שערי עבודה, שער שני כ

1והנה הכלל העולה מכל הדברים האלו שבבחינת כלל העולמות הם שלשה בחינות דהיינו בחינת קדושה גמורה ובחינת נוגה ובחינת סיגי מלכים שלא נתבררו כלל מתוך השבירה והם השלש קליפות הטמאות לגמרי והנה בחינת הקדושה שבכל העולמות הוא אלוקו"תו יתברך המתמשך בכל העולמות והיא הביטול העצמי אל אין סוף ברוך הוא אשר הביטול הזה הוא נחלק לארבעה עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ובאצילות הוא הביטול העצמי בבחינת יחוד עצום אשר בבחינת אצילות אין היש מסתיר לגביה יתברך כי הכל הוא כחו לבדו יתברך ולא יצאו לחילוק והבדל הדרגין כלל דהיינו כח כל העולמות כאשר הם בכחו יתברך אשר איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון הגם שבחינת הביטול הזה הוא גם כן נערך דייקא מצד היש ומצד בחינת הבירור כמו שנתבאר לעיל כי שלא בבחינת היש אין נופל לשון ביטול כלל מאחר שאין זולתו כי אם הביטול הוא דייקא מכח התגלות היש אך אף על פי כן המה כלולים בכחו לכח אחד ולכן בחינת אצילות דרך כלל נקרא חכמה ונקרא יו"ד דשם הוי"ה ברוך הוא כי חכמה הוא כ"ח מ"ה שהוא כח הביטול בבחינת מ"ה שהוא שלא בהרגשה כלל רק שהכל המה כלולים בכח אחד ונקרא גם כן יו"ד כי כמו שהיו"ד הוא נקודה אחת בלי התפשטות אורך ורוחב כן הביטול שבבחינת אצילות הוא כח אחד לבד שכל העולמות כלולים בכחו לכח אחד והביטול הזה נמשך על ידי כחו הפלא שהוא בחינת כתר דאצילות וזהו הקוץ שעל היו"ד המרמז לבחינת הפלא לכן הוא רק קוץ כי בבחינת כתר עדיין לא בא לכלל אותיות כי הוא הנמשך מהמאציל ברוך הוא אשר אינו בבחינת כלים ואותיות אבל רמיזא אית ביה דהיינו מאין נמשך כח הביטול שיהיה בחינת יש ואף על פי כן המה הכל כח אחד הוא על ידי כחו הפלא ולכן הוא הקוץ של יו"ד לרמז על בחינת הפלא אבל מצד עצמותו ברוך הוא שלא בבחינת התגלות העולמות אסור אפילו לרמזא ליה בקוצו של יו"ד כי מצד המאציל ברוך הוא שלא בבחינת העולמות הלא לית ביה תפיסא והשגה כלל וכמבואר בחלק הראשון עיין שם:

2ובחינה שניה שבביטול הוא הביטול הנמשך על ידי ההשכלה ביחודו יתברך דהיינו בבחינת בריאה שהוא ההסתרה שנגלה כחו יתברך בבחינת היש בבחינת נגלה אבל מצד ההשכלה וההתבוננות שהוא הבורא את הכל וממנו נפעלו ואין דבר זולתו יתברך ומתבונן ביחודו יתברך שכל הנפעלים מתיחדים בכחו יתברך ומצד ההתבוננות בטלים כל הנבראים אליו יתברך והביטול הזה הנמשך מצד ההשכלה הוא גם כן בחינת אלוקו"ת המתגלה על ידי הבינה ודרך כלל נקרא עולם הבריאה בינה כמאמר הזוהר הקדוש אימא מקננא בכרסיא והיא הנקראת ה' ראשונה דשם הוי"ה ברוך הוא כי כמו הה"א יש לה אורך ורוחב והתפשטות כן הביטול הנמשך על ידי דהבינה והשכלה זו הוא מצד הבנת התפשטותו יתברך בעולמות ואין דבר שחוץ ממנו והוא יתברך מתייחד בכל הפעולות מצד זה הוא בטל אליו יתברך ולכן הביטול הזה הוא אלוקו"ת גמור שהביטול הוא מכחו יתברך ונכלל בכחו רק שהביטול זה הוא הביטול שמצד ההשכלה והוא מה שנתברר מבחינת היש הגמור שהוא כחו יתברך שבבחינת היש להיות נגלה יש אך כשמשכיל על דבר היש מבין שבחינת היש הוא גם כן מכחו יתברך ומתבטל על ידי הבינה זו והתגלות כחו יתברך שבבחינת אצילות נגלה בבחינת השכלה ומתמשך כחו זה דייקא בבחינת השכלה והוא שהכלים דאצילות עוברים בבריאה דרך מסך שהוא הפרגוד המפסיק בין עצם הביטול להיות נגלה השכלת הביטול אשר לזה היה כוונתו יתברך שיתגלה כחו דייקא בבחינת גילוי זה:

3לכן בחינת מלכותו יתברך שהוא עיקר הרצון להגילוי ולכן נקראת כתר מלכות היא הבוקעת את המסך להיות עובר דרך מסך זה הכלים דאצילות שהוא התכללות כחם של הנבראים ויחודם במאצילם ברוך הוא לבחינת כח אחד ממש להיות נגלה ביטול הזה אפילו מצד ההשכלה נמצא הוא עצם הביטול שבאצילות רק שנגלה בבחינת הבנה והשכלה וההבנה וההשכלה מתחברים אצלו לכח אחד מצד כחו הפלא גם כן כי כמו שבאצילות מתייחדין כח הדרגין אצלו יתברך לכח אחד מצד כחו הפלא כן מתייחדין הדרגין גם כן בבחינת השכלה אצלו לכח אחד לכן כח הביטול הזה הנמשך על ידי ההשכלה הוא גם כן אלוק"ות גמור והן הן עשר ספירות דאצילות והן הן עשר ספירות דבריאה שהוא יחודו יתברך מצד כחו באמיתותו יתברך רק החילוק הוא בבחינת התגלות כי בבחינת אצילות אינו בערך התגלות כלל כי אם ביטול העצמי ובבריאה הוא הביטול בבחינת התגלות אבל בעצם הביטול הזה הוא כחו יתברך לבדו המתגלה מצד ההשכלה וביצירה הוא התגלות מדותיו יתברך דהיינו הביטול הנמשך על ידי המדות שהם אהבה ויראה ודומיהן דהיינו שיהיה ביטולם של הנבראים מצד אהבה ומצד היראה כי מצד האהבה הוא עצם הנכסף אל יסודו שהוא הביטול הנמשך על ידי אהבה להתדבק אליו יתברך מצד האהבה ולהבטל אליו מצד היראה בהתגלותו יתברך בעולם היצירה בכח מדותיו הכלולים בו יתברך בכח אחד אשר אצלו יתברך החסדים והגבורות ביחוד עצום:

4ובכדי לגלות החסד וגבורה שבכחו יתברך הוא גם כן על ידי מסך שבין בריאה ליצירה כי בבחינת בריאה שהוא הביטול הנמשך על ידי ההשכלה הרי המדות כלולים בכח ההשכלה ולא נגלו המדות בבחינתם ובכדי שיתגלה ביטולו יתברך בבחינת אהבה ויראה שהם המדות לכן יש מסך מפסיק בין בריאה ליצירה ועל ידי המסך הזה עובר כחו יתברך שבבחינת אצילות המתגלה בבחינת בריאה להיות נגלה בבחינת יצירה לכן בבחינת יצירה יש שני מסכים שהם שני בחינות הסתרות הסתרה אחת הוא להסתיר כח הביטול דבחינת אצילות והסתרה השנית הוא להסתיר ביטול הנמשך על ידי בחינת השכלה ועל ידי בקיעת מלכות דאצילות שהוא רצונו יתברך לבחינת הגילוי היא הבוקעת מסך הבריאה וכן הגילוי הזה הוא מתלבש בבחינת הביטול הנתגלה בבחינת הבריאה והוא הנקרא מלכות דבריאה שהוא רצונו יתברך הנתגלה בבחינת ההשכלה להיות נגלה כחו יתברך בבחינת ביטול המדות אליו יתברך ועל ידי בקיעה זו עוברים הכלים דאצילות המתגלים בבחינת בריאה שהוא כח הביטול מצד יחודו יתברך בבחינת העולמות להיות נגלה בבחינת המדות שהוא היצירה כי המדות לא יוכלו לקבל כח האצילות בעצמם כי אם על ידי מסך הבריאה כי המדות שהם אהבה וכו' עיקר התגלותם הוא על ידי הבנה והשכלה כי האהבה לאיזה דבר מוכרח לידע מהות הדבר שרוצה להדבק בו וליבטל אליו כנראה בחוש שאפילו בקטן שכל הנהגתו היא על פי מדותיו אף על פי כן מוכרח להיות איזה השכלה לאהבתו:

5והנה המדות בעצמם הם טבעיות אליו הנמשך מכח עצם נפשו אך אף על פי כן עצם כח נפשו לא נתגלה כי אם על ידי השכלה והבנה כן כביכול ביטול בחינות הנבראים אליו ואהבתם להתדבק אליו הוא על ידי התגלות ההשכלה שהוא להשכיל ביחודו יתברך מזה מתבטלים אליו בהתגלות אהבתם ויראתם והנה עצם אהבתם וביטולם הוא הכל מכחו יתברך אבל התגלותם הוא על ידי בחינת הבריאה דהיינו כחו יתברך נתגלה על ידי בחינת השכלה ואז נתעורר אצלם הביטול באהבתם מכחו יתברך ממש המתגלה בהם ולכן זעיר אנפין מקנן ביצירה כי זעיר אנפין הוא כח התכללות שבכחו יתברך שמצד מדותיו יתברך אבל אצלו יתברך הכל הוא כח אחד והתגלות כחו זה הוא בבחינת יצירה ששם התגלות כחו יתברך בבחינת ביטול המדות הם חסד וגבורה ותפארת שהם אהבה ויראה ודומיהם ולכן היצירה הוא וא"ו משם הוי"ה ברוך הוא כי וא"ו הוא שש קצוות שהם המדות שהם בכחו ביחוד אחד התגלותם הוא בבחינת יצירה וגם וא"ו הוא בחינת המשכה כידוע שהמדות הם הכל בבחינת המשכה כי בבחינת אצילות אשר הכל הוא כח אחד נקרא בשם יו"ד כנזכר לעיל:

6ובבריאה הביטול הוא על ידי התפשטות אורך ורוחב שהוא ההשכלה בבחינת ביאור כמו למשל אדם שמשכיל ומתבונן מהותו של הדבר ושורשו ואיכותו איך הוא לכן עדיין לא נגלה שם המשכה כלל אבל במדות נמשך נפשו אחר הדבר הזה או ממשיך הדבר אליו מצד האהבה כן הוא כביכול התגלות הנמשך בבחינת מדות דהיינו ביטולם של הבנראים אליו יתברך הוא שנמשכים אליו יתברך וגם בחינת כחו יתברך נמשך בהנבראים לגלות בהם עצם הביטול והביטול הנמשך מעשיה הוא הביטול של הגלגלים וצבא השמים אשר כחו יתברך הוא המנהיגם ומכח זה מתבטלים לעשות רצון קונם בסיבובם ובמהלכם כמאמר הכתוב וצבא השמים לך משתחווים וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה השמש עומד במזרח ומשתחוה למערב וכמאמר הזוהר על הכוכבים ומזלות דאינון רהטין למעבד רעותא דמאריהון וכן אפילו בעשיה הגשמיות הלזו בכל הנבראים הגשמים המה מתנהגים על פי הכח אשר ניתן בהם מהבורא ברוך הוא הן בדומם הן בצומח אשר כל גדוליהם הוא הכל מכחו יתברך וכן כל הבעלי חיים אינם מתנהגים כי אם על פי כחו בבחינת סדר הנבראים וכולם הנהגתם על פי כחו יתברך ולית מאן דנפיק מרשותיה לבר רק האדם מישראל להם ניתנה הבחירה ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה אם תזוח דעתו אמור לו יתוש קדמך כי היתוש היא מתנהגת על פי רצונו אבל האדם יכול להיות עובר רצונו יתברך חס ושלום וגם כח זה ניתן לו מאת הבורא ברוך הוא לכוונתו בכדי שיתגלה על ידו אלוקו"תו יתברך ובבחינת עשיה הוא שלשה מסכים דהיינו המסך שבין אצילות לבריאה ומסך שבין בריאה ליצירה ועוד מסך שבין יצירה לעשיה כמו שנתבאר לעיל:

7כי כל ההתגלות הנגלה באלו העולמות הכל הוא כחו לבדו יתברך אבל בכדי שיהיה נגלה כל אחד ואחד בבחינתו מוכרח להסתיר הגבוה ממנו כי אם לא יהיה ההסתרה מהגבוה הרי לא תתגלה הדרגא התחתונה והנמוכה ולכן כל התנהגות העשיה הוא על ידי התלבשות כחו יתברך בבחינת יצירה בבחינת מדותיו ומהם הם כל פעולות העשיה לכן יש מסך בין יצירה לעשיה כדי שיתגלה העשיה בפועל ממש והמלכות דיצירה בוקעת המסך ומתגלה בבחינת ביטול העשיה ובה מלובש בחינת ביטול הנגלה בבריאה ובבריאה מלובש עשר ספירות דאצילות שהוא יחודו יתברך אבל כשתעיין היטיב הכל הוא התגלות הביטול מצד כחו יתברך לבדו כמו למשל בהבדל מאדם אשר בכח נפשו כל כחות הנפש המתפשטים בגוף כולם הם כלולים בכח נפשו לכח אחד וכשנתגלה כחו בבחינת השכלה אז נתגלה כח הנפש על ידי ההשכלה וכשנתגלה כח הנפש במדות נתגלה כח הנפש באופן המדות וכשנתגלה בבחינת עשיה גשמיות דהיינו בפעולה ממשית בהילוך ובמישוש הרי נתגלה כח הנפש על ידי המעשה וכשתסתכל הכל הוא כח הנפש בעצמה המתגלה הן בהשכלה הן במדות הן במעשה הכל הוא כח הנפש בעצמותה רק החילוק והבדל הוא בהתגלותה לפי אופן ההתגלות נגלית כחה כן הוא כביכול בהתגלותו יתברך בכחו בבחינת בריאה יצירה עשיה אשר הכל הוא כחו לבדו יתברך ואין החילוק רק מצד התגלותו יתברך לכן בעשיה הוא גילוי מלכותו יתברך שהיא ה"א תתאה משם הוי"ה ברוך הוא שבעשיה הוא עיקר הגילוי בפועל ממש וכל מדת מלכות הוא רק בשביל הגילוי ועיקר הגילוי הוא בעשיה דייקא: