שערי עבודה, שער שני ו

1והנה מבואר בעץ חיים שבבחינת נוגה הזאת יש שני בחינות דהיינו בהתכללותה מטוב ורע בכלל יש בחינה שכולו טוב דהיינו מהחזה ולמעלה ויש בחינת התערבות טוב עם הרע שהוא מהחזה ולמטה דהיינו חכמה בינה דעת וחסד וגבורה שבנוגה המה מתדבקים אל הטוב הגמור ומהחזה ולמטה שם הוא ההתערבות הטוב עם הרע וביאור הדבר כי בחינת נוגה הוא התגלות הנגלה בכל העולמות המתגלים לבחינת יש:

2והנה בבחינת התגלות הזאת יש שני בחינות בחינה ראשונה הוא המכוון והחכמה בינה דעת שבכל הנבראים הנגלים ליש והתנהגותם בבחינת חסדו וגבורתו אשר כל הנפעלים נפעלו על ידי חכמתו יתברך בכל פרטי התנהגותם ואופנם והתקשרותם אליו יתברך הכל על פי הכוונה הוא הטוב שבהגילוי הזה וכאשר יתבונן האדם בכל העולמות מאין נתהוו ושורש הנהגתם ופעולתם יבין שהכל מאתו יתברך והוא המהוום ומקיימם בכל פרט ואין דבר שחוץ ממנו יתברך וכולם נפעלים על ידי כחו יתברך וכחו הוא מתקשר בהם ומתייחד בהם מזה יגיע לאדם הדביקות אליו יתברך ואדרבה מהתגלות זה יתפעל האדם ביראה ובאהבה ובתשוקה לצאת ממאסר הגוף להבטל אליו ולהתקשר ביחודו יתברך:

3וכמאמר הכתוב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם כו' וכמאמר הכתוב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך כו' וכדומה לזה מקראות אין מספר וכמאמר דוד המלך עליו השלום ברכי נפשי את הוי"ה הוי"ה אלוק"י גדלת מאוד הוד והדר לבשת עוטה אור כשלמה נוטה שמים כו' המקרה במים עליותיו כו' אשר כל ההתפעלות הוא דייקא על ידי הגילוי בבחינת התגלות היש מזה יגיע לאדם בהתבוננותו בעיקרם ושרשם של הנפעלים בזה יתגלה אליו רוממותו וגדולתו יתברך אשר אין חקר ויחודו בהם וכל התגלות יחודו יתברך הוא דייקא על ידי גילוי העולמות כי שלא בבחינת התגלות העולמות אין שום תפיסא והשגה בו יתברך וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה נודע מצד פעולותיו וגם מאמר וכי אפשר לדבקה בו אלא הדבק במדותיו דהיינו בבחינת המשכתו יתברך בבחינת התנהגות העולמות על ידי המדות שהם חסדו וגבורתו ותפארתו וכאשר נגלה לאדם על ידי התבוננותו חסדו וגבורתו יתברך הנפעלים בעולם תדבק נפש האדם להתכלל אליו יתברך על ידי חסדו וגבורתו לכן בבחינת התגלות של העולמות הנגלים בבחינת יש אשר בחינה זה הוא עצם הנוגה מהחזה ולמעלה דהיינו בהבנת והשכלת חסדו וגבורתו יתברך בעולמות הוא כולו טוב והוא מה שנאמר במרכבת יחזקאל ממראה מתניו ולמעלה כו':

4ובחינה שניה שבנוגה הוא מהחזה ולמטה דהיינו הגילוי הנגלה בעולמות מצד הגילוי הגמור בלי משים לב להבין עיקרם ושרשם רק שאינו רואה רק הגילוי לבד אשר בבחינת גילוי נראים ליש גמור ונפרד בזה הוא התערבות טוב ורע דהיינו הן במושכלות הן במדות דהיינו במושכלות הוא חכמת הטבעים וחכמת צבא השמים אשר לכולם יש הערכה וסדר על פי חכמת חצוניות בכוחם ותנועתם והתקשרותם זה בזה הן בדוממים ובצומחים בהרכבתם זה עם זה והן בבעלי חיים ובבחינת מדברים והן בבחינת מערכת השמים אשר לכולם יש השכלה בכחם וטבעותם מצד החצוניות וכן במדות יש מדת החסד והגבורה המתנהגים על פי טבע כדרך ארץ להתנהג במדות ישרות בחסד וגבורה בהנהגה ישרה אשר הטבע מחייבם להתנהג כך והן בהנאות אכילה ושתיה ושארי הנאות אשר נסדרו בטבע בהם הוא הטוב מעורב ברע ובהם הוא הבחירה אשר יש בבחינת גילוי הזה שני בחינות או להפכם לטוב או להיפך חס ושלום:

5כי כאשר גובר הטוב שבהם יכולים להפכם אל הקדושה וכן חס ושלום בהיפך כשמגביר הרע הגמור דהיינו לילך אחר היש הגמור ואחרי תאות לבו ממש וגם בהשכלתו שישכיל אשר כל עיקר התנהגות העולמות הם רק על פי טבע שטבעם מחייבם חס ושלום הרי מפריד ההתגלות בבחינת פירוד גמור ומזה יכול לבא לידי קליפות הגמורות דהיינו לתאוות האסורות רחמנא ליצלן ולכפור ביחודו יתברך כמאמר פרעה לי יאורי ואני עשיתני וכמאמר אני ואפסי עוד וכמאמר סנחריב אחריב בכף פעמי כו' וכאשר יתבאר לקמן בזה באריכות ועל בחינה שניה זה נאמר ביחזקאל וממראה מתניו ולמטה וכמבואר בעץ חיים והוא הצלם שראה נבוכדנאצר שהוא בחינת נוגה זו כמאמר הכתוב ראשה דדהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף שהוא הטוב שבנוגה מעוהי וירכתיה די נחש כו' הוא בחינה שניה מחזה ולמטה שהוא התערבות טוב ורע וכידוע שנחושת הוא מתערובות הטוב עם הרע ולכן נקרא נחושת על שם נחש והוא המבואר בזוהר הקדוש תרומה אצטבע בההוא גוון למיזן לון דהיינו כביכול שנתגלה בחינת גילוי העולמות על ידי בחינת ההתגלות למיזן לאינון טורי דפרודא עיין שם ועיין בעץ חיים ולכן בהתגברות הטוב דהיינו שעל ידי מדותיו הטבעים והנאותיו כאשר יהפכם לקדושה שיעלה הנאות העולם ליהנות מהפנימיות המחיים שהוא אור הוי"ה ויחודו וכן על ידי השכלת הטבעית ישכיל גדולתו יתברך ויחודו מהפכם אל הקדושה ממש וכן חס ושלום כאשר יגביר הרע על נפשו יהפכם לרע גמור אבל כשאינו מגביר שום צד כי אם שהוא מתנהג על פי טבעיות וכן השכלתו הוא בטבעיות אז נקרא התערבות טוב ורע ויתבאר לקמן אם ירצה השם ביותר ביאור: