שערי עבודה, שער שני טו

1והנה בבחינת לבושים אלו יש שני בחינות הלבשה הלבשה אחת הוא ביטולם של העולמות אליו יתברך כל אחד לפי בחינתו אשר הביטול אליו יתברך הוא נגלה על ידי הלבשה בבחינת היש הנגלה בבחינת העולמות הבטלים אליו יתברך הן מצד ההשכלה הן מצד המדות והן מצד ביטול העשיה ובחינה זו כולו טוב אפילו מצד היש ובזה נגלה כבודו יתברך בבחינת התגלות שהוא דייקא מצד היש ובחינת לבוש זה הוא תמיד בבחינת התחברות והתדבקות ולבוש זה הוא מהטוב שבנגה והוא הנקרא חשמ"ל והלבשה שניה הוא כשמתלבשים בבחינת הנגה אשר היא כלולה מטוב ורע דהיינו מה שנתברר מהיש שבנגה שהם בחינת דברים המותרים הן בבחינת השכלה הן בבחינת מדות והן בבחינת מעשה אשר עדיין לא נתבררו לקדושה רק שהן מותרים ועומדים וכשמעלים ומקשרים אותם אל יחודו יתברך דהיינו בהביט בהם בפנימיות ומבטלים הדברים המותרים אליו יתברך דהיינו על ידי אכילה ושתיה מעלים הטעם אליו יתברך ועובד בהכח ההוא את הוי"ה וכדומה לזה אז נתעלית נוגה לקדושה ומלבשת את הקדושה וכידוע ליודעי ח"ן סוד מאמר רבותינו זכרונם לברכה בענין המלאכים המתחדשים בכל יום כמאמר הכתוב חדשים לבקרים כי יש מלאכים שהמה ברורים כבר והם נקראו ואשר משרתיו כולם אהובים כולם ברורים כו' ויש מלאכים המתבררים בכל יום והוא מאמר יוצר משרתים והתבררותם הוא על ידי מדת מלכותו יתברך המתלבשת בבחינת נוגה לבררם אל הקדושה כמאמר הכתוב ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה כי ביתה הם המלאכים והמחנות דכל עולם ובכל יום מתבררים אל הקדושה ונעשים בחינת לבוש:

2והנה ידוע שיש לבושין דשבת ולבושין דחול ולבושין דשבת הם המתכללין תמיד ביחודו יתברך בהתגלות נועם הוי"ה בבחינת תענוג מכח עצמותו ברוך הוא אשר הוא כולל עילאין ותתאין בהשוואה אחת ומתאחדין ממש לאחד ולבושים דחול הוא על ידי הבירורים שהוא על ידי עבודת ישראל כמו שיתבאר לקמן והנה שני הבחינות נקראו לבושים כמו שעל ידי הלבוש נגלה האדם ועיקר הוא האדם והלבושים טפלים לו והוא מתכבד בהם כן על ידי בחינת הלבשות שהוא מבחינת נגה נגלה אלוק"ותו יתברך על ידי הלבושים ובזה נגלה כבודו:

3והנה כשמתכללים ביחודו יתברך נקראים לבוש אבל חס ושלום כשלא נתכללו ביחוד כי אם נגלים ליש ודבר בפני עצמם שלא נגלה על ידי הנגה גילוי אלוק"ותו יתברך נקראת קליפה כמו הקליפה שעל האוכל הרי היא מסתרת לגמרי את האוכל ואינו נגלה כלל הגם שהמאכל בתוכו אבל מצד הקליפה אי אפשר להשיג המאכל כן כשבחינת נגה אינה נכללת בקדושה הרי הוא מסתיר את אלוק"ותו יתברך השוכן בתוכו ומחיה ומהווה את היש אפילו בדברים המותרים כשהולכים אחר הגילוי לבד אך בחינת קליפת נגה אינה קליפה קשה כל כך כי יכולים להעלותה בתשובה קלה כמו שיתבאר לקמן אבל שלש קליפות הטמאות לגמרי המקבלים מבחינת נגה אשר הם משיורי מלכים שלא נתבררו כלל המה קליפות גמורות שאי אפשר להם לעולם להתגלות בבחינת לבוש כי עיקר תקנתן היא שבירתן כמאמר רבותינו זכרונם לברכה כלי חרס שבירתן היא טהרתן או כדי להוציא בולעם מפיהם כמו רות ונעמה שבאו מעמון ומואב וכדומיהם שהם הנשמות הגדולות המושקעות בתוכן והנשמות ההם נשמרים בתוכם כמו האוכל הנשמר בתוך הקליפה והוא מכבשי דרחמנא או כמו בעלי תשובות גדולים אשר על ידי תשובתן מהפכים מזדונות לזכיות:

4וכן הם כל הגליות לברר מתוכם כל הטוב שמושקע בתוכם וכמו הארון שישב בשדה פלישתים שהוא הכל לברר מתוכם הקדושה ויש בזה בחינות לאין קץ ולכן כל ההתבררות שמתוכם הלא הם בטלים לגמרי הן בניצוצות היוצאים מתוכם ונתעלו אל הקדושה בהסיר הקליפה מהם לגמרי וכן בבעלי תשובה שמהפכים זדונות לזכיות הרי הם נכללים בקדושה ממש אבל לא שהקליפות בעצם יעשו לבוש אל הקדושה חס ושלום כי אם בהוציא מתוכן המאכל שהוא הקדושה הרי הם נזרקים לגמרי וכשמתהפכים ממרירא למתקא הרי אין מהותם נמצאים במציאות כלל אבל בחינת נגה הרי היא עצמה נכללת בקדושה ונעשית לבוש ממש כמו הבירור שמבררים מתוך המאכל דהיינו כשמבררים הנאת המאכל אל הקדושה דהיינו שעל ידי הנאה זו יתדבק אל פנימיות אלוק"ות אשר בתוכו הרי הנאת המאכל נעשה לבוש ותענוג אלוק"י מתלבש בתוך הנאת המאכל ומזה תלמוד לכל הבירורים דהיינו שאם על ידי השכלה החצונית בא אל השכלה פנימית הרי ההשכלה החיצונית נעשית לבוש שעל ידה נתגלה השכלת אלוק"ותו יתברך וכן כל בחינת המצות המה דייקא בבחינת בירורי נגה כמו האתרוג אשר עיקר גדולו הוא מנגה כידוע וגם קלף של תפילין וצמר של ציצית ותרומה ומעשרות וקרבנות שהם מבהמות וכדומה להם אשר עיקר גידולם מנגה ונעשים לבוש אל רצונו יתברך וכל עיקר הבירור הוא מנגה שתעשה לבוש אל הקדושה והלבוש שרשו מאוד נעלה וכאשר יתבאר לקמן מסוד חלוקי דרבנן הנעשה מהתורה ומצות שהוא בחינת הצלם אשר עיקרו הוא מהבירור שבנוגה וממנו נעשה לבוש להנשמה: