגשה מועטת כמו למשל באדם שמשכיל איזה דבר טוב הרי התקשרותו לאותו דבר הוא מצד עצם הדבר שמשכיל שמוכרח להיות כך והדבר הוא טוב מצד העצם אשר אין לנטות ממנו והשכלתו מכריחתו להדבק בהדבר ההוא הרי העיקר הוא מצד השכלתו העצמית והתדבקותו אל הטוב מצד עצמו הוא הטפל כן כביכול ביטול הנמשך על פי השכלה מצד הבנתו שאין עוד מלבדו ואשר כל העולמות המה בטלים אצלו מצד השכלה זאת מתבטלים ומתכללים ביחודו נמצא עיקר הביטול הוא מצד עצמותו וביטולם של הנבראים הוא בחינת טפל לכן בבריאה ששם נגלה השכלתו יתברך הוא רובו טוב ומעוטו רע ולא שיהיה בעצם הקדושה רע חס ושלום רק מצד שבהשכלה הוא מוכרח להיות גם כן גילוי היש ומי שבטל הרי מצד גילוי היש יכול להתאחז בחינת הרע ובבחינת יצירה ששם הוא התגלות מדותיו דהיינו להדבק בו באהבה וביראה וכו' שם הוא יותר נרגש היש כי בבחינת אהבה הביטול הוא לא מצד אהבה כי אם מצד שהוא אוהב הדבר השייך לנפשו למשל כי מצד שהוא ערב לנפשו ושייך אליו מצד זה הוא מתדבק נמצא בבחינת אהבה יש שני אופנים אופן אחד הוא מצד העצם אשר הוא ערב ואופן השני מצד שהוא ערב לנפשו כן הוא כביכול התגלותו יתברך בבחינת מדות ביצירה יש בבחינת ביטול והתדבקות על ידי המדות אהבה כו' שני בחינות אחד הוא מצד אהבת העצם שהוא הטוב ושנית הוא מצד אהבת עצמו שרוצה להדבק בהטוב מצד שהוא טוב לנפשו לכן ביצירה הוא חציו טוב וחציו רע ולא חס ושלום שיהיה הרע בהטוב בעצמו דהיינו בהאהבה וביראה עצמה כי באמת הביטול שמתבטל על ידי אהבה ויראה הרי הוא טוב גמור כמו הביטול של המלאכים שהגם שביטולם הוא על ידי אהבה ויראה כמו מחנה מיכא"ל ביטולם הוא על ידי אהבה ומחנה גבריא"ל ביטולם הוא על ידי יראה אף על פי כן מחמת אהבה הנגלה בו מבטל מהותו ומהפך היש שלו על ידי אהבתו לגמרי וכן בבחינת היראה הגם שביראה הוא שני מהותים דהיינו מצד העצם ומצד עצמו שהוא ירא אך אף על פי כן מצד התגברות היראה אשר בבחינת גבריא"ל הרי הוא בטל לגמרי באופן שמבטל בחינת היש שלו שלא נחשב אצלו לכלום נמצא מצד הטוב הוא כולו טוב אבל מצד שעיקר הביטול הנגלה ביצירה הוא דייקא על ידי הרגשת היש הרי נגלה כח היש ביצירה ובהתגלות כח היש יכול להתאחז בחינת הרע בהיפך להיות אוהב את עצמו דייקא:

3וכידוע שביצירה הוא בחינת מט"ט מצד הטוב ובחינת סמא"ל מצד הרע אך במט"ט נתהפך כולו לטוב אפילו צד הרע שהוא היש נתהפך לטוב ובסמא"ל הוא ההיפך אפילו הטוב שבו נתהפך לרע ובעשיה שכל הביטול הוא בבחינת עשיה הוא רק מצד העשיה כמשל מצד מורא מלך בשר ודם מבטל את עצמו ומקבל עליו עולו נמצא עיקר הוא היש שלו רק מצד מוראו ועולו מבטל את עצמו כן הוא בעשיה אשר נגלה כבודו יתברך בבחינת עשיה גשמיות כמו צבא השמים שבטלים ומשתחווים לו אבל הם בעצם נרגשים ליש גמור נמצא היש שלהם עיקר רק שהם מבטלים היש מצד מוראם וביטולם אבל כל הביטול הוא בבחינת יש גמור לכן בעשיה רובו רע ומעוטו טוב וגם כן כנזכר לעיל לא שיהיה חס ושלום הרע בטוב שבעשיה כי מצד הטוב הוא טוב גמור דהיינו הגם שהביטול הוא באופן העשיה אבל מצד ביטולו מבטל עצמו לגמרי מכל וכל ואדרבה כאשר יתבאר לקמן שעיקר גילוי כבודו יתברך הוא הביטול מצד העשיה רק מצד שבעשיה הוא הרגשת היש גמור אשר על כן הרע גובר אשר יכולים להחשיב עצמם ליש גמור ואלקו"ת כמאמר פרעה לי יאורי וכמו סנחריב ונבוכדנצר כמאמר הכתוב אני ואפסי עוד שהוא קליפה דעשיה ואחיזתם הוא מצד שבעשיה נגלה היש הגמור ולכן היה עבודתם להמזלות מצד שהשפעתו יתברך על ידי המזלות הוא בהלבשה ביש גמור בהסתרה עצומה לכן היו מחשבים להיש שלהם הנגלה ובטלים אליהם אבל הצבא השמים בעצמם המה בטלים ביטול גמור אליו יתברך:

4והנה עיקר הכוונה הוא מאתו יתברך שיהיה נגלה כבודו יתברך בבחינת השכלה ומדות ועשיה דייקא אשר על כן היו הצמצומים אבל מצד הגילוי הרי יכול להתאחז ההיפוך כי את זה לעומת זה עשה אלקי"ם כי כל עיקר גילוים הוא מצד ההיפך דייקא מצד הבירור וזהו תכלית הכוונה אשר על כן בעולמות בריאה יצירה עשיה הם נקראים לבושים אפילו מצד הטוב כמאמר הכתוב לכבודי בראתיו כו':