שערי עבודה, שער שלישי יח

1והנה זה מבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה שהאבות קיימו כל התורה ומצות הגם שלהם עדיין לא ניתנה התורה כי האבות הן הן המרכבה שכל תנועתם ופעולתם היה רק בשביל רצונו יתברך אפילו בפועל ממש במחשבתם ודבורם ובעשייתם לא עשו רק בשביל לגלות רצונו על ידי יחודם בעבודתם שהיו מייחדין העולמות אליו יתברך כבחינת יחוד הנפש עם הגוף ביחוד גמור ועל ידי יחוד זה היה כל פעולתם לפעול רצונו יתברך על ידי כל הנהגותיהם בפועל ולא היה מצד היש והגילוי בבחינת נפרד כי אם לעשות רצון קונם בפועל בזה קיימו כל התורה שהוא התגלות רצונו יתברך ונעשו גופם מרכבה אליו יתברך ובחינת לבוש אליו אבל לאו דווקא בעשיות המצות באופן כאשר המה עתה כי אם בעשיות אחרות כמו שמבואר בזוהר שיעקב על ידי מקלות היה ממשיך בחינת תפילין דהיינו מה שעתה המכוון בתפילין להמשיך מוחין עליונים חכמתו ובינתו ודעתו על ידי הפרשיות הכתובים בקלף של תפילין המשיך על ידי כוונתו בהמקלות וכן כולם המשיכו רצונו יתברך בפעולתם על ידי כוונתם וביררו בחינת נגה שהוא היש ועשאוהו לבוש אל הקדושה:

2והנה בתורה ומצות גופא יש כמה אופנים אשר בדבר אחד גדלה מעלת התורה מהמצות ובדבר אחד גדלה מעלת המצות מהתורה ולא אאריך בביאור זה כי כבר מבוארים בספרו הקדוש של מורי ורבי נשמתו עדן כדי צרכם אבל דרך כלל נקראת התורה לחם ומזון הנפש ומצות נקראו לבושים כי כמו לחם הגשמי אשר בבחינת התגלותו הוא למטה מהאדם הרבה כי האדם הוא בחינת מדבר והלחם הוא צומח אך בשרשו הוא גבוה מבחינת האדם וכאשר אדם מכניסו לקרבו עד שישוב להחיות האדם נגלה כחו משרשו ומחייה את האדם ועל ידי כלי האדם שמבררין המאכל מסיר ההסתרה שבהלחם דהיינו על ידי שיניים וחיך וגרון ואצטומכא עד שישוב אל חיות ואז נתגלה כחו הגבוה עד שנעשה מקור לחיות האדם והחיות של אדם מתגבר וכו' כן התורה בהתגלותה היא למטה בסתר המדריגות מנפש אלק"ות שבאדם אשר בנפש אלוק"ית נתגלה חיות אלוק"י ממש בהשכלה והבנה ובמדות אלוק"ית בבחינת חיות אלוק"ות ממש והתורה כולה התגלותה היא בבחינת גשמיות כידוע אבל שורשה נעלה הרבה מנפש אלוק"ית כי היא עצם רצונו הנמשך מעצמותו ברוך הוא שלא בבחינת הסתרתו יתברך בבחינת כלים שהמה מדותיו יתברך וחכמתו ובינתו שהמה מצד הצמצום וההסתר ובחינת נפש אלוק"ית היא מצד הסתרתו יתברך בכלים על ידי החכמה והתבונה ועל ידי המדות הנמשכים בעולמות:

3כי המה כלים לצמצם אורו יתברך שבבחינת אין סוף ברוך הוא בכדי שיהיו יכולים העולמות ובחינת נבראים לקבל חיות אור אין סוף ברוך הוא כל חד וחד לפום שיעורא דיליה אשר לכן נקראו חכמה ובינה ומדות שהמה כלים בחינת זעיר אנפין כמאמר הכתוב כי נער ישראל ואוהבהו כמו למשל מצד האהבה שאוהב האב את בנו מצמצם שכלו בערך בנו בכדי שיוכל לקבל חכמתו בערכו אבל עצם חכמתו הרי אין בנו יכול לקבל מצד קטנות מוחו כן הוא כביכול מצד כי נער ישראל אשר אין ביכולתם לקבל אור עצמותו ברוך הוא בבחינת רצונו ממש מזה נמשך אהבתו יתברך אלינו ועל ידי אהבתו יתברך מצמצם אור אין סוף ברוך הוא בכלים בכדי שיהא יכול לקבל כל חד וחד לפום שיעורא דיליה הן בבחינת נשמות והן בבחינת מלאכים שיהיו יכולים לקבל חיות אין סוף ברוך הוא והכל הוא מצד האהבה כי כולם נבראו בשביל ישראל כידוע אבל התורה היא מעצם רצונו ברוך הוא אשר לא נחית לצמצומים כמאמר הכתוב לא מראש בסתר דברתי כי לא בא רצונו יתברך בהסתרה רק מצד שרצון עצמותו ברוך הוא אינו בערך גילוי לכן הלביש והסתיר רצונו יתברך דייקא בהיש אשר בבחינת נגלה הוא רחוק מהשגה ואין נגלה בו חיות אין סוף ברוך הוא מצד הנגלה רק עצם רצונו ברוך הוא וכח עצמותו הוא מוסתר בהתורה אשר על כן נקראת משל כמו למשל מחכם אשר רוצה לגלות איזה דבר מעמקות החכמה אשר אינה בערך חכמתם של המקבלים אשר אם יגלה עצם החכמה אין בהם כח לקבלה לכן מסתיר חכמתו במשל הרחוק מהם כידוע אופן המשלים אשר ממשילים לעמקות חכמה בהשכלות עמוקות לדומם ולצומח ודומיהם אשר אינם בגדר חכמה כלל רק שבמשל זה מוסתר כח המושכל אבל המשל בעצמו אינו בגדר המושכל כלל וכאשר יבינו וייגעו המקבלים עצמם להבין על פי חכמתם המכוון יגיע אליהם עצם המכוון של החכם כל אחד ואחד לפי ערכו ויבינו שזהו למעלה משכלם כן כל התורה נקראת משל הקדמוני כמו שנתבאר לעיל:

4כי עצמות רצונו וחכמתו יתברך אשר אי אפשר לבא בהשגה כלל כי היא נקראת חמדה גנוזה כדלעיל הסתירה דייקא בגשמיות אשר אינה בגדר וערך חיות אין סוף הנמשך בפנימיות אבל כשאדם מייגע עצמו בהתורה להסיר ההסתרה דהיינו להשכיל ולהבין שהוא רצונו וחכמתו בעצם ומתקשר בה מצד שהוא חפץ להתקשר אל רצונו יתברך הגם שאינו מבין בדרך פרט בגילוי גמור עצם רצונו וחכמתו יתברך הגנוז בה אך עם כל זה מצד שיודע ומבין שהיא עצם חכמתו ורצונו וכוסף ומשתוקק בנפש חפיצה להבטל ולהתקשר אל רצונו יתברך דרך כלל ולבטל רצונו מפני רצונו יתברך ומאמין ומבין שאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ומבטל ההסתר הנגלה בכלים גשמים הנגלים לנפרדים רק שמבין ומביט שהכל הוא עצמותו ברוך הוא בלי הסתר כלל בזה נתגלה כח התורה משרשה שלמעלה מן הכלים שהוא מעצמותו ומחיית את הנפש אלוקי"ת ומגבירתה ביתר שאת ויתר עוז ונקראת מזון הנפש וכמו שבמזון נתגבר כח החיות ומתפשט בכלי הגוף בכל אחד ואחד לפי קבלתו דהיינו בכלי המוח נתבררו החכמה והמדע ובכלי הלב מתגברים מדותיו וכלי המחשבה והדבור והמעשה נתגברו בתוספת התגברות על ידי זה כן כביכול על ידי התורה נקשר עצם החיות בעצמותו ברוך הוא ממש בהתדבקות והתקשרות לעצם אחד עם אין סוף ברוך הוא והחכמה שבנפש נתגברה ונעשית מרכבה לחכמתו יתברך וכן מדות הנפש נתגברו ביתר שאת להעשות מרכבה למדותיו יתברך הגנוזות בהתורה והמחשבה דיבור ומעשה שהם לבושי הנפש נעשים לבוש בחיבור וקישור אחד עם לבושי התורה הנגלים אשר הוא פשט התורה אשר בעצם הכל הוא כח אין סוף ברוך הוא לבדו אשר איהו ורצונו וחכמתו ומדותיו ולבושיו יתברך הכל הוא כח אין סוף ברוך הוא בלי שינוי כלל אשר מצד עצמותו אין לתאר כלל חכמה ומדות ולבוש רק מצד הנגלה אנו מתארים זה הגם שמוכרחים המה להיות גם כן בכחו יתברך אבל הוא בדרך סתירה וגניזה אשר אין לבקשם כלל נמצא בהתקשרו אל התורה מתקשרת נפשו אל עצמותו יתברך ונתוסף חיות בכלי הנפש בתוספת התגברות:

5ועוד זאת שבבחינה זו מתכללת חיות נפשו הבהמיות גם כן בכחה וחכמתה ומדותיה ולבושיה אליו יתברך כי כל עיקר התקשרותו לרצונו יתברך שבהתורה הוא על ידי כחות הנפש הבהמיות שהמה כלים הגשמים הבאים מאכילה ושתיה ומדם הנפש כידוע ועל ידי עסק התורה המה מתקשרים בקישור עצום כי התורה היא מצד כחו ברוך הוא לבדו אשר מצד כח עצמותו ברוך הוא אין צמצום והסתר מעלים לפניו ולכן על ידי עסק התורה ששם הוא גילוי רצונו ברוך הוא בלי הסתר פנים כלל כמבואר לעיל שאפילו כח היש הוא כחו לבדו יתברך אשר קמיה הכל הוא בהשוואה ואין החילוק כי אם מצד הנגלה לגבי דידן:

6ולכן כח היש שבנפש הבהמיות אשר שורשה גם כן מעצמותו ברוך הוא רק שירדה בסתר המדריגות וההסתר פנים עד שנגלית ליש ודבר נפרד בבחינת הסתר פנים לגמרי עד שנגלית בבחינת סטרא אחרא בבחינת נפרד אבל כשמתקשרת לעצם רצונו יתברך המלובש בתורה ובטילה ונכללת בחיותה ובלבושיה הרי נגלה בכל כחותיה רצונו יתברך ובזה מתעורר כחה משרשה ונעשים לאחדים ממש אפילו מצד היש ואור הוי"ה מקיפה מראשה ועד רגלה מה שאין כן על ידי התעוררות קריאת שמע ותפילה הרי עצם מהותה לא נתהפך רק שהיא בטילה לגבי אור הוי"ה המאיר בנפשו האלוק"ית אבל עצם מהותה לא נתהפך כי בבחינתה ומהותה מצד בחינתה לבדה שלא בבחינת ביטול הרי הוא יש גמור ואפילו בצדיקים גמורים שמהפכים כל מדותיהם של נפשם הבהמיות אליו יתברך ואינו משתמש בכליה בבחינת יש הוא גם כן מצד הביטול ואור הוי"ה המאיר בה עד שמתבררת בכל החיות שבה וגם לבושיה לבטלם אל אור הוי"ה השוכן בתוכם אבל עיקר הכוונה מאתו יתברך שבבחינתה אשר ירדה בסתר המדריגות שיוכל להתגלות אין סוף ברוך הוא דווקא בבחינת יש כמאמר הכתוב ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ שתכלית כוונתו יתברך הוא דייקא שתרד לארץ ושיהיה נגלה עצמותו ברוך הוא דייקא מצד הארץ ומצד מטה זה לא נגלה על ידי בחינת ביטול בבחינת השגתם באהבתם אפילו בבחינת אהבה רבה וכלל גדול הוא שכל שיורד למטה מטה שורשו הוא גבוה מעלה מעלה וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה סוף מעשה במחשבה תחילה (וכמאמר נכנס ראשון יוצא אחרון) כן תכלית כוונת הבריאה אשר עלה ברצונו הפשוט הוא לגלות אלוק"ותו יתברך דייקא בבחינת מטה:

7והנה אצלו יתברך הוא בהשוואה הגבול עם בלתי בעל גבול אבל בכדי שיתגלה בחינת היש בבחינתו היו כמה צמצומים עד שנגלה היש בבחינתו לכן נכנס ראשון ויצא אחרון כו' וזהו על ידי מדת מלכותו יתברך המסתתרת בכל העולמות עד שיהיה נגלה דייקא בחינת היש כידוע לכן שרשה מאוד נעלה לכן כד סלקת סלקת לאין סוף ברוך הוא וכד נחתת נחתת עד אין תכלית כי אדרבה מטעם שהוא יתברך למעלה מהטעם ודעת ואינו בגדר השתלשלות כלל לכן בכחו יתברך להתגלות אפילו בבחינת יש אבל בבחינת דעת וחכמה והבנה לא תשוער שיהיה התגלותו בבחינת יש ונפרד שאין ערך בלתי בעל גבול לבחינת גבול ושיתהווה ההיפך ממש ועוד שאין זולתו ואיך יתהווה הזולת לכן שורשה מכח אין סוף ברוך הוא לבדו אשר אצלו יתברך הכל שוין וכל יכול להוות ולקיים את כח היש בכחו הפלא כמאמר הכתוב כי נפלאות עשה:

8והנה הפלא הוא שיהיה נגלה כחו יתברך בעשיה דהיינו התהוות היש והגילוי הנגלה לגבי דידן הוא בבחינת פלא אבל כח היש בבחינתו הוא מעצמותו ברוך הוא למעלה ממדת פלא כי אצל עצמותו ברוך הוא אין שייך לומר אפילו בחינת פלא כמאמר הכתוב היפלא מהוי"ה דבר כי מצד עצמותו הוא בהשוואה גמורה אם כן אין התהוות היש אצלו פלא כלל מצד השוואתו ברוך הוא רק הפלא הוא לגבי דידן: