שערי עבודה, שער שני ה

1ובחינה שלישית שבבירור היא בחינת נוגה הנבררה ממלכים שנשברו להיות ממוצעת בין הקדושה ובין הסטרא אחרא שהיא חיות כל הנבראים הטהורים ומותרים דהיינו חיות כל העולם בכלל ובכל פרטי הנבראים אשר הם חיים וקיימים ונגלים בבחינת יש דהיינו פרטי כל הצומחים ובעלי חיים הטהורים וכל פרטי הנאות ותענוגים ואהבות ויראות המתפשטים בעולם הן מאכילות ושתיות וכו':

2וכן בהשכלת חצונית כמו חכמת הטבעית וחכמת התכונה וכל החכמות אשר המה נבררים מהרע גמור שבבחינת שבירה אבל עדיין לא נתבררו לטוב גמור ולכן כל אלו הבחינות נקראו דברים המותרים דהיינו כי לשון מותר הוא שאינו קשור בדבר כמו מתיר אסורים ומותרים ועומדים בכדי שיהיה היכולת בהם לחברם לאיזה צד שירצה דהיינו אם יתקשרו לקדושה יהיו מיוחדים לקדושה דהיינו למשל אם אדם יהפך כל מדותיו ושכלו שמצד חיות נפשו הנטבע בו להשכיל ביחודו יתברך ולאהבה אותו וכן כשאוכל ושותה יהיה כוונתו להפך חיות המאכל אליו יתברך:

3וכן בכל הנאותיו ותענוגיו יביט בפנימיות הדבר דהיינו כח הוי"ה המחייהו ולא ילך אחר החיצונית וכן בכל החכמות הטבעים ידע ויבין מזה חכמתו יתברך והתקשרותו בעולמות וכן על ידי חכמת התכונה ישכיל ויבין מזה גדולתו יתברך והתקשרות כל הבחינות זה בזה על ידי כח יחודו יתברך הרי כל הבחינות הנזכרים לעיל יהיו מקושרים ומיוחדים אליו יתברך ויהיה נגלה אלוק"ותו יתברך על ידי כל הבחינות ואם חס ושלום יעשה בהיפך דהיינו שישתמש בכל השכלתו ומדותיו לצורך חיות הגוף בבחינת יש ולמלאות תאוותו בבחינת חצונית ולילך אחר שרירות לבו וכן בכל החכמות ישכיל החכמות בבחינת התגלות בבחינת נפרד מבלי הביט בפנימיות הדברים לקשרם אליו יתברך הרי הם מקושרים בבחינת סטרא אחרא ולכן עיקר הבחירה הוא בבחינה זו היא בחינת נוגה שהיא כלולה מטוב ורע והיא הממוצעת בין סיטרא דקדושה ובין רע גמור שהם סיגי מלכים שלא נתבררו כלל והם השלש קליפות הטמאות לגמרי שהם מאכלות האסורות ותאות אסורות ובעלי חיים הטמאים וחכמות המנגדים לאלוק"ות כמו חכמת מצרים וחכמת החוקרים הכופרים ביחוד אשר המה לא נבררו כלל מתוך השבירה להיות נגלים בהיפך הגמור והם אסורים לסטרא אחרא באופן שאי אפשר להעלותם אל הקדושה ועליהם נאמר סור מרע הסר רגליך מרע כי בחינתם אינו יכול להתברר להפכם לקדושה כי אם על ידי לאכפייא לסטרא אחרא ולסור מדרכם כמאמר הכתוב בני אם יפתוך חטאים אל תאבה וכל בחינתם וקיומם וחיותם הוא רק בשביל לאכפייא הגם שיש בחינות אפילו בבחינת סטרא אחרא גם כן בבחינת העלאתה הוא להוציא בולעם מפיהם שיתהפכו לקדושה דייקא מבחינת סטרא אחרא דהיינו ניצוצות הקדושה שנפלו בשבירה כמו שנאמר וינצלו את מצרים שהגלות של ישראל שהיו במצרים להוציא בירורים דווקא ממצרים. שהם הרע גמור כמו הגרים המתגיירים ודומיהם שהם דווקא הנשקעים בשלש קליפות הטמאות וכמו אברהם אבינו שיצא דווקא מתרח וכדומה לזה נשמות גדולות הנשקעים להוציא דייקא מתחת רשותם כמבואר בספר הגילגולים:

4וכמו דוד המלך עליו השלום שאמר ובחטא יחמתני אמי והוא סוד מי יתן טהור מטמא וגם כן בבחינת בעלי תשובה גדולה אשר מעלתם עדיפי מצדיקים גמורים עם כל זה אין עלייתם על ידי בחינת העבודה בבחינת בחירה לבררם דהיינו שיאכל חס ושלום אדם איזה איסור כדי לברר או לחשב ולהרהר באיזה דבר איסור ופשיטא חס ושלום לעשות מעשה זר כדי לבררם אלא עיקר תכלית העבודה לסור מדרכם ולברוח בכל היכולת כי אם כל בירורם הוא שלא על ידי הדעת כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה לא היה דוד ראוי לאותו מעשה כי אם להורות תשובה כו' וכן יש נשמות גדולות מאוד שמושקעים בתוך הרע בכדי לעלות על ידי תשובה גדולה והם מכבשי דרחמנא וכל זה הוא בכוונה עליונה שיהיה התגלות אלוק"ותו יתברך דווקא על ידי ההיפוך הגמור כמאמר הכתוב וידעו מצרים כי אני הוי"ה ויראו גוים את שם הוי"ה אבל כל זה נעשה מלמעלה אבל חס ושלום שיבחור האדם מעצמו כדי לבררם כי כל הבחירה הוא להיות מואס ברע ולסור ממנו ולכן הנוגה היא ממוצעת בין הקדושה ובין הסטרא אחרא כשאדם הולך חס ושלום אחרי שרירות לבו ובוחר ברע שמצד הנוגה בבחינת היתר מזה יבא לידי איסור וכל עיקר הוא לבחור בטוב ולמאוס ברע גמור ובחינת הרע שבנוגה הוא רק להפכא דייקא אל הקדושה: