שערי עבודה, שער שני יז

1ולכן מבואר בפרי עץ חיים ששורש פרעה היה יניקתו מאחוריים דכתר והנה פרעה הוא ראש הקליפה איך יהיה שורשו מכתר שהוא רצונו יתברך אך באמת שורש הרע שיהיה יכול להתגלות בחינת ההיפוך הוא דייקא מבחינת רצונו יתברך שהוא הכתר כי אם שהוא מאחוריים דהיינו שלא לזה ההתגלות היה עיקר רצונו יתברך כי עיקר רצונו היה בכדי לאכפייא ולאהפכא ושיהיה נגלה על ידה כבודו יתברך כמאמר הכתוב בזאת תדע כי אני הוי"ה ונאמר בעבור זאת העמדתיך וגומר ולמען ספר שמי בכל הארץ בעבור זאת דייקא כידוע שזאת הוא התגלותו יתברך דווקא בבחינת יש כמבואר במקום אחר ובחינת קיומו הוא למעלה מן הדעת לכן מבואר בזוהר הקדוש פרשת בא (לד.) בסוד התנינים אשר פרעה נקרא התנין הגדול שמשה הוה דחיל למקרב לגביה דקא חמי ליה משתרש בשרשין עילאין כי משה הוא בחינת הדעת ועיקר הדעת הוא בחינת היחוד דהיינו לגלות יחודו יתברך בבחינת כל העולמות ולקשרם אליו יתברך ולבטלם אליו בביטול והתאחדות גמור שהוא התגלותו יתברך בבחינת התאחדות והתלבשות העולמות על ידי הבנת יחודו יתברך בכל בחינת הנבראים ולהפך כל המדות אליו יתברך שהוא ענין הדעת לכן ירא למקרב לגביה כי שורשו למעלה מן הדעת שהוא מבחינת פלא דהיינו כח התהוותו הוא מבחינת פלא לכן אי אפשר להפכו על ידי בחינת משה שהוא הדעת עד שאמר לו הוי"ה בא אל פרעה וזהו כי אני דייקא הכבדתי את לבו ואני הוא בהיפך אתוון אין והוא למען שתי אותותי אלה בקרבו דייקא כידוע ליודעי ח"ן שבחינת אלה הוא מבחינת התגלות ההיפוך כמאמר הכתוב אלה אלוקיך ישראל ואומר על אלה אני בוכיה ויעקב אבינו עליו השלום אמר מי אלה על מנשה ואפרים וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה שראה שיצאה ממנו ירבעם שעשה העגלים ואמר אלה כו' וכמאמר הכתוב אלה אזכרה כו' אשר אלה הוא התגלות היש גמור הנגלה בבחינת ההיפוך וכל עיקר הכוונה הוא שיתגלה אלוק"ותו יתברך דייקא על ידי גלוי ההיפך וזהו למען שתי אותותי אלה שהם אותיות אלה על ידי התהפכותם כמבואר במקום אחר:

2וזהו שכתוב ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל שהם אלה המלכים דייקא שהם ההיפך והם בחינת מלכים שנשברו בבחינת נפילה דהיינו שחיותם וקיומם הוא שלא בבחינת גילוי אלוק"ותו יתברך על ידם כי הם בבחינת שבירה כמשל כלי שנשברה הרי אינה יכולה לקבל כלום או כמו דבר שנופל ממקום גבוה למקום נמוך הלא אין ביניהם התחברות כלל כך כח התהוותם וקיומם הוא שלא בבחינת קבלה שיהיה נתפס ונתגלה בהם גילוי אלוק"ותו וגם כן הם בבחינת נפילה שלא נראה בהם התחברות כלל ושורשם הם לפני מלך מלך לבני ישראל שהוא בחינת התיקון אשר התגלות בני ישראל הם בבחינת הלבשה שהוא הבחינת תיקון כידוע ליודעי ח"ן כמו שנתבאר מעט מזה בחלק הראשון לכן שורשם הוא יותר גבוה מבחינת התיקון לא שהם עצמם ח"ו גבוהים כי המה כאין ואפס והמה בתחתית הדרגין בבחינת אבדון כמאמר הכתוב כי הנה רחקיך יאבדו ואומר כי הנה אויבך יאבדו כי אם שורש כוונת התהוותם הוא גבוה כי שורש כוונתם שיסתלק יקרא דקודשא בריך הוא וכמאמר הזוהר הקדוש שהבאתי לעיל חכמתא מגו טפשותא ואוקיר לשמא קדישא בגו רשותא דאל זר כו':

3וכדומה מזה הוא שורש התהוותם ולכן אותן נשמות הגבוהות ששורשם מכחו הפלא יתברך שלא היו יכולים לבא בבחינת התלבשות כי שורשם היה דייקא להתגלות אלוק"ותו יתברך ושלימותו מתוך ההיפך דייקא כמו אברהם אבינו עליו השלום אשר עליו נאמר המקרא מי יתן טהור מטמא וכמו נשמת דוד המלך עליו השלום אשר יצא מרות המאביה וכמו שנאמר עליו ובחטא יחמתני אמי וכדומה לזה נשמות הגדולות שזכרתי לעיל התגלותם הוא דייקא מצד ההיפך וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה על משה רבינו עליו השלום שתמה על מיתתו של רבי עקיבא והשיבו שתוק כך עלה במחשבה כי שורשו היה מלמעלה מן המחשבה שהוא חכמה וזהו ענין בעלי תשובות הגדולים אשר הם גבוהים מצדיקים גמורים אשר עליהם נאמר מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד כי בשעת רשעתם אשר היו תחת יד הקליפות היו למטה מבחינת לבושים שהוא על פי חכמה והבנה כמאמר רבותינו זכרונם לברכה אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות שהוא הסתלקות החכמה שהחכמה היא בחינת חיות כמאמר הכתוב והחכמה תחיה:

4כי עיקר החיות הוא מהחכמה אשר על ידי החכמה כביכול מחיה את כל העולמות כי התלבשות אור אין סוף הוא בחכמה ורשעים בחייהם קרויים מתים כי הקליפות נקראים מתים כי אור אין סוף לא נמשך בהם בבחינת חיות על ידי התלבשות החכמה כמו שנתבאר לעיל כי קיומם הוא למעלה מן החכמה בבחינת שורשם והם עצמם המה למטה מן החכמה ולכן עלייתם הוא דייקא על ידי תשובה עילאה שהיא גם כן למעלה מן החכמה דהיינו למעלה מן הכלים כי חוזרים על ידי תשובתם למקורא ושרשא דכולא בבחינת צעקה מנקודת הלב שלמעלה מן החכמה שמואס בנפשו ולא חפץ בחיים הגשמיים ויוצאים מנרתיקם לדבק בשרשם כמו מעשה דרבי אלעזר בן דורדייא אשר אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים והשיבו לו עד שאנו מבקשים רחמים עליך נבקש רחמים על עצמינו כי כתיב כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וכן הרים וגבעות וכו':

5כי מתחלה רצה לעשות תשובתו על ידי בחינת הלבושים דהיינו שמהפך מדותיו הרעים מעבירות חמורות אשר הם משלש קליפות הטמאות ולהעלותם ולהלבישם בקדושה בבחינת יחוד ובאמת הם אינם יכולים לעלות בבחינת לבושים דהיינו שיתהפכו אל הקדושה בבחינת הלבשה כי כחם הוא ההיפוך גמור ומנגד אל הקדושה וכל עיקר התהוות הקליפות הוא בבחינת ההיפוך לכן בחינתם אינו יכול לעלות אל הקדושה כי לכן נקראו אסור שהם אסורים ביד החיצונים שאין להם עליה מהותם בעצמם כי אם עלייתם הוא כמו שכתוב ובאבוד רשעים רנה רק שהתהפכותם הוא על ידי תשובה שישוב אל מקורו ושרשו שהוא למעלה מהחכמה והבנה והוא התהפכותם כמו שהתהוותם הוא למטה מן החכמה והבנה וקיומם הוא בבחינת פלא שיהיו מנגדים כמבואר לעיל כן התהפכותם הוא בלמעלה מן הבינה ולכן אמר אין הדבר תלוי אלא בי בי דייקא שהוא נקודת הלב שבבחינת נפשו שהוא רצון הנפש שלמעלה מן החכמה ומדות ואינה בבחינת התלבשות כלל ונקרא בחינת יחידה שבנפש שהוא למעלה מן השכל ובתשובה זו הוא שזדונות נעשו כזכיות דהיינו שמחזיר הכח עצמו שהיה בו בבחינת תאות רעות שלמטה מן החכמה וכאשר מעלה הכח הזה על ידי התגברות עצום בלמעלה מן החכמה בנקודת הלב בזה הוא נושא עון ועובר על פשע ונעשה מפשע שפע כי עיקר השפע הוא מבחינת אין סוף בעצמו שלמעלה מבחינת כלים כידוע: