שערי עבודה, שער שלישי כג

1והנה כל הדברים המבוארים לעיל הן בבחינת עבודה שהיא בחינת קריאת שמע ותפלה והן בבחינת עסק התורה והמצות הנמשך על ידי עבודה זו עיקר העבודה בהם הכל הוא בבחינת העלאה דהיינו להעלות נפשו לדבקה בו יתברך בהתבוננות בבחינת יחודו יתברך ובאהבתו להתמשך אליו יתברך ובבחינת יראה הוא ביטול היש הכל הוא בכדי להעלות נפשו אליו יתברך וגם בבחינת מסירת נפש שהוא נקודת הלב הכל הוא מצד בחינת העלאה דהיינו מצד שהעולמות וגופו המה נערכים בבחינת יש ומהות נבדל רק מצד התבונה והדעת בכחו הפלא מתקשרים ומתבטלים אליו יתברך וגם בבחינת עסק התורה הגם שבבחינת עסק זה הרי הוא מגלה אלוק"ותו יתברך אפילו מצד היש בבחינת לבושי הנפש כמבואר לעיל אף על פי כן הוא נקרא בחינת העלאה דהיינו שמקשר ומבטל מחשבתו ודבורו ומעשיו למחשבתו ודבורו של הקדוש ברוך הוא ובחינה זו נקראת מרכבה דהיינו שהמחשבה דיבור ומעשה של האדם נעשו מרכבה למחשבתו דיבורו ומעשיו של הקדוש ברוך הוא ועל ידי מחשבה דיבור ומעשה שלו נתגלה מחשבתו דיבורו ומעשיו של הקדוש ברוך הוא על ידי התורה ומצות נמצא מחשבה דיבור ומעשה של אדם העוסק בתורה מתקשרים אל מחשבתו דיבורו ומעשיו של הקדוש ברוך הוא ונפשו דהיינו חכמתו ומדותיו נכללים ומתאחדים עם חכמתו יתברך ומדותיו ובזה מעלה נפשו מגשמיותה הנגלית בבחינת יש ונפרד ומקשרה אליו יתברך אבל היש מצד מהותו לא נתהפך רק שבטל אליו יתברך ונתעלה בבחינת לבוש ומרכבה:

2והנה הגם שבהעלאה זו יש גם כן ירידה והמשכה דהיינו בקריאת שמע ותפלה קריאת שמע היא העלאה מתתא לעילא ותפלה הוא המשכה מעילא לתתא כמבואר לעיל וגם בבחינת עסק התורה ועשיית המצות מוכרח למסור נפשו קודם אליו יתברך במסירת נפש וזהו בחינת העלאה ואחר כך להמשיך אין סוף ברוך הוא בחכמה של תורה ובמחשבה דיבור ומעשה אף על פי כן כל הבחינה הזאת דרך כלל לבחינת העלאה תחשב כי דרך כלל הוא להעלות נפשו אלוק"ית עם נפשו הבהמיות מגשמיות ויש ונפרד ולדבקם ולהעלותם ולקשרם אל אין סוף ברוך ברוך ובקריאת שמע ותפלה הוא לייחדם באין סוף ברוך הוא כבחינת חיות הנפש עם הגוף שהגוף בטל לגבי הנפש ואין הגוף שום מהות בלתי הנפש כן יהיו כל בחינות חכמה ומדות שבנפש הבהמיות בטלים לחיות אלק"י בלי שום מהות נבדל ובעסק התורה ומצות הוא לגלות פעולות הנפש אלוק"ית בפועל ממש דרך פעולות הבהמיות ולבושיה גם כן העיקר היא הנפש אלוק"ית ונפש הבהמיות בטלה לגבי האלוק"ית וזה כל האדם לעבוד עבודתו בקריאת שמע ותפלה להעלות נפשו מתתא לעילא בהתעוררות מתתא להתבונן ביחודו יתברך ולאהבה אותו בכדי לדבקה בו אפילו במדות הנפש הבהמיות ולמסור נפשו באחד וכל זה הוא מתתא לעילא ובשמונה עשרה זו תפלה יעורר אתערותא דלעילא להמשיך על נפשו מאור אין סוף ברוך הוא לקשר נפשו אלוק"ית עם נפשו הבהמיות בבחינת התאחדות בבחינת חיות כיחוד הנפש עם הגוף אשר להגוף אין מהות מיוחד ותנועה מיוחדת בלתי החיות כן יהיה יחוד שתי הנפשות באופן שלא יהיה להנפש הבהמיות שום רצון מיוחד ומדה מיוחדת רק ליבטל אל חיות אלק"י השוכן בתוכו להיות כל הגוף ממולא מחיות אלוק"י וזהו הכל להעלאה יחשב כנזכר לעיל ואחר התפלה יהיה עיקרו בעסק התורה והמצות בכדי לפעול רצונו יתברך וחכמתו בפועל ממש ולהעלות כח נפשו עם לבושיה לכלול חכמתו בחכמתו יתברך ולקשר מחשבתו במחשבתו יתברך ודבורו בדבורו יתברך ומעשיו בעשיה שלו יתברך על ידי המצות ואז נגלה רצונו יתברך אפילו בפועל ממש:

3והנה בחינת עבודת היחוד הזה הן בקריאת שמע ותפלה והן בתורה ומצות עדיין היחוד אינו נשלם בשלימות וכל הבחינה הזאת עדיין לחיצוניות יחשב שהוא גופא בגופא שהוא על ידי הכלים שבבחינת אצילות שהוא מדת יעקב אבינו עליו השלום שהוא נקרא בעל האצילות והוא היחוד של כל העולמות בבחינת התגלותם אשר היה מחבר ומייחד התגלות של העולמות אליו על ידי בחינת חכמה בינה דעת ומדות שהמה נקראים כלים ולכן מבואר בזוהר הקדוש שבחינת היחוד של יעקב אבינו עליו השלום היה בחינת גופא בגופא וכן כל האבות שכל יחודם היה מצד העולמות לכן נקרא גופא בגופא כי העולמות נקראים בחינת גופא כגוף לגבי החיות אשר נראים לגשם וגבול נפרד והיה מייחד העולמות עם בחינת אין סוף ברוך הוא כיחוד הגוף עם הנפש ואלוק"ותו יתברך נקרא בחינת נפש עם כל זה הגם שלגבי העולמות נקרא אלוק"ותו יתברך שבתוך העולמות בשם נפש אך לגבי עצמותו ברוך הוא שהוא מקור החיים חיות אלוק"י זה הנמשך ומתייחד בעולמות נקרא גופא כי יחוד זה נמשך על ידי חכמה והבנה ומדותיו יתברך הנקרא בשם זעיר אנפין ובחינת זעיר אנפין שהם הכלים נקראים בשם גופא כמאמר פתח אליהו חכמה מוחא כו' חסד דרועא ימינא ובכמה מקומות בזוהר ובתיקוני זוהר מעריך כל יחוד האצילות בשם גופא ונקרא בחינת אדם דאצילות ולכן ההתדבקות והיחוד הזה שהוא על ידי חכמה והבנה נקרא בשם גופא בגופא אשר על כן נאמר ביעקב ויאבק איש עמו כי לגבי בחינת גופא שהוא מצד הכלים יש כלים מצד ההיפך כי את זה לעומת זה עשה אלוקי"ם אדם קליפה נגד אדם דקדושה ועל בחינה זו נאמר הוי"ה איש מלחמה ושעת צלותא שעת קרבא ובמלחמה זו היא כל עבודת האדם כאשר מבואר לעיל וגם התורה נקראת בבחינה זו ספר מלחמות הוי"ה כי הכל הוא בבחינת מלחמה מצד כי העולמות נערכים ונגלים ליש אשר הוא בחינת מנגד אל כחו האין סוף יתברך ולכן כל עבודה זו הוא להגביר סטרא דקדושה ולהפך בחינת היש אליו יתברך ולקשרה ולדבקה בו: