שערי עבודה, שער שני כה

1והנה בבחינת התהפכותם יש שני בחינות אחד הוא מצד הכח דהיינו בכח ההשכלה ובכח המדות ובכח המעשה הוא בחינת מותר הנזכר לעיל דהיינו אם מהפך כח ההשכלה לפנימיות וגם האהבה שבכוחו לאהוב הפנימיות וכן כח חיות הגוף ליבטל אליו יתברך נקרא בחינת טוב וההיפך כשהולך חס ושלום אחרי החיצוניות הוא נקרא רע אבל מצד הלבוש אי אפשר להתהפך מצד ההשכלה או האהבה לבדה כי כל עיקר התהוות הלבושים המה דייקא מצד היש שיהיה נגלה דייקא היש ואיך יהפך היש גמור אליו יתברך אשר הוא אינו בערך היש לכן כל עיקר התבררותם של הלבושים המה דייקא על ידי תורה ומצות מעשיות אשר המה דייקא בבחינת יש ובהם הוא רצונו יתברך דווקא מצד היש כי כל הבחינות הנזכרים לעיל בחילוקיהם והבדלם הוא הכל מצד הסתרה כמו שנגלו לגבי דידן אבל מצד עצמותו ברוך הוא הרי כל הנפעלים הוא הכל עצמותו ברוך הוא כמאמר הכתוב אתה עשית את השמים וכו' ואתה מחיה את כולם כי הוא כביכול העושה שגם העשיה הגשמית הכל הוא מכחו יתברך וגם חיותם הוא מכחו יתברך וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה הוא מקומו של עולם וכל העולמות תלוים בזרועו של הקדוש ברוך הוא ואין שום מציאות בעולם שלא נפעלו מכחו יתברך בעצמותו ואצלו יתברך אין מסתיר היש כלל ולא יגורך רע כתיב ואין רע יורד מלמעלה כי הוא יתברך שוה בכל הנמצאים בתכלית ההשוואה ואלו היה חס ושלום הסתלקות כחו יתברך אפילו רגע אז היו כל העולמות בטלים לגמרי אפילו בבחינת גשמיותם ואי אפשר לומר כי אלו היה הסתלקות חיותו מאתם היו העולמות נשארים בלי חיות רק הגשמיות היה נשאר אשר לא כן הוא כי היה בטל אפילו הגשמיות ויש הגמור והיו כלא היו מזה נראה שעצמותו ברוך הוא דייקא אפילו בכלים הגשמים והיש רק מסטרא דילן נראה ליש ונפרד בבחינת רע דהיינו כשהתחתונים אינם מעוררים בביטולם ויחודם בבחינת התדבקות החיות אליו יתברך שיהיו בטלים ומתקשרים ומתאחדים אליו הרי הנגלה הוא בחינת רע ויש גמור אבל כשמבטלים ומייחדים העולמות אליו יתברך בזה מעוררים כח עצמותו ברוך הוא שבכח היש להמשיך בהם רצונו יתברך שהוא התורה והמצות שהם עיקר רצונו ברוך הוא שלא בבחינת הלבשה בבחינת גילוי ובכח זה מהפכים אפילו בחינת הלבושים שהם היש גמור אליו יתברך וכאשר יתבאר עוד לקמן בפרטיות:

2וזהו תכלית הכוונה מאתו יתברך להיות נגלה כבודו יתברך אפילו בתחתית הדרגין כמאמר הכתוב בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד ולכן כל עיקר התורה ומצוות הוא דייקא מצד היש אבל בבחינת התגלותם הרי נגלים ליש גמור כמבואר לעיל וכל זמן שלא נתברר בחינת היש נקרא בחינת רע וכל הבחינות המבוארים לעיל הוא הכל מבחינת נוגה שנקראו לבושים וכל הלבושים הוא הכל מבחינת נוגה רק שבבחינת לבושים עצמם יש כמה בחינות יש לבוש שמתדבק יותר אל העצם עד שמתחבר אל העצם ויש לבושים שעל ידם נגלה אלוק"ותו יתברך בהתחברותם וביטולם ביחודו יתברך והם הנקראים לבושים דקדושה ויש לבושין דחול שבהם מתלבשת מלכותו יתברך שהוא התפשטות גילוי אלוק"ותו יתברך בבחינת הסתר בעולמות בששת ימי המעשה דהיינו מה שמבררים על ידי העבודה בהתהפכות המדות מבחינת היש שהוא בחינת נוגה והם בדרך פרט כשהמדות מנפש הבהמיות מתהפכין ומתכפיין ומתבטלין אליו יתברך וגם מה שמבררים על ידי אכילה ושתיה ומשא ומתן ודומיהן שהם נקראים לבושים דחול ויש עוד לבושין גשמים שהם גילוי החיות להחיות היש דייקא בבחינת יש גמור להיות נגלה דווקא בבחינת יש:

3ועל זה נאמר אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם והתבררות לבושים האלו היא על ידי תורה ומצות מעשיות וכשמתבררין דהיינו על ידי לימוד תורה לשמה בבחינת מסירות נפש על התורה ועשיית המצוה בביטול לרצונו יתברך אז נקראו לבושין שפירין ונהירין אבל אם עושין מצות אנשים מלומדה ולומד תורה גם כן בזה האופן בבחינת יש אז התורה חוגרת שק דהיינו שנתגלית בלבושים בבחינת יש גמור וכל זה הוא בבחינת עשיית רצונו הגם שהמה בבחינת לבוש שק כנזכר לעיל אף על פי כן נקראים לבוש אבל חס ושלום כשאינם מבטלים היש והולכים אחרי תאות לבם בבחינת התגלות היש אפילו בדברים המותרים אינה נקראת בשם לבוש כלל כי אם נקראת בשם קליפה והיא קליפת נוגה דהיינו כמו שהקליפה היא מסתרת את האוכל לגמרי ואין האוכל נראה כלל הגם שנמצא בהקליפה כן בהתגלות היש לבדו שלא בביטול אליו יתברך הרי הוא מסתיר לגמרי לחיות אלוק"ות שבתוכו ונקראת קליפה אך אף על פי כן נקראת נוגה שביכולה להתהפך מקליפה ללבוש על ידי תשובה על ידי שחוזר לעשות רצונו יתברך כמו שנתבאר שהיא נקראת קליפה הדקה שעל האוכל אשר לפעמים נאכלת עם האוכל שלפעמים יכול להתעלות היש הגמור אל מקורו להיות נגלה דייקא עצמות אור אין סוף ברוך הוא על ידי בחינת היש שהוא על ידי עסק התורה והמצות כראוי ועל זה נאמר פתחת שקי ותאזרני שמחה ולכן קריאתה בשם נוגה כי כשמתבררת אז הוא התגלות אור אין סוף ברוך הוא בכל המציאות אשר לזה היה תכלית כוונתו יתברך להתגלות דווקא בתתאין ועל זה נאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כי עיקר התגלות אין סוף ברוך הוא הוא דייקא מצד היש כידוע שהמקדש והמשכן היו מדוממים וצומחים שגידולם הם מבחינת נוגה כידוע ובהם הוא גילוי שכינתו יתברך דייקא מה שלא נתגלה על ידי היחוד והביטול בבחינת עולמות עליונים שהוא על ידי החכמה והבינה כמאמר הכתוב השמים ושמי השמים לא יכלכלוך כי הוא יתברך אינו בערך חכמה ומדע ולית מחשבה תפיסא ביה כלל אבל בבחינת היש הרי עצמותו ברוך הוא מתגלה בבחינת היש דייקא כשנתברר: