שערי עבודה, שער שלישי כז

1והנה כתיב מה רבו מעשיך הוי"ה כולם בחכמה עשית דהיינו כל פעולת הנבראים בכל פרטיהם הנפעלים בפועל ממש בבחינת עשיה אין לך שום פעולה בעולם שלא נמשך בה חכמתו יתברך דהיינו בחינת כח מ"ה שבחינת חכמה נקרא מים ושמן מים הוא המשכתו יתברך לעולמות כבחינת מים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך בלי שום שינוי כן הוא המשכתו יתברך לעולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין בלי שום שינוי כי מדת חכמה היא כחו יתברך המתמשך בעולמות בבחינת חיותם כמאמר הכתוב החכמה תחיה אשר מצד כחו יתברך כל יכול להתמשך בכל הנבראים בלי שינוי ולכן התלבשות אור אין סוף הוא בחכמה ונקרא בחינת שמן דנגיד ונפיק בחשאי כמו כן נמשך כחו יתברך בבחינת אין סוף בכל הנבראים בבחינת הסתר ואין לך בכל הנבראים שלא נמשך בהם חכמה דהיינו הביטול של כל הנבראים כמבואר בפרדס שבכל הנפעלים בעולם יש בהם שמן אפילו באבנים ועפר כי בחינת שמן הוא ביטול של כל הנבראים אליו יתברך בבחינת כחם שיש בכל נברא כח ההשכלה בהתחברותם ובטולם למקורם כל אחד כפי סדרו וטבעו אשר סדר בהם הבורא ברוך הוא על פי חכמה כל אחד ואחד כפי אופנו וסדרו אשר על פי אופן סדר זה יהיה ביטולו לאין סוף ברוך הוא וטעם החכמה הזאת לא שתחייב החכמה שיהיה דוקא באופן זה ולא באופן אחר כי כל יכול לסדרם באופן אחר שהחכמה מאין תמצא כי שורשה נעלה מאוד רק אחר שנתגלית ונאצלה מדת החכמה מוכרח להיות בכל נפעל בסדרו ואופנו אופן ביטולו לאין סוף ברוך הוא דייקא בסדר הזה:

2והנה החכמה הוא בבחינת נסתר וסוד כי לא יושג אופן ביטול של כל הנבראים אדרבה לפי הנגלה הרי נגלו הנבראים לבחינת נפרדים והתגלותה של החכמה הזאת הוא על ידי הבינה ודעת דהיינו להשכיל ולהבין מי ברא אלה ומאין נתהוו ואיך אפשר להיות ולהתהוות דבר זולתו חס ושלום אשר באמת אין זולתו יתברך ואין דבר שחוץ ממנו ומה שנגלים לנפרדים הוא רק מצד ההסתר והעלם שהסתיר והעלים כחו יתברך בבחינת הנבראים בבחינת חכמה שהוא כח מהותו יתברך ובאמת אפילו כל הנבראים המה אצלו בלי שינוי כלל והדעת הוא ההכרה וההתקשרות אליו יתברך כמו למשל שלאחר שמכיר שזה הוא המלך אפילו ירצו להכחיש אותו בכמה שכליים וראיות שאין זה המלך לא יוכלו להכחיש אותו מצד הכרתו אותו כן הוא הדעת אותו יתברך אפילו בכל הנבראים הכל הוא כחו ואין זולתו יתברך אפילו מצד העולמות אף על פי שעל פי שכל לא יחוייב זה מצד גילוי העולמות בבחינת נפרדים בבחינת גבול אך מצד הדעת שהוא ההכרה וההתקשרות האמיתי אליו לא יסתור השכל זה:

3והנה בחינת חכמה מתפשטת ומתמשכת בכל הנבראים בשוה מצד כחו הנמשך מעצמותו בלי שום הסתר כל יכול להיות נמשך אפילו בההיפוך אבל מצד הבינה דהיינו להבין יחודו יתברך בעולם הרי יש בבחינת הבנה זו שני אופנים אופן אחד הוא להבין שהוא יתברך מושלל מערך עולמות ומערך גבול שאין זולתו כלל ואין לחשוב שיש חס ושלום מהות בלעדו ואין להעריך העולמות לאיזה מהות ולכן בבחינת בינה הוא קיימא לשאלא ולא למנדע כי בהבנה זו הוא דייקא היפוך ההשגה כמאמר הכתוב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה שהוא בלשון פלא ותימה ואופן השני הוא להבין שאין לך דבר במציאות שלא נמצא מאמיתת המצאו ושהוא יתברך נמצא בכל הנמצאים וכחו יתברך הוא דייקא בהיש והבנה הזאת היא מבחינת חכמה והן שני הפכים אך על ידי הדעת הוא ההכרה וההתקשרות אמיתי שהוא יתברך סובל שני הפכים בנושא אחד מצד כחו הפלא ולכן הדעת הוא המחבר חכמה ובינה אשר המה שני הפכים כי חכמה הוא דייקא להשכיל כחו יתברך בכל הנפעלים לכח אחד ממש בבחינת כח אין סוף ברוך הוא והבינה הוא דייקא להבין ריחוק גדר העולמות מערך אין סוף ברוך הוא והדעת הוא המחברם ומקשרם מצד ההכרה והרגשה שמרגיש ומכיר שאין סוף ברוך הוא הוא נמצא בעולמות תחתונים בלי שום שינוי שהוא על ידי כחו הפלא כאדם שמרגיש החיות בגופו הגם שבהבנה הוא ההיפוך אשר מצד ההבנה שמבין ערך גדר הגוף לגדר החיות המה רחוקים בגדרם ריחוק רב אך על ידי הדעת מרגישים כלי הגוף דייקא החיות כי דעת הוא חצוניות כתר שהוא מפליא לעשות כו':