שערי עבודה, שער שני כג

1והנה מבואר פירוש של חשמ"ל וקריאתו בשם חשמ"ל הוא חיות אש ממללות וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה עתים חשות ועתים ממללות דהיינו עתים חשות מצד בטולם בעצם ועתים ממללות מצד גילוי יחודו יתברך הנגלה על ידם ודי למבין ועתים האלו הם בכל רגע ממש בנושא אחד דהיינו מצד גילוי אלוקו"תו יתברך על ידם אשר מצד יחודו יתברך הלא נגלה באמת שאין זולתו כלל לכן הם חשות ומצד הגילוי הנגלה על ידם הם ממללות דהיינו שיחודו יתברך נגלה דייקא על ידי ההשכלה כי מצד עצמותו ברוך הוא אינו בערך גילוי כלל כי אין שייך גילוי מצד כחו יתברך אשר אין זולתו כלל וזהו כשהדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא הם חשות וכשאין הדבור יוצא הם ממללות דהיינו למשל כשהחכם משפיע להמקבל בכדי להבינו עצם כוונתו:

2והנה כשהמקבל מעמיק ומתקשר בעצם כוונת רבו בפנימיות כוונתו על ידי ההשכלה ואינו מתבונן בהשכל בעצם רק עיקר עיונו הוא להבין עצם הכוונה על ידי ההשכלה ועיקר הוא הכוונה הנגלה בהשכלה וההשכלה עצמה היא אצלו בחינת מעבר לבד נמצא השכלה בטילה לעצם המכוון וההשכלה אינה בחינה נבדלת מעצם המהות כי אם מחוברת ומתקשרת בעצם הכוונה בלי פירוד וכמו למשל מי שנותן דעתו בעסק להרויח ממון ומחמת עוצם התקשרות נפשו בחיות נפשו להרויח ממון מתחכם בכמה מיני התחכמות איך להרויח:

3והנה בעת התקשרות זה עיקר התקשרותו הוא בהרווחת הממון ואינו מרגיש ההתחכמות בעת העמקת דעתו בהממון וההתחכמות היא טפילה ובחינת מעבר לרצונו המתקשר להרויח הממון וכמו כן המתקשר בעצם כוונת רבו על ידי ההשכלה אינו מרגיש ההשכלה מצד עצמה כי אם עיקר התקשרותו הוא בפנימיות כוונת רבו הנגלה על ידי ההשכלה וההשכלה נעשית טפילה ובחינת מעבר להכוונה ומתקשרת בהכוונה בחבור עצום ויש מי שאינו מתקשר בעצם הכוונה כי אם בההשכלה בעצמה להבין השכל אך מצד הבנת השכל משכיל שכוונת רבו הוא באופן זה הנגלה על פי השכל נמצא אצל מקבל זה עיקר הוא ההשכלה ועיקר הרגשתו הוא בהשכלה רק שעל ידי ההשכלה מבין גם כן כוונת רבו וכן יובן מזה בהתקשרות המדות שהם אהבה וכו' כאשר עיקר כוונתו הוא להתקשר בהעצם רק שההתקשרות הוא נגלה על ידי מדותיו נמצא המדה היא טפילה אליו ובטלה להעצם ויש שמצד מדותיו שהוא אהבתו לדבר מצד זה מתקשר אליו נמצא עיקר הרגשתו הוא בהמדה רק שעל ידי המדה מתקשר לאותו דבר כן הוא כביכול בנמשל כשהביטול הוא מצד עצם התקשרות יחודו יתברך בכלות הנפש אליו מצד העצם להתכלל וליבטל אליו יתברך אך עצם יחודו יתברך לא נגלה רק על ידי ההשכלה ביחודו יתברך ולכן מתקשר בההשכלה ביחודו יתברך אבל עיקר הוא יחודו יתברך וכן התקשרותו בבחינת הרגשה הוא רק יחודו יתברך וההשכלה היא רק בחינת מעבר להתגלות יחודו יתברך ואינו מרגיש בההשכלה וכן בהמדות מצד עצם התקשרותו אליו יתברך מתפעל באהבה ואינו מרגיש באהבה מצד עצמה זהו כשהדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא דהיינו שנגלה עצמותו יתברך על ידי בחינת הדבור שהוא התגלותו יתברך בעולמות אז ההשכלה הנגלה בבחינת בריאה המה בטלים ממש ואינם נרגשים למהות בפני עצמם ואז הם חשות בבחינת ביטול גמור אבל כשאין הדבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא דהיינו שלא נתגלה כי אם ההשכלה לבדה דהיינו גילוי ההשכלה הנגלה להשכיל יחודו יתברך דהיינו שעל ידי ההשכלה יהיה נגלה יחודו ואז עיקר ההתקשרות הוא בהשכל רק שעל ידי השכל מתגלה יחודו ובטל אליו על ידי ההשכלה אז הם ממללות דהיינו שאז נגלה מהותם שהוא ההשכלה:

4וזהו בחינת חשמ"ל ולכן פעם נקרא בחינת חשמ"ל הזה בחינת עור כמשל עור הדבק עם האדם בהתחברות עצום ועל ידי העור נגלה מהות האדם ואין העור נחשב למהות נבדל כלל ממהות האדם ופעם נקרא לבוש דהיינו שהגם שעל ידי הלבוש הזה בעודנו מלובש בו נתחבר עם האדם והאדם מתגלה על ידי הלבוש אף על פי כן הלבוש הוא בחינת נבדל מהאדם ועוד זאת שמעלת האדם נגלה על ידי הלבוש וכשמעיינים בהאדם מעיינים ומבינים בהלבוש איזה לבוש לבוש בכדי שעל ידי זה יהיה נגלה מעלת האדם על ידי הלבוש כן הוא כביכול כשעיקר התקשרותו הוא אל עצם יחודו והשכלה הוא בחינת מעבר כנזכר לעיל נקרא בחינת עור שהוא מחובר בעצם אחד עם יחודו יתברך באופן שאין להבדיל כלל ההשכלה לאיזה מהות נבדל אבל כשעיקר הוא ההשכלה רק שעל ידי ההשכלה נתגלה יחודו יתברך נקרא השכלה הזאת בחינת לבוש שהוא מהות נבדל וגם עיקר העיון הוא בהשכלה ולפי אופן ההשכלה ככה הוא התגלות יחודו יתברך כשמשכיל בדקות יותר יתגלה יותר יחודו וכשהשכלתו אינה כל כך בדקות אינו נגלה כל כך עצם יחודו יתברך בבירור כל כך וזהו לכבודי בראתיו כו' שהוא מאניה מכבדותיה שהוא התגלותו יתברך על פי אופן ההשכלה וכן יובן גם כן למשכיל התגלותו יתברך על ידי המדות הוא גם כן בשני אופנים האלו בחינת עור ובחינת לבוש ובחינת לבוש זה הוא הנקרא טוב שבנגה שהוא ממראה מתניו ולמעלה שהוא הנקרא לבוש ופעמים נקרא בבחינת חשמ"ל הוא כאשר ההתקשרות הוא בבחינת עור כנזכר לעיל וזהו ומתוכה כעין החשמ"ל ודי למבין:

5והנה באופן אחד גדלה מעלת העור מהלבוש מצד עצם ההתחברות כנזכר לעיל שבבחינת עור מתקשר ומתאחד ממש מה שאין כן על ידי בחינת הלבוש הרי בא התגלות יחודו יתברך בבחינת הלבשה ובאופן אחד גדלה מעלת הלבוש מהעור כי בבחינת ההתחברות הרי לא נגלה פרטיות ההשכלה מצד עצם התחברותו לבחינת יחודו יתברך ובבחינת לבוש דהיינו גילוי ההשכלה הרי נגלה פרטיות ההשכלה ביחודו יתברך ולזה היה עיקר הכוונה שיתגלה דייקא גילוי יחודו בכל הפרטים והאופנים כי זהו כבודו שיתגלה אלוקו"תו יתברך עילא ותתא ומכל סטרין וכשהעיקר הוא הביטול אל שורשו וההשכלה או המדה הוא בבחינת מעבר ובבחינת טפל הרי מצד ההתדבקות אל העצם הרי אינם נגלים כל הפרטים שבהשכלה ובהמדה מצד עצם התדבקותו להעיקר אבל כשהביטול הוא על ידי ההשכלה ועל ידי המדה הרי נגלו כל הפרטים שבההשכלה ובהמדה אשר על כן נקראו ממללות דהיינו כמו שעל ידי הדבור נגלה כל פרט ותיבה בצירופים כן נגלה על ידי ההשכלה והמדה כל בחינת ההשתלשלות בכל הפרטים גם ממללות הוא מלשון וקטפת מלילות בידך דהיינו שנפרכין ונתפררין לפירורים דקים כמו שכתוב אתה פוררת בעזך ים וכמאמר הזוהר על פסוק מי ימלל גבורות הוי"ה סגיאין אינון גבוראן וכו' דהיינו על ידי הגבורות נגלו כל הפרטים בבחינת פירור ההשפעה בכל פרט ועל ידי זה נגלה כבודו יותר בהתגלות אך עם כל זה צריכים להתעלות אל מקור הביטול על ידי בחינת עור שהוא החשמ"ל כנזכר לעיל: